הבוקר התברר שיש אמנה שניסחו דובר צה"ל ויושבת ראש מועצת העיתונות השופטת דליה דורנר. מטרת האמנה - להגביל את הסיקור של גלעד השב הביתה, ואמצעי התקשורת כולם מתבקשים לחתום עליה.
להפוך את התקשורת לקולקטיב זו סכנה מאוד גדולה ובכל זאת, אני הייתי מציעה לאמצעי התקשורת כולם, לקחת על עצמם מגבלה אחת בימים הקרובים. היא לא קשורה למשפחת שליט אלא דווקא לכל המשפחות השכולות שרוצחי יקיריהן ישתחררו מחר מהכלא. גם אלה שתומכים בעסקה ובוודאי אלה שמתנגדים לה יסבלו סבל רב מהתמונות הצפויות של המחבלים החוגגים - מחבלים שיוצאים לחופשי, מסמנים וי בידיים ומחייכים למצלמות.
נכון, אנחנו צריכים לדעת מה המחיר ששילמנו עבור שחרורו של גלעד שליט אבל העסקה הזאת כבר חתומה ואין עוד דיון ציבורי על המחיר. עכשיו, אפשר רק לגלות התחשבות. שום דבר לא יקרה אם אמצעי התקשורת ובמיוחד ערוצי הטלוויזיה ימעיטו בימים הקרובים בתמונות הרוצחים החוגגים.
הפצע הפתוח של המשפחות השכולות
בעוד כולנו מחכים לרגע בו נוכל לראות את החיוך הראשון של גלעד בבית, אין לנו צורך בתמונות האסירים הביטחוניים במלוא שמחתם. בעוד תמונותיו של גלעד ינתנו לנו בצורה מדודה, המחבלים יצטלמו ויתראיינו לכל מי שרק יבקש, לעיתונאים מן הארץ ולעיתונאים מחו"ל ובבתים רבים בישראל ישבו אנשים מפורקים, שלפניי מספר שנים חרב עליהם עולמם והתמונות האלה יהיו כמלח על פצע פתוח, כי הפצע של אובדן בן משפחה הוא תמיד פתוח.
אז אם התקשורת צריכה לקחת על עצמה משימה ולנסות שבימים הקרובים חגיגת הרוצחים לא תציף את מסכי הטלוויזיה שלנו. גם כאן, צריך יהיה לשמור על מידתיות. כי עסקת שליט היא לא רק של משפחת שליט, גם המשפחות השכולות שותפות בעל כורחן לעסקה הזאת וגם בהן צריך להתחשב.