בנגן הווידאו למעלה: התקרית בין ולאדימיר איביץ' ואיתן שמואלביץ'
רק לפני שבוע הבין איתן שמואלביץ' באופן סופי שהוא כבר לא יוכל להמשיך לנהל משחקים כשופט ראשי בליגות המקצועניות. הוא באחת העונות הכי טובות שלו בקריירה, זוכה לציונים גבוהים מהמבקרים, נמצא בכושר מצוין, אבל הגיע לגיל 45, גיל בו שופט כדורגל תולה את המשרוקית. בתוך תוכו עוד האמין שיקבל עונה נוספת בעקבות היותו שופט בינלאומי, אך כאיש של מערכת, יודע לכבד את החלטת הועדה המקצועית ויפרוש בתום העונה.
שמואלביץ' יעלה הערב (שבת) בפעם האחרונה על הדשא כשופט ראשי. אשתו ושתי בנותיו יהיו לראשונה ביציע ולאות הערכה גם זכה לבחור את הצוות שיעזור לו בניהול המשחק האחרון בין מכבי חיפה להפועל ירושלים. באיגוד החליטו שמשחק פרישה, כיאה לשופט במעמדו, שלא עבר מעולם עבירת משמעת ותמיד ידע לשמור על מקצוענות, יהיה משחק למול 30 אלף צופים באצטדיון הכי אירופאי שיש לנו בארץ, סמי עופר, שדרך אגב את המשחק הראשון בו שפט מי אם לא, איתן שמואלביץ'.
שניים שבכל זאת יהיו חסרים לו, אבל האמת שהם חסרים לו כבר כמעט 20 שנים, אלה ההורים שלו (שרה ומיכאל ז"ל) שנפטרו שהיה בן 25 ומאז ובכל משחק הוא מסתכל לשמיים לפני כל שריקת פתיחה ומבקש מההורים ומהקב"ה לשמור עליו.
רגע לפני השריקה האחרונה, גם היום הוא יכול להסתכל אחורה בגאווה. כבר בתחילת דרכו ניהל משחקים במוקדמות מונדיאל ושלב הבתים של הליגה האירופית וב-2015 שפט את חצי גמר ליגת האלופות לנוער.
ברזומה שלו גם ניהול משחקים של נבחרות כמו אירלנד, יוון, מונטנגרו ובולגריה ומועדונים כמו פיורנטינה, דינמו מוסקבה, פנאתנייקוס, ריאל סוסיאדד, אברדין, לגיה ורשה, פרנצווארוש, לודוגורץ ופרטיזן בלגרד. בראיון בלעדי לאתר ערוץ הספורט, הוא מספר על הקריירה, על השיאים והנפילות ועל מה צופן העתיד.
סומנת על ידי יו"ר הוועדה המקצועית של איגוד השופטים באופ"א, רוברטו רוזאטי, להגיע לצ'מפיונס ליג. מה לא עבד?
"רוזטי אכן ראה אותי בטורניר ברומניה אי שם ב 2014 ומאוד התרשם והעביר את ההמלצה שלו. לא יודע לשים את האצבע בדיוק על מה לא עבד, אבל יש פה מכלול של דברים כמו תזמון, התנהלות של הוועדה המקצועית דאז וגם אחריות אישית שלי".
מרגיש פספוס?
"פספוס היא לא מילה שנמצאת אצלי בלקסיקון! אם היית שואל לפני 29 שנים בקורס שופטים את איתן בן ה-16 - מה אתה הכי רוצה לעשות? הוא היה עונה לך שהוא רוצה לשפוט ולהנות משיפוט. אז הילד הזה הגיע רחוק, עם 15 עונות בליגת העל מתוכן 9 שנים בינלאומי והוא לא יכול להרגיש שום פספוס".
לא מעט שופטים לא הצליחו לשמור על כושר בשנים האחרונות שלהם בתפקיד. אצלך, באופן מוזר, ככל שגדלת ככה שמרת על כושר טוב יותר
"פיירלואיג'י קולינה אמר פעם: 'יש 22 אתלטים על המגרש, לא יכול להיות שהשופט יהיה שונה מהם במראה ובסגנון הריצה'. אז כמי שהיה אתלט בעברו ומאמן כושר בהווה, אני מודע לחשיבות הכושר הגופני. גם בקורונה, בתקופת הסגרים, הייתי יוצא החוצה ומקיף בטירוף את השכונה עד שהשכנים היו צועקים".
