"כל מי שנמצא פה חווה פחד, פחד של עיתונאי שרוצה לפרסם משהו וחרד ממה שיקרה אחר-כך, ובכל זאת עכשיו אנחנו פוחדים יותר", פתחה מנחת תוכנית התחקירים עובדה, אילנה דיין, את נאומה ביום א' (20.11) בכנס החירום של התקשורת לעיתונות חופשית בסינמטק, תל-אביב.
"אותי מפחיד החיבור בין המתקפה על חופש העיתונות לבין המתקפה על מערכת המשפט", המשיכה דיין, "שתי המתקפות האלה לא רק מפחידות, הן נובעות מהפחד. מישהו כאן פוחד מעיתונות חופשית ונושכת ומישהו פוחד מבית משפט עצמאי וחזק. זה לא מקרי ששתי המתקפות האלה באות מגיעות ביחד. גם אנחנו העיתונות, גם בית המשפט העליון, לא נבחרנו בקלפי, אין לנו כאילו סמכות לייצג. גם אנחנו, גם השופטים, לא מקיימים את הדמוקרטיה במובן של ספירת קולות. אבל אנחנו מאבטחים את הדמוקרטיה באופן המהותי והעמוק שלה, במובן של ביקורת על השלטון ושל הגנה על המיעוט, של מתן קול למי שאין לו קול, של סימון החזק וחשיפת העוולות שלו, של סימון הסערה וחשיפת המחדלים שלה".
עוד אמרה דיין כי "החוק הזה לא מגן על האדם הפשוט כי האדם הפשוט שנפגע בדרך כלל יכול להצביע על נזק זה לא חוק שמגן על האדם הקטן, זה חוק שמגן על האדם הגדול, על איש הציבור. הם בדרך כלל נעלבים נורא, אך הם לא יכולים להצביע על נזק נראה לעין כי הם ממשיכים להתקדם.
זה לא קשור להכרח להמנע משידור אי אמת, זה קשור לפחד לשדר את האמת עצמה, על אפם וחמתם של אשפי האיומים. זאת המציאות היומיומית שלנו ואני חושבת שהחכ"ים מכירים אותה, לכן היוזמות שלהם מדאיגות ומכעיסות".
"קריאה לתיקון עצמי"
בנוסף לביקורת על התיקון לחוק לשון הרע הוסיפה דיין קריאה לביקורת עצמית של התקשורת: "רובי ריבלין צדק, את השנאה הזאת, לפחות חלקית, הרווחנו ביושר. נסחפנו מדי פעם לתחרות מטורפת שפגעה בסטנדרטים של המקצוע. טעינו, השטחנו, עיגלנו פינות. אנחנו זה לא כולם, ולא כל הזמן, אבל אם יש קול ברור שיכול לצאת מהכנס הזה הוא הקריאה לתיקון עצמי.
אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם עד היום נתנו ביטוי אמיתי וחזק למחאה כשהיא באה מימין. אם סיקרנו את הפגנות כפר מימון, ערב ההתנתקות, כמו שסיקרנו את המאהל ברוטשילד בקיץ האחרון. החלוקה המחנאית שקיימת היום צריכה להדליק את נורת התיקון. מישהו מרגיש פגוע מזירת השיח. המצב הזה הוא גם לא הגון וגם מסוכן, הוא מייצר את הצעות החוק האלה, שבאות בחלקן מתוך מצוקה".
לבסוף סיכמה דיין את דבריה והדגישה כי "היוזמות האחרונות באות מתוך פחד ונועדו לזרוע פחד. הם מ-פ-ח-ד-י-ם, בטח אומרים שם במסדרונות הכח. ואנחנו חייבים לומר להם, ובעיקר לעצמנו, שאנחנו לא".