ואיש השעה הוא, שוב בעונה הזאת של מכבי חיפה - ליאור רפאלוב. האיש שחזר לכרמל הקיץ, בגיל 37, המשיך את המומנטום הנפלא שלו. אחרי הבישול בשבוע שעבר נגד הפועל ירושלים, הפעם הוא הבקיע שער ניצחון במשחק הכי חשוב עבור הירוקים - ובמו רגליו, תרתי משמע, השאיר את הירוקים בתמונת האליפות. האוויר נגמר לרפאלוב אחרי 61 דקות, אבל הוא סיים כמנצח הגדול של הערב הזה - ללא עוררין.
ובכלל, מכבי חיפה נראתה בשיאה הערב. המעמד הגדול והמשחק החשוב כמו הוציא מהם הרבה יותר ממה שיוצא בדרך כלל - חיפה הפעם היתה חזקה, יציבה בעיקר בהגנה, בטוחה בעצמה, במילים אחרות: שיחקה כמו אלופה. ולמרות ההיחלשות הדרסטית בקיץ, היא שוב הזכירה לכולנו שעדיין מדובר בקבוצה חזקה - שקשה מאוד להכניע.
ומחמאות גדולות מגיעות למסאי דגו - המאמן ספג לא מעט ביקורות מאז שמונה למאמן, כמעט מהרגע הראשון שעמד על הקווים. הערב, גם הוא התעלה לגודל השעה - הכין את הקבוצה שלו מצוין ליריבה המאתגרת שעמדה מהצד השני (קבוצה שעד היום לא הפסידה), ובסופו של דבר - הירוקים שלו היו טובים יותר לאורך רוב שלבי המשחק/
לפני המשחק נערכה השוואה בין שני הכוכבים של שתי הקבוצות - ליאור רפאלוב מצד אחד, וערן זהבי מהצד השני. וכנראה שלא יכול להיות הבדל יותר גדול מאיך שהערב הזה נחווה ע"י שניהם. אם רפאלוב כבש והיה הגיבור של מכבי חיפה, זהבי היה תמונת ראי אופיינית של הקבוצה שלו: לא מדויק, מאוד לא מסוכן כהרגלו, לא מאיים כמו שידע לעשות היטב בעבר. מפה לשם, זה כבר משחק חמישי שבו זהבי לא מוצא את הרשת - וכמובן שקצב הכיבושים המטורף שלו העונה הוא הלא נורמלי, אבל גם הוא יודע שזה הרבה יותר מדי - בסטנדרט שהוא העמיד לעצמו.
למכבי תל אביב אין ברירה - כבר בעוד ארבעה ימים היא נוסעת לנוף הגליל למשחק נגד מכבי בני ריינה (להזכירכם, בעימות הקודם נגד ריינה בבלומפילד - היא לא ניצחה), ואמנם גם ריינה נמצאת בירידה, אבל היא יודעת שאסור לה להקל ראש באף יריב. רובי קין מקבל את המשבר הראשון שלו מאז שמונה לתפקיד, ועכשיו נשאר לראות כיצד הוא יתמודד עם האתגר הזה.
מכבי חיפה, מצידה, תנסה לרדת לקרקע - ביום ראשון היא תשחק נגד מכבי פתח תקווה (שניצחה אותם בסיבוב הקודם), ותנסה להמשיך ולרדוף. והיתרון הוא עדיין של מכבי תל אביב, ועוד ייקח זמן עד שהדומיננטיות תחזור במלואה - ועדיין, המשחק הערב היה הצהרת כוונות. שכמו שכתב המשורר, שוב היא כאן. ושוב הכל מאבד צורה.
