sportFive1320465 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
קוז'וק.
קוז'וק. "המאמן הבא" (ברני ארדוב) | צילום: ספורט 5

מאז שפרש מכדורגל ועבר להיות המנהל המקצועי של מכבי נתניה, עושה רושם שאלמוג כהן מקבל הרבה יותר כבוד. כשחקן, הוא לא קיבל הכרה כמו שהוא מקבל היום. לא מהתקשורת, לא מבעלי הקבוצות, לא מהמאמנים ולא מהשחקנים. הוא מרוויח הרבה פחות ממה שהרוויח כשחקן, אבל מרגיש שזה הייעוד שלו.

בתקופה שלו בתפקיד, נתניה הכניסה למעלה מ-20 מיליון שקלים וידעה לרכוש שחקנים שלא הצליחו במקומות אחרים והגיעו עד לנבחרת ישראל ולקבוצות באירופה. בראיון בלעדי לערוץ הספורט אחרי סגירת חלון ההעברות, הוא מדבר על הקשיים, על החלומות, על האג'נדה והדרך שהובילה אותו בגיל 35 להצלחה בתפקיד לא פשוט. "הכי חשוב לי זה להישאר צנוע ולהמשיך לעבוד קשה. זה הדבר הבסיסי שלקחתי על עצמי. לדעת להקשיב לאחרים, ללמוד כל יום עוד ועוד ולהשתפר".

במה אתה מרגיש שאתה משתפר?
"התפקיד של מנהל מקצועי בעיני הוא לשפר את המאמן, זה העיקר. אני ורן עובדים בשותפות. אני לא מעליו, אלא הכל קורה ביחד. חשוב לי לעבוד קרוב אליו, לראות דברים שאולי הוא לא רואה. להעביר מסרים שחשובים ולהשתדרג בעבודה היום יומית בינינו. חשוב לי לעשות רן מאמן טוב יותר ממה שהוא היה כשהגיע למועדון. אין לי ספק שהוא יהיה בין המאמנים המובילים בליגה בשנים הבאות".

קוז'וך יכול להיות ברק בכר הבא?
"בוודאות. יש לו את כל התכונות והידע".

סדר היום של אלמוג כהן לא מסתכם בשעות במשרד. בניגוד למנהלים מקצועיים אחרים, הוא יורד לדשא. לא מדבר יותר מדי, אבל חשוב לו שתהיה עוד עין שמסתכלת. לפני האימון הוא נפגש עם המאמן במשרד והם מקבלים מהאנליסטים ניתוח על המשחקים הקודמים והמשחקים שעתידים לבוא. באסיפות הוא מדבר מדי פעם, גם לוקח שחקנים לשיחות אישיות, אבל בעיקר חשוב לו להרגיש את השחקן וששחקנים צעירים מסתכלים עליו לידם, מבינים שיש עוד זוג עיניים שמסתכל על כל צעד שלהם. "אני ורן מדברים כל יום על כדורגל ומביאים דוגמאות מהעולם כדי להשתפר. אני מנצל את כל הקשרים שלי בגרמניה כדי להביא עוד תוכנית עבודה".

אלמוג כהן. מקבל גב מהבעלים (צילום: ספורט 5)
אלמוג כהן. מקבל גב מהבעלים | צילום: ספורט 5

בכלל, נתניה של אלמוג כהן שונה מזו של שלפני שמונה לתפקיד. מי שמגיע היום למתחם, רואה את השדרוג. חדר כושר משודרג, שלושה פיזויתרפיסטים, רופא במשרה מלאה, ארוחות לפני ואחרי אימונים.

הכל טוב ויפה, אבל כשלא יילך הקהל, יבואו לך על הראש.
"ככה או ככה כשלא הולך, הקהל בא לך על הראש. כמו שאנחנו מנצחים, אני לא יוצא מגדרי אז גם שמפסידים. אני לא לוקח את זה כחיים ומוות. אני לא רואה שום דבר של כאן ועכשיו ואני לא מנסה לרצות מישהו אחר או את הקהל. יש לנו את הדרך שלנו שאנחנו מאמינים בה ועם זה נלך עד הסוף".

האוהדים רוצים תואר.
"גם אני רוצה תואר. גם אייל, שמשקיע המון כסף לאורך שנים, רוצה תואר. היינו קרובים בשנה שעברה, אבל אם להיות אמיתיים, לקחת אליפות זה משהו שהוא כמעט בלתי אפשרי עבורנו. צריכים להיות דברים לא שגרתיים כדי שזה יקרה. האתגר שלנו הוא להיות קרובים למקום הראשון ב-6, 7 או 8 נקודות. כלומר, במספר חד ספרתי. לקחנו את גביע הטוטו, הגענו לגמר גביע המדינה".

