1. "המתבודדים, המתמודדים האמיתיים"
ציפורה הלר חגגה במהלך השנה החולפת יום הולדת 97 וגם הוציאה לאור ספר שירה שלישי במספר: "ובכל זאת מתלקח האור", שזכה לתהודה רבה ובציון לשבח מטעם פרס ברנר. כנראה שלא שמעתם על הלר3, ולו בשל העובדה שהספר הנוכחי יוצא כמעט ארבעים שנה לאחר פרסום ספרה הקודם שנתקל בדממה וגרם להסתגרותה. ספר השירה הראשון שלה שיצא בשנת 1965 זכה לביקורות נלהבות, וכעת לאחר עשרות שנות דממה היא יוצאת שוב לאור.
הספר הנוכחי כמעט ולא יצא אילולא נחשף אליהם אחיינה רנן שור, מייסד בית הספר סם שפיגל שהצליח לשכנע את דודתו להוציא לאור את הספר. אסופת השירים בספר נכתבו לאורך כשמונים שנה ומשלבים תיאורי נוף וחוויות ילדות שזורים בחוויות רוחניות של אשת רוח שכמעט ונשכחה.
"בלב האפלה, פלינה / ילדת פלאות, / שם העשייה / ובנפש האדם, העולם./ המתבודדים, המתמודדים האמיתיים, / סוללי הדרך"
שיר שכתבה ציפורה הלר בשנת 1984 ומופיע בספר החדש
2. "יהיו משברים ונפילות בדרך"
כשמונה חודשים אחרי הזכייה במדליית הזהב בטוקיו 2020, לינוי אשרם בת ה-22 הודיעה השנה על פרישה, זאת אחרי שהספיקה להפוך לאישה הישראלית הראשונה שזכתה במדליית הזהב האולימפית לצד אליפות אירופה, סגנית אלופת העולם וסך הכול עם 123 מדליות בחמש שנים של תחרויות.
זה מה שהיה לה לומר לכל צעיר וצעירה שרוצים להצליח בענק:
"שתבין שיהיו משברים ונפילות בדרך. זה לפני הכול, ומסתבר שזה חלק מהדרך הסיזיפית שצריך לעבור כדי לכבוש שיא אחרי שיא. אבל כשיש כאלה, לקחת את הדברים החיוביים ולהתעלות על אותו משבר. צריך לדעת שעבודה קשה והתמדה הם דבר הכרחי בדרך, אבל הכי חשוב - זה לאהוב את מה שאת עושה".
לינוי אשרם
3. "אפשר להתאהב גם באופי ובתכונות"
לפני כשנה וחצי שופטת הכדורגל ספיר ברמן חשפה באומץ שהיא עוברת הליך להתאמה מגדרית ומהר מאוד הפכה לחלוצה בנושא התאמות מגדריות בעולם הספורט. בין השאר היא קיבלה השנה אות אבירות לנשים פורצות דרך מטעם מרכז פרס לשלום ולחדשנות.
אחת הדוגמאות המאפיינות את החיבור המיוחד בין עולם הספורט לכל סוגיות המגדר הוא הסיפור הבא שסיפרה בר אוסקר, בת זוגתה של ברמן: "באחד המשחקים בקריית שמונה, אחד הילדים צעק לעבר ספיר 'השופט הזה מטומטם' ואז קרה דבר מופלא, ובעצם כל הקהל מעליו פשוט תיקן אותו וצעק 'השופטת מטומטמת'. שופטים הם מושא לעצבים ולכעס וזה היה לי ממש כיף לשמוע את זה שיושבים ומקללים אותה נכון".
"התקווה שלי היא שנבין שאפשר להתאהב גם באופי ובתכונות, ולא רק באיברים, בגוף, בשיער ארוך או תלתלים. בסוף היום אני שואלת את עצמי עם מי אני מקימה בית ומשפחה, וצר לי לאכזב אתכם – יופי ואיברים זה לא מה שיתרום, אלא הנפש והערכים של הבן אדם".
ספיר ברמן
4. "למרות מה שאימא שלך עברה, אנחנו בטוב"
שירה איסקוב הפכה בשנה וחצי האחרונות לגיבורה לאומית בעל כורחה. מאז נחשפה היא מקדמת את נושא המאבק באלימות נגד נשים, משתתפת בדיונים בכנסת, נכנסה לרשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל של עיתון "גלובס" ואף הדליקה משואה בשנה שעברה. לפני תקופה קצרה וכשנתיים אחרי שניצלה ממוות היא שיתפה שהיא בזוגיות חדשה.
במענה לשאלה כמה היא מאושרת בימים אלו, אמרה:
"בכל יום. אני מאוד מקפידה על חיוך, על צחוק, על אהבה. אני מראה את זה לבן שלי: למרות מה שאימא שלך עברה, אנחנו בטוב, אנחנו בסדר, אנחנו מחייכים, אנחנו על הרגליים, אנחנו צוחקים. אין אצלנו שנאה בבית".
שירה איסקוב
5. "אימהות, יצורות מלאות תשוקה, חושניות וחיים"
אחד הרגעים הזכורים מהשנה החולפת על המסך: אחרי שהזמרת עדן בן זקן "העזה" לפרסם תמונה שלה עם ביקיני כשהיא אוחזת את בנה הפעוט בזרועותיה, פאולה רוזנברג הזמינה נשים להצטרף אליה למחאה ולדגמן יחד איתה בביקיני על מסך הטלוויזיה באולפן של "פאולה וליאון".