בליגות אחרות השופטים מקצוענים. לא צריכים כמוך לעבוד בעבודה נוספת כדי להתפרנס
"נכון שבליגות אחרות השופטים הם מקצוענים. יחד עם זאת, נושא הפרנסה הוא אינדבידואלי וכל אחד יחליט על עתידו. אי אפשר להכריח שופט הייטקיסט בן שלושים ומשהו להפוך לשופט מקצוען, אבל אולי כדאי לנסות כפיילוט עם שופטים צעירים עם פוטנציאל".
מי השחקן שהיה הכי קשה לשפוט ומה הכי זכור לך?
"לא היה שום שחקן שזכור לי כקשה לשיפוט או ניהול".
מאמן אחד או אפילו שניים שאתה אומר בחיים לא הרימו את הקול וידעו לכבד
"יש יותר ממאמן אחד או שניים שמכבדים ולא מרימים את הקול. סך הכל כולנו קולגות וכולנו חולקים את אותו המגרש".
המשחק הכי זכור או אירוע שהכי חקוק?
"יש לי מספר מועט של משחקים שאני לא אשכח.. חלקם לטובה וחלקם, לצערי, פחות לטובה"
רצית להמשיך עוד עונה. החליטו שלא. כמה היית מתוסכל?
"זה לא סוד שרציתי להמשיך לשפוט עוד עונה, אבל עם זאת, צריך להבין את צרכי המערכת והאמת, אחרי עונה כזאת חלומית כמו שהובטחה לי ועמדתי ברוב הציפיות, אני ארד במוצאי שבת מכר הדשא עם גאווה גדולה בלב ולא סתם משכתי עוד עונה רק כי מגיע לי, מתוך גאוותנות".
עכשיו אתה תישאר שופט מסך אבל בעתיד יש מחשבות אולי להיכנס לתפקיד משמעותי יותר באיגוד?
"החל מיום ראשון, אני אתחיל להתרכז בתפקיד החדש שלי כשופט מסך ואעשה ככל יכולתי להתמקצע כמה שיותר בשיפוט המסך. זה לא קל כמו שחושבים. כמובן שלא פוסל שום תפקיד שיציעו לי באיגוד. אני נולדתי באיגוד השופטים, האיגוד נתן לי לאורך השנים כלים להתמודד עם החיים ועם מצבים מורכבים, גם על המגרש וגם מחוצה לו, כך שאין לי ספק שאתרום מזמני וממרצי להצלחת האיגוד והשופטים".
לאורך שנים היו כאלו שכיבדו אותך, אבל היו רגעים פחות נעימים כמו מועדונים שזעמו על שריקות שלך וחלקן אף ביקשו לפסול אותך מלשפוט אותן
"אותו קולינה שהזכרתי מקודם, רשם לנו בהרצאה הראשונה בקורס שופטים מספר תרגילים על הלוח:
1+1=2, 2+2=4, 3+3=5, 4+4=8, 5+5=10. כולם באולם מתלחששים ואז שופט אחד אומר לו: 'מיסטר קולינה, 3+3 זה 6 לא 5'. ואז קולינה אומר לנו: 'ככה יהיה לכם כל הקריירה! אף אחד לא יזכור לכם משחקים טובים, כולם יזכרו לכם טעויות!'. אז עכשיו בוא נחזור לשאלה".
"נכון שהיו לי גם שגיאות בדרך וחלקן אפילו שגיאות שאקח איתי לכל החיים, אבל רוב ציבור הכדורגל ובעיקר השחקנים עצמם שלחובתם טעיתי, יודע לכבד ולהעריך והם מבינים באמת ששופט הוא ספורטאי לכל דבר שבסך הכל רוצה להצליח, וכשהוא טועה, קודם כל הוא נפגע, השם שלו נפגע והמוניטין שלו נפגע. אז היום בעידן שיפוט המסך, טעויות קריטיות כבר כמעט ולא קורות, אז בכלל אפשר להרגיע את הזעם ואת האש המופנית לשופטים אחרי משחקים".
והביקורת לאחרונה לא מגיעה רק מעיתונאים, אלא גם משופטים כמו לירן ליאני
"תמיד תהיה ביקורת ואנחנו לא נגד ביקורת כל עוד היא קונקרטית ועניינית. ברגע שהביקורת הופכת להיות אישית ולא מקצועית, היא הופכת להיות לא רלוונטית. אני לא נמצא ברשתות החברתיות, כך שביקורת של כותבי טורים ופובליציסטים למיניהם שכבר לא שייכים לאיגוד השופטים לא באמת רלוונטית מבחינתי".
ב"ש טענו שאתה אוהד מכבי נתניה כששפטת במשחק בינהן, אבל היית גם שופט בגמר שנתניה הפסידה לבני יהודה. כמה זה הפריע לך הביקורת הזו?
"אני חייב לפתוח את הנושא של גמר גביע הטוטו האחרון. שובצתי למשחק הזה שבוע אחרי שהחלמתי מקורונה (פעם ראשונה שחליתי בקורונה). לא שפטתי שבועיים לפני זה וחשבתי שאני אהיה בסדר ושהגוף שלי חזק, וטעיתי. לא היה משחק טוב, בלשון המעטה, ואני יודע להגיד שטעיתי. מפה ועד להמציא שאני אוהד מכבי נתניה? נכון, נולדתי וגדלתי בנתניה. חווית הכדורגל הראשונה שלי היתה עם אבא שלי ז"ל בגיל 5 באצטדיון הקופסא במשחק אליפות של מכבי נתניה".
אתה בכל זאת עובד בעיר
"נכון, אני גם מרכז מגמת חינוך גופני בתיכון בו למדתי בנתניה. אז אני אוהד מכבי נתניה? זו דוגמא לביקורת לא מקצועית שדיברתי עליה מקודם. הרי את ההחלטות במגרש אני דווקא לקחתי לטובת הפועל ב"ש ושופט המסך, בצדק, תיקן אותי, אז על מה הטענות? שאפשרתי משחק אגרסיבי? מי שמכיר את השיפוט שלי יודע שאני שופט שמאפשר למשחק לזרום וכמעט לא שורק לעבירות".
משחקים מרכזיים העברת לאורך השנים בקלות, דווקא במשחקים מה שנקרא 'מחוץ לרדאר' היו נפילות. תסביר?
"מישהו אמר לי פעם את המשפט: 'שאתה זחוח, אתה הכי פגיע'. לא אומר חלילה שהייתי זחוח במשחקים פחות מרכזיים, פשוט שניתחתי את אותן טעויות, לרוב זה היה בדקות ראשונות של המשחק או בדקות האחרונות שאתה כבר רוצה 'להשכיב את המשחק לישון' מה שנקרא. למדתי עם השנים שאסור להיות שאננים בשום שלב במשחק ותמיד לצפות את הבלתי צפוי והכדורגל בהחלט יודע להיות בלתי צפוי".
אחד האירועים, בעיני, זה שלא ראית שער חוקי של אבי ריקן במדי מכבי ת"א נגד ב"ש כשהיית שופט רחבה
"תפקיד שופט הרחבה היה התפקיד הכי קשה שעשיתי בכל שנותיי בכדורגל. לפעמים אתה מוצא את עצמך עומד משחק שלם ללא שום החלטה שקיבלת ולפעמים כמו שחוויתי, ברגע אחד אתה צריך לראות גם את הבעיטה לשער וגם לעקוב אחר מעוף הכדור ולראות אם הוא עבר את קו השער. שניה אחת מיצמצת, הראש עמד ימינה מדי או שמאלה מדי וזהו, טעית! לקחתי את זה מאוד קשה, אפילו שאבי ריקן תפס אותי שבוע אח"כ וניחם אותי שאני ארים את הראש וטעויות קורות, אלו סוג המקרים שאקח איתי הלאה לעוד המון שנים".
מה הרגשת שאיביץ' דיבר נגדך. זה בכלל פוגע בך שמאמנים מרשים לעצמם לבקר אתכם אישית?
"הדברים שאיביץ' אמר נגדי לא ממש הפריעו לי מכמה סיבות. הוא הורחק גם כי קילל אותי בסרבית (לצערו הבנתי הכל) וגם נכנס במחאות למגרש, כך שרוב הטענות שלו נבעו מתסכול ולמדתי עם השנים לא להתרגש מדברים של שחקנים ו/או מאמנים שנאמרים אחרי משחק שהאמוציות עוד גועשות".
איך תרגיש לפני המשחק האחרון היום?
"וואו, אני עדיין לא יודע מה ואיך ארגיש לפני שריקת הפתיחה אפילו, אבל אני מאמין שיהיו לי 3-4 שניות להריץ 30 שנות קריירה בראש ואז לשרוק לסיום, בשאיפה בלי לבכות. אני די רגיש אחרי הכל".