איך נתניה הגיעה למצב שכל הקבוצות בארץ, ולא רק בארץ, רוצות שחקנים שלה? "פעם לא היינו יכולים למכור שחקנים, אבל גם לא היינו יכולים לקנות בסכומים שאנחנו קונים היום. עד לפני שנתיים, לא זכור לי שמכבי נתניה היתה משלמת סכומים כמו היום על רכישת שחקנים, אבל זה יכול לקרות רק כשאתה מוכר שחקן ואז מביא מחליפים במקומו. לרכוש את שבירו, שהוא בשיא שלו, בהרבה כסף, זה משהו שנתניה לא יכולה היתה להרשות לעצמה. נתניה הפכה להיות שחקן משמעותי בכל נושא הרכישות".

מצד שני, יגידו האוהדים שכל שנה מוותרים פה על שחקנים.
"מכבי ת"א לא מוותרת על שחקנים? מכבי חיפה לא מוותרת על שחקנים? הפועל ב"ש לא מוותרת על שחקנים? אם היה פה תואר, אף אחד לא היה מדבר על זה. לכל קבוצה יש את המקום שלה בשרשרת המזון של הכדורגל. אם זלצבורג תרצה את גלוך, היא תקנה אותו. אם קבוצה מצרפת תרצה את שרי, היא תקנה אותו. זה תלוי אך ורק במחיר שיוצע. בעיני מכירות של שחקנים אמורה להקפיץ אותך קדימה ולא לקחת את המועדון שלך אחורה. לאחרונה הוצאנו 7-9 מיליון שקלים על עוז בילו, אחמד סלמן, איתמר שבירו, גיא מזרחי, באסם זערורה, איתן אזולאי".

"שחקנים צעירים רוצים להגיע למכבי נתניה. אנחנו קונים שחקנים שהם בתקופה לא טובה ושאנחנו נהפוך אותם להיות מה שהם. אנחנו לא יכולים לקנות שחקנים מוכנים, שמובילים ומשחקים בקביעות בקבוצות צמרת. איתן אזולאי ירד ליגה עם מכבי פ"ת ואיבד מקום בנבחרת הצעירה, עוז בילו לא נספר באשדוד, מכבי ת"א לא ספרה את עדן קארצב ובר כהן, אחמד סלמן לא שיחק בהפועל ירושלים, רז שלמה לא שיחק בהפועל ת"א ובאסם זערורה לא היה משחק במכבי חיפה. אלו שחקנים שאנחנו רואים בהם פוטנציאל ועל זה אנחנו משלמים".

סגל.
סגל. "הוא לא מתערב" (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

לא הייתם יכולים לעשות יותר כדי להשאיר שחקנים?
"לא מכרנו שחקנים שרצו להישאר במכבי נתניה. כל השחקנים שנמכרו, התחננו ללכת. בעיני יש חיי מדף לשחקן. אם אתה מרגיש ששחקן כבר אומר לך 'שמע, אני מיציתי את עצמי ולא תוציא ממני יותר', אז קשה להשאיר אותו ואני מבין את זה, כי הייתי בסיטואציה הזו לפני היציאה לגרמניה. קשה לבעלי קבוצות אחרים, שלא היו שחקנים, להבין את זה".

כלומר, רז שלמה, עומרי גאנדלמן ועדן קארצב התחננו לעזוב.
"התחננו לעזוב. אין שחקן ישראלי שלא רוצה לצאת לאירופה, ומי שאומר לך אחרת שקרן".

למה איילון אלמוג לא הגיע?
"מאוד רצינו אותו. עשינו לא מעט כדי שיהיה פה. הגשנו הצעה דומה לזו של הפועל ב"ש. אייל סגל העלה לא פעם את ההצעה עליו למכבי ת"א, אבל ברגע שעלתה דרישה לקבל שחקן שאנחנו רוצים שיישאר איתנו ולעשות טרייד עבורו, זה משהו שלא רצינו".

אז מה יותר קשה להיות, מנהל מקצועי או שחקן?
"חד משמעית מנהל מקצועי. שחקן מתרכז רק בעצמו. כמנהל יש לך הרבה אחריות על המון דברים".