בהמשך אף העבירה ביקורת ברשתות על המגיבים שתקפו את עדן:
"חשבנו שזה מובן מאליו שאנחנו יכולות לבחור מה ללבוש בכל שלב בחיינו, אבל מסתבר שיש עוד כמה שחושבים או חושבות שאישה אמורה לשאול את דעתם לפני שהיא מתלבשת. תזכורת: אני יכולה ללבוש ביקיני וגם להיות סופר חכמה ומוכשרת. אנחנו הנשים גם וגם וגם: אימהות, יצורות מלאות תשוקה, חושניות וחיים. ומה שזה מעורר בך – פשוט לא מעניין בכלל".
עדן בן זקן
6. "לא מוכנה למות בלי שחייתי"
הדמות הכי מחופשת בגוגל בישראל במהלך השנה החולפת היא לא פחות מהאישה והטיקטוק, הדר מוכתר. את מערכת הבחירות היא סיימה עם אלפי קולות בלבד אבל עוד לפני כן הספיקה להיזרק מהכנסת מספר פעמים, להעלות סרטונים רעשניים ובין פרובוקציה אחת לשנייה להדהד את הנושא הבוער ביותר לכולנו.
"אני לא מוכנה לנהל כל החיים מלחמת הישרדות, לעבוד כל החיים ובסוף למות בלי שחייתי".
הדר מוכתר
7. "אני אצטרך ללכת איתה ולספוג ביזיונות"
אחד הנאומים החשובים של השנה: חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) הפתיעה את מליאת הכנסת בנאום מרגש על בתה אוריה בת ה-11, המתמודדת עם אוטיזם. "הבת שלי לא יכולה להשתלב בשום מקום", סיפרה גוטליב לחברי הכנסת בקול רועד. "היא גם לא תתגייס לצבא, לא תתחתן ולא תלד ילדים, והסוף אולי לא טוב כמו שמצפים".
חברת הכנסת גוטליב שיתפה כי לפני שבתה נולדה, לא נחשפה כלל לאוטיזם ולא ידעה מה המשמעויות של חוסר תקשורת:
"פעם הייתי שואלת את עצמי 'מה נסגר עם ההורים שלהם? למה הם כאלה מוזנחים עם שיניים עקומות'. בסופו של דבר נאלצו לעקור לבת שלי את כל השיניים בגלל דלקת בפה. הן צמחו עקום ואי אפשר לסדר את זה. אי אפשר לשים גשר או פלטה לילד שלא מבין שמכאיבים לו ולא מסוגל לסבול כאב. אז אני אצטרך ללכת איתה ולספוג ביזיונות כל הזמן מאנשים שמסתכלים".
חברת הכנסת טלי גוטליב
8. "לא מרגיש שיש לי כלים או כוחות מיוחדים"
עשאהל שבו, שחקן נבחרת ישראל בכדורסל בכיסאות גלגלים, היה בן תשע כאשר נפצע בפיגוע שבו נרצחו אמו ושלושה מאחיו. הוא איבד את רגלו, אבל פנה לקריירה ספורטיבית מצליחה והפך לאלוף ישראל בשחייה. הוא ייצג את ישראל בתחרויות שחייה בין-לאומיות, הצטרף לנבחרת ישראל בכדורסל וגויס כשחקן מוביל לליגה הטובה בעולם בענף כדורסל הנכים.
ביום העצמאות האחרון הוא הדליק משואה לכבוד: "נפגעי הטרור האכזרי. החיים שלנו, המשפחות שאנחנו מקימים, ההישגים שלנו, זאת התשובה שלנו למי שרצו לקחת מאתנו הכול".
"לקח לי עשר שנים לגייס את העוצמות - שקיימות אגב בכל אחד - להתמודד עם זה. אני לא מרגיש שיש לי כלים או כוחות מיוחדים. אני רוצה להאמין שכל אחד היה מתמודד כך עם הסיטואציה שלי”.
עשהאל שבו
9. "דרך השלום במדינת ישראל"
אמיר חורי ז"ל התפרסם השנה בנסיבות טרגיות לאחר שהסתער על המחבל בפיגוע בבני ברק, נטרל אותו ושילם בחייו. חורי היה תושב נוף הגליל ממוצא ערבי-נוצרי בן 32, בן לקצין משטרה והתכוון להתחתן עם בת זוגו שני ישר שהכיר במשטרה. במהלך החודשים האחרונים הונצחה דמותו במספר מקומות בארץ ובקרוב תוקם אנדרטה לזכרו באזור הפיגוע. על רקע גל הפיגועים הקשים באותה תקופה, דמותו של חורי הפכה לסמל של אפשרות אמיתית לדו קיום. כך סיכמה ארוסתו שני את ההשפעה של חורי ז"ל על כולנו:
"הוא סלל עבור כולנו את דרך השלום והראה לנו מהי שותפות אמיתית, ואיך היא יכולה להתקיים במדינת ישראל. בזכות מעשה גבורתו הוא חיזק אותנו כעם ואיחד את כל החברה הישראלית".
שני ישר
10. "גם אם הדרך ארוכה, אפשר לרפא"
יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית עברה בילדותה התעללות מינית קשה לאורך זמן על ידי אביה. מאז, את ההתמודדות הפרטית עם הטראומה האישית שחוותה, היא הפכה למאבק חברתי נגד התוקפים והסביבה שמאפשרת להם לפעול.
שרר הדליקה גם היא משואה בטקס בהר הרצל ופרצה בבכי התרגשות כשאמרה את המשפט: