במשך כמעט שבעה עשורים, לנבחרת ישראל היה אצטדיון ביתי ברור: אצטדיון רמת גן, שהיה תמיד הגדול בישראל, הוא זה שאירח את הכחולים לבנים - עם הכשלונות וההצלחה. אבל בשנת 2014, כמו כל דבר טוב, גם לאצטדיון רמת גן הגיע הסוף - והנבחרת יצאה לנדוד.
ההתפתחות הגדולה של האצטדיונים בישראל בשנים האחרונות, גרמה לכך שהנבחרת מצאה לעצמה יותר מבית אחד. הבנייה של אצטדיון סמי עופר בחיפה, ההרחבה שנעשתה בטדי ובבלומפילד וגם הצטרפות האצטדיון החדש בנתניה אפשרו לראשי ההתאחדות זכות בחירה - וכך, בקמפיינים הרשמיים האחרונים לרוב נעשתה "רוטציה" (במונחי הכדורגל). כלומר, הנבחרת אירחה את המשחקים במספר אצטדיונים.
בעולם, למשל, יש שני מודלים עיקריים; נבחרת אנגליה, למשל, מארחת את כל משחקיה באצטדיון וומבלי בלונדון; בעוד נבחרת ספרד נודדת כל פעם לאצטדיון אחר במדינה. יש הטוענים שהנדידה התמידית מאפשרת ליותר קהל להגיע למשחקים (מטעמים גיאוגרפיים), בעוד שמצדדי האצטדיון האחד יטענו שמדובר באופציה הטובה ביותר מקצועית - כי היא מאפשרת הרגלים לקבוצה שבסוף צריכה לעלות ולנצח.
אז מהו האצטדיון הטוב ביותר לארח בו את הנבחרת של כולנו? הדעות, כמובן, חלוקות ונמצאות בעיני המתבונן - אבל אנחנו ניסינו למצוא את הנתונים: באיזה אצטדיון הנבחרת הכי מצליחה? ובאיזה אצטדיון מגיע הכי הרבה קהל? המספרים, כתמיד, מעניינים ואפילו מפתיעים.
נבחרת ישראל קיימה בתשע השנים האחרונות (מאז שנטשה את אצטדיון ר"ג) משחקים בחמישה אצטדיונים שונים - סמי עופר בחיפה, טדי בירושלים, טוטו טרנר בבאר שבע, האצטדיון בנתניה ובלומפילד ביפו. ברמה המקצועית, האצטדיון שהיא הכי מוצלחת בו הוא דווקא בבאר שבע - ארבעה משחקים התקיימו עד היום באצטדיון טרנר, היא ניצחה בשלושה מתוכם וסיימה עוד אחד בתיקו - סך הכל 83.3% הצלחה.
אחריו, מגיע האצטדיון בנתניה - שם נערכו אמנם רק שלושה משחקים, אבל בשניים מהם הנבחרת ניצחה ועוד אחד הסתיים בתיקו. מנגד, אגב, האצטדיון שבו לנבחרת הכי פחות הולך הוא טדי - חמישה משחקים היא קיימה שם עד היום, רק באחד היא הצליחה לנצח (1:2 מול ליכטנשטיין, מצמד של תומר חמד).
בעניין הזה חשוב לציין כי בדרך כלל המשחקים שנערכים באצטדיון טרנר היו המשחקים הפחות גדולים, ורובם היו נגד יריבות נוחות באופן יחסי. למשל, איטליה במוקדמות מונדיאל 2018 התארחה בסמי עופר; ונבחרות כמו בלגיה וספרד הגיעו לשחק בטדי.
אז לצד הסוגיה המקצועית, ישנה כמובן גם סוגיית הקהל - איזה אצטדיון משך הכי הרבה צופים. וגם כאן, אצטדיון טרנר הוא המוביל סטטיסטית - בארבעת המשחקים שנערכו באצטדיון, הגיעו בממוצע 12,075 צופים - כאשר באצטדיון בבירת הנגב יש בסך הכל 16,126 מקומות ישיבה. אחוזי התפוסה גבוהים במיוחד - 74.8% תפוסה.
טדי תופס את המקום השני בדירוג עם 67.8%, וסמי עופר הוא האחרון מבין השלושה הבכירים עם 59.6% תפוסה בלבד. שני אצטדיונים יצאו מהחישוב - נתניה (משום שהוא אירח רק משחק אחד עם קהל, שני האחרים התקיימו כאשר נמנעה כניסת קהל בגלל התפרצות הקורונה) ובלומפילד (ששניים מתוך ארבעת המשחקים שבו נערכו עם הגבלת קהל בגלל הקורונה).
אז מה האצטדיון המועדף עליכם? איפה לדעתכם הנבחרת צריכה לארח את משחקי הבית שלה? הצביעו בסקר!
הנתונים המלאים
סמי עופר:
12 משחקים - 5 ניצחונות, שתי תוצאות תיקו, 5 הפסדים (47.2%)
ממוצע קהל: 18,408 (מתוך 30,858 = 59.6% תפוסה)
טדי:
5 משחקים - ניצחון אחד, 4 הפסדים (20%)
ממוצע קהל: 21,530 (מתוך 31,733 = 67.8% תפוסה)
טרנר:
4 משחקים - 3 ניצחונות ותיקו (83.3%)
ממוצע קהל: 12,075 (מתוך 16,126 = 74.8% תפוסה)
נתניה:
3 משחקים - 2 ניצחונות ותיקו (77.7%)
בלומפילד:
4 משחקים - ניצחון, שתי תוצאות תיקו והפסד (41.6%)
