מנור חסן היה אחד הכשורונות הכי גדולים שצמחו בכדורגל הישראלי בשנות ה-90. לאחר שהעביר קריירה ארוכה שנפתחה ב-1994 בהפועל פ"ת ונמשכה בין היתר במדי מכבי חיפה, בית"ר ירושלים ובני יהודה, חסן פרש ב-2009, וכיום מאמן ילדים כדורגל באופן עצמאי.
אמש (שלישי) הגיע חסן לראיון ב'מגרש פתוח' ודיבר בין היתר על החרטות, החיים שאחרי הפרישה, התקופה במכבי חיפה של שנת 2000 ומצבה של הפועל פתח תקווה. צפו בראיון בנגן הווידאו למעלה >>
"זה חיים אחרים לגמרי", סיפר על המציאות שאחרי הקריירה, "אתה רגיל למשהו מסוים כל החיים, ובסוף החיים זה לא מה שאתה חושב, אלא ההפך המוחלט. צריך להיות ערוכים לזה ולא הייתי ערוך. בסוף החיים מסתדרים, צריך קצת מזל בדרך והכל מסתדר".
"אם היה לי את השכל של היום נראה לי שזה היה אחרת", נזכר בדרכו הארוכה, "בכל הקריירה עשיתי תמיד את המקסימום על המגרש, לפעמים זה הלך טוב יותר ולפעמים פחות. אני מתחרט על כל מיני דברים - היה לי חוסר הבנה בסיסי במה זה אומר לצאת לאירופה ולהרוויח כסף גדול. אם הייתי מבין את המשמעויות של זה הדברים היו נראים אחרת. אני לא בוכה על שום דבר, היה לי כיף חוץ מהפציעות הקשות. זו הייתה התקופה היפה בחיים שלי".
על המעבר למכבי חיפה בשנת 2000, סיפר: "זה היה מאוד קשוח, פעם ראשונה שהגעתי למועדון גדול, זה היה מועדון ענק. צריך להיות ערוכים לזה, לא כל אחד יכול להגיע למועדון גדול כמו מכבי חיפה. היו שם הרבה מאוד כוכבים אבל הסתדרנו, הייתה אחווה בינינו, רצינו לקחת את כל התארים וזה לא היה מעניין מי שיחק ומי לא".
"עצוב לי מאוד שהפועל פ"ת פושטת רגל", סיפר בכאב על המועדון בו גדל, "משנה לשנה המועדון הגדול הזה רק מדרדר ונופל, כואב הלב לראות את זה, למרות שעכשיו יש התחלה של דברים טובים וזה משמח אותי. זה מועדון שעשה לי הרבה טוב בחיים ולא רק לי, להרבה אנשים. אני מאחל להם שיקרו דברים טובים, קשה ועצוב לראות מה שקורה שם היום. אני לא רואה שום נקודת אור".
