גשמים עזים ובנייה ללא הפסקה מעוררים לעתים קרובות אסונות באזור הרי ההימלאיה בהודו, אבל עלייה חריגה בכמות הגשמים לאחרונה הופכת את השטח למסוכן עוד יותר. מפולות ושיטפונות כבר הרגו עשרות אנשים באזור במהלך החודש האחרון, וקברו בתים ומבנים. נזקים רבים הופיעו גם בחלקים מנפאל ופקיסטן.

עוד ב"מדע וסביבה" - סיקור N12

מחקר חדש מצא כי מרבית ההרים על פני הגלובוס, כולל הרי ההימלאיה, מקבלים לאחרונה יותר גשמים בגבהים שבהם ירד בעיקר שלג בעבר. השינוי הפך את ההרים למסוכנים יותר, מכיוון שהטמפרטורות הגבוהות מביאות לא רק גשם, אלא גם מאיצות את הפשרת השלגים והקרח. מי הגשמים משחררים את הקרקע שנכלאה מתחת לשכבות הקרח - וכתוצאה מכך מופיעות מפולות, שיטפונות וזרימת פסולת.

העיירה ג'ושימאת, שבהרי ההימלאיה בהודו, ספגה נזקים  (צילום: רויטרס)
העיירה ג'ושימאת, שבהרי ההימלאיה בהודו, ספגה נזקים רבים | צילום: רויטרס

"הממצאים שלנו מספקים ראיות רבות המדגימות את מה שקורה, התחממות וקיצוניות של גשמים בגבהים גבוהים, במיוחד באזורים שנשלטו על ידי השלג בחצי הכדור הצפוני", אמר מחבר המחקר מוחמד אומבאדי שפורסם בחודש יוני האחרון בכתב העת Nature. ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם דוח מיוחד של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) משנת 2019, שאמר שהשלג יימס, לפחות בחלקו, בגלל טמפרטורות גבוהות - במיוחד בגבהים נמוכים יותר של אזורי ההרים.

"אירועי משקעים קיצוניים נוספים מתרחשים כעת בצורה של גשם, אפילו בגובה רב, ובכל עונות השנה", אמר סמואל מורין, מנכ"ל המרכז הלאומי למחקר מטאורולוגי בצרפת, ואחד ממחברי הדוח. הוא הסביר כי התופעה נובעת מעליית "מפלס האפס", כלומר הגובה בהר שבו המשקעים הופכים לשלג וקרח. "האזורים האלה נחשבים למוקדים חמים, והם בסיכון גבוה לאירועי גשמים קיצוניים ולסכנות נלוות של שיטפונות, מפולות וסחיפת קרקע", נכתב במחקר.

השלג שנמס בפסגות ההימלאיה (צילום: רויטרס)
"מפלס האפס" ממשיך לעלות. פסגות ההימלאיה כבר לא מלאות בשלג | צילום: רויטרס

"הסיכון הזה גבוה יותר עבור אזור ההימלאיה בהשוואה לאזורים הרריים אחרים כמו האלפים והרי הרוקי", הוסיף המחבר הראשי של המחקר. "זה בגלל שיש תהליכים נוספים הקשורים להתחממות (בהרי ההימלאיה) שמשנים את דפוסי הרוח ומסלולי הסערה, מה שמוביל לעלייה בעוצמת הסערות". בהרי ההימלאיה, המשתרעים על פני הודו, בהוטן נפאל ופקיסטן, אין כמעט תחנות חיזוי - מה שמוביל לחוסר בנתונים על רמות המשקעים.

עם זאת, תחנת חיזוי שהותקנה בבסיסו של האוורסט הראתה ש-75% מהמשקעים על ההר מ-1 ביוני ל-10 באוגוסט השנה ירדו כגשם. השאר היה שלג או שילוב של גשם ושלג. מדובר בזינוק עצום מ-32% גשם שנרשם בין יוני לספטמבר ב-2022, 43% ב-2021 ו-41% ב-2020. "אנחנו מאמינים שהדומיננטיות של גשם לעומת שלג היא תופעה יחסית עדכנית, אבל אין לנו נתונים לטווח ארוך כדי לכמת את התופעה", אמרו חוקרי נשיונל ג'יאוגרפיק שהיו מעורבים בהתקנת התחנה.

כוחות הצלהנ מנסים לחלץ לכודים ממלון שקרס בעיירה ג' (צילום: רויטרס)
כוחות הצלה מנסים לחלץ לכודים ממלון שקרס בעיירה ג'ושימאת | צילום: רויטרס
אזור קאסול בצפון הודו (צילום: באדיבות פספורטכארד ו-MAGNUS)
"עלייה בעוצמת הסערות". שיטפונות באזור קאסול שבצפון הודו, בחודש שעבר | צילום: באדיבות פספורטכארד ו-MAGNUS

מעבר לגשמים העזים, גם עליית הטמפרטורות מוסיפה לבעיה מכיוון שהאיצה את המסת קרחוני ההימלאיה. התופעה מובילה להתמלאות מהירה של אגמים בקרחונים, כאשר אחר כך האגמים נוטים לעלות על גדותיהם ולגרום לשיטפונות. הידלדלות הקרחונים גם מערערת את מדרונות ההרים.

לפי ההערכות, הרי ההימלאיה מתחממים פי שלושה מהממוצע העולמי - וכמה מחקרים חזו שהדבר יוביל לעלייה משמעותית בכמות המשקעים שם. המקומיים אומרים שהם שמו לב לכך שתדירות ועוצמת המפולות והשיטפונות בעונת המונסון עלו. "הכפר שלנו כבר היה מאוים ממפולות בגלל גשמים מוגברים על ההרים, אז נאלצנו לנטוש אותו ולעבור", סיפר צעיר בן 25 מהכפר מאיפור שבהימלאיה. 

חלק מהמומחים טוענים כי פיתוח התשתיות באזור, כמו כבישים, מנהרות ופרויקטים של אנרגיה הידראולית - מוביל אף הוא לאסונות. באזור רגיש סיסמולוגית כמו ההימלאיה, פרויקטים אלה נתונים לרעידות אדמה שמחמירות את המצב.