אתה רואה את עצמך ממשיך בנתניה שנים ארוכות?
"אני רוצה להשאיר פה משהו. להשאיר חשיבה, להשאיר רעיון מסוים, שאולי גם קבוצות אחרות ייקחו אותו. אני לא יודע להגיד עד מתי אהיה פה, אבל אני כן יודע שאני מאוד רוצה להצליח השנה".

איך מערכת היחסים עם אייל סגל?
"מצוינת. הוא לא בעל בית שמתערב, הוא נותן לנו חופש פעולה. הוא כמובן שואל ומתעניין ומקבל בסוף את ההחלטות הכספיות, אבל כל מאמן וכל מנהל מקצועי היה רוצה בעל בית כזה, שיודע שתהליך זו ריצת מרתון".

אזולאי. בנתניה לא היו מוכנים לוותר עליו (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
אזולאי. בנתניה לא היו מוכנים לוותר עליו (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

ניהול של נבחרות ישראל זה משהו שמדגדג לך?
"לא, כרגע לא. גם כשהייתי שחקן, נזהרתי לומר משהו בומבסטי. כרגע אני רוצה לקדם את המועדון ולהביא תואר, שכמו שאמרתי, יש הרבה פרמטרים שתלויים בזה. אם אתה שואל אותי על החלום שלי, אז זה להיות מנהל מקצועי בקבוצה בבונדסליגה בסגנון ובדרך שאני מאמין. זה משהו שהוא מושך אותי. אני מאמין שאהיה שם. אם ארצה בזה כמו שבאמת רציתי לצאת לחו"ל ולהיות שחקן כדורגל טוב, והגשמתי את זה".

נחזור למשחקים שלכם. אתם כובשים לא מעט, אבל גם שוכחים לסגור מאחור.
"אני מקבל את זה שהקבוצה שלי תשחק כדורגל התקפי ותחפש כל משחק לנצח, ולא קודם כל איך לא לספוג שער. אני גאה ברן, שהחשיבה שלו דומה לשלי. בסוף כדורגל זה שואו ואנשים רוצים לראות גולים".

זה קצת מוזר לשמוע את זה ממי שהיה שחקן אגרסיבי, אפור והגנתי.
"נכון. עברתי הרבה מאמנים בקריירה. היו לי כאלה שאמרו קודם כל לצופף, לחזור לעמדות, לחכות לטעות של היריבה ולנסות לתקוף והיה לי מאמן באינגולשטאט ששינה לי את כל החשיבה. הוא אמר לנו 'אתם הדומיננטים, אתם השולטים, אתה תקבעו מה הקצב של המשחק' וזה הולך איתי. אז נכון, לפעמים נספוג שערים, אבל אני מבטיח לך שלאורך זמן נצליח. רק קבוצה אחת שהיא לא מכבי חיפה, הפועל ב"ש ומכבי ת"א היתה שנתיים ברציפות בפלייאוף העליון וזו מכבי נתניה. אני מאמין קודם כל בכדורגל התקפי. שהחשיבה צריכה להיות קודם כל להבקיע ולא לחכות שהקבוצה היריבה תעשה טעות או תאבד כדור כדי לתקוף".

מי השחקן הבא שייצא לאירופה.
"בוריס אינו הוא אחד בעיני שעוד לא מימש את הפוטנציאל שלו. הוא עשה את הקפיצה הכי גדולה מכולם. הוא השחקן הכי חשוב במערך שלנו וכשהוא טוב כמו במשחק האחרון, אז כולם לידו טובים. היציבות של הקבוצה תלויה בכושר שלו".

רציתם להחזיר את רז שלמה. למה זה לא קרה?
"אני מדבר הרבה עם שחקנים שיצאו לאירופה וזה לא קל. אתה נגד עצמך יום יום. רז נקלע לסיטואציה שהיא פחות נעימה, אבל אני אומר לך בכנות - אני שופט שחקן אם הוא מצליח או לא, רק אחרי שהוא מקבל הזדמנות, והוא לא קיבל הזדמנות עד עכשיו. אנשים גיחכו וצחקו לי בפנים כשאמרתי שהוא יגיע לנבחרת כי הוא השתפר אצלנו פלאים, גם בעניין המנטאלי. הוא שחקן מצוין. הוא לא הגיע אלינו כי הקבוצה שלו קנתה אותו בהרבה כסף ולא ממהרת לוותר עליו. אם אני הייתי רוכש אותו בסכום כזה גם לא הייתי מוותר עליו כל כך מהר".