קשה להבין את הגודל של המשגר הזה שנשלח לחלל: שישה וחצי טונות משקלו והגובה שלו לא נגמר. אנחנו עולים במעלית אליו רגע לפני השיגור הכי חשוב של נאס"א וסוכנות החלל האירופית - בקצה למעלה יושב המטען הכי רגיש והכי יקר שאי פעם שוגר על הטיל הזה, טלסקופ החלל ג'יימס ווב: מטען ששווה עשרה מיליארד דולר, מטען שישנה את כל מה שאנחנו יודעים על היקום.
אני רוצה להחזיר אותך ליום של השיגור. מה אתה מרגיש באותו רגע?
"שאני ממש מקווה שזה לא יתפוצץ", עונה בחיוך ד"ר יאיר הרכבי. והילה חדד-חמלניק, מנהלת ניסויי טילים במיל' ובעבר מנכ"לית משרד המדע והחדשנות, נזכרת: "נצמדתי לטלוויזיה, הלכתי עם הספירה, דמיינתי מה עובר לו בראש, למנהל השיגור - וממש קינאתי בו. מתה להיות במקומו באותו רגע".
בחליפה סטרילית ומסכה, הייתי שם ברגע ההיסטורי הזה, יחד עם צוות צילום של נטפליקס שעבד איתי על הסרט "אל הלא נודע: מכונת הזמן הקוסמית". במשך חודשים ארוכים תיעדנו את הרגעים הדרמטיים האלה ואת האנשים שלקחו את הסיכון הכי גדול בקריירה שלהם: עשרים וחמש שנים הם חיכו לרגע הזה.
"נאס"א היא זו שטבעה את הסיסמה 'כישלון אינו אופציה'", מסביר ד"ר תומאס זורבאכן, ראש המשימות המדעיות של נאס"א. "זו סיסמה שנשמעת ממש טוב, אבל בכל פעם שאנחנו יוצאים למשימה, הכישלון הוא כן אופציה". המשימה הזו יכולה להיות ניצחון טכנולוגי או אסון שובר לבבות: להניח את הטלסקופ הגדול ביותר בחלל, במרחק מיליוני קילומטרים.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
המשימה של נאס"א
בואו נשים לכמה דקות בצד את צרות היום-יום: את החקיקה וההפגנות, את התחממות כדור הארץ, את מחירי הדירות והריבית על המשכנתא - ואת השאלה מה נעשה עם הילדים במחצית השנייה של אוגוסט. בואו נצא למסע יוצא דופן אל הלא נודע, אל אחד הפרויקטים פורצי הדרך של נאס"א והאנושות כולה. וכן, אני יודע, עדיין לא השתכנעתם.
"כל טלסקופ הוא מכונת זמן שרואה אחורה בזמן. כמה שהטלסקופ יכול לראות יותר רחוק, ככה הוא רואה יותר אחורה בזמן"
ד"ר הרכבי, החוג לאסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל אביב
בן אדם יושב בבית ואומר, נו, אז, איך זה רלוונטי לחיים שלי?
"התשובה הקצרה היא 'אין לי מושג'. אבל זו גם הייתה התשובה כששאלו את ג'יי. ג'יי. תומסון שגילה את האלקטרון 'איך זה רלוונטי אליי', והוא אמר: 'זה לא, זו התגלית הכי חסרת תועלת אי פעם", משיב ד"ר הרכבי, חבר סגל בחוג לאסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, ומזכיר כי התגלית הזו "הובילה לחיים המודרניים, לחשמל".
למה צריך לשים שם את הכסף הזה ? יש מספיק צרות פה.
"אם היינו מאמצים את הגישה הזאת, היינו עד היום במערות. פשוט ככה", משיב אלוף במיל' פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סדרת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה ולביטחון באוניברסיטת תל אביב.
ההחלטה לבנות את הטלסקופ הזה התקבלה בנאס"א באמצע שנות ה-90. הוא נבנה במטרה לראות את הפרק החסר בספר ההיסטוריה של יצירת העולם: היקום, לפי ההערכות, הוא בן 13.8 מיליארד שנים - והכי רחוק שהצלחנו לראות היה עד לפני 13 מיליארד שנים. כדי לראות מה היה במיליארד הראשון, צריך לבנות משהו שלא בנו אף פעם.
"זה אם כל הטלסקופים, היה ברור שעשרה ניסים היו צריכים לקרות", מצהיר ד"ר זורבאכן מנאס"א. "אלו טכנולוגיות חדשות לגמרי שאיש לא ניסה מעולם, גלאי חדש לגמרי, מערכת אלקטרונית חדשה לגמרי שממקדת את המראות".
טלסקופ ווב הוא מכונת זמן
איך עובד טלסקופ? לא מדובר במשקפת שרואה רחוק: טלסקופ רואה את הדברים כפי שהם היו. איך הוא עושה את זה? הוא יודע לאסוף קרני אור ולעבד אותן לתמונה. וד"ר הרכבי מדגיש: "כל טלסקופ הוא מכונת זמן שרואה אחורה בזמן. כמה שהטלסקופ יכול לראות יותר רחוק, ככה הוא רואה יותר אחורה בזמן. תצאו החוצה היום בערב ותסתכלו על הירח - לאור שהירח מאיר לוקח שנייה להגיע אליכם לעין. כלומר, אתם רואים את הירח כמו שהוא היה לפני שנייה. לאור מהשמש לוקח שמונה דקות להגיע לכדור הארץ, אז אנחנו תמיד רואים את השמש כמו שהיא הייתה לפני שמונה דקות".
זאת אומרת, אם מישהו יכבה את השמש, רק שמונה דקות אחר כך נדע.
"בדיוק".
"היה ברור שעשרה ניסים היו צריכים לקרות. אלו טכנולוגיות חדשות לגמרי שאיש לא ניסה מעולם"
ד"ר תומאס זורבאכן, ראש המשימות המדעיות של נאס"א
ואם קלטנו אור מגלקסיה רחוקה מאיתנו מיליון שנות אור, נראה אותה כמו שהיא הייתה פעם, לפני מיליון שנה. ואם יהיה לנו טלסקופ ענק עם מראה עצומה ורגישה במיוחד, אז נוכל לראות את האור שמגיע מתחילת היקום - אור שלקח לו 13 וחצי מיליארד שנים להגיע אלינו.
נסי רגע להסביר לי כמה הפרויקט הזה מורכב.
"הם בקצה הטכנולוגיה, זה תמיד הכול הכי חדש, הכי ניסיוני", עונה הילה חדד-חמלניק. "זו הפעם הראשונה שזה קורה. יש לך הזדמנות אחת - פעם אחת אתה תשגר, ולכן כישלון הוא לא אופציה".
הפרויקט הזה נמשך 25 שנים, הרבה מעבר לתכנון המקורי. עשרת אלפים איש עבדו על ווב מכל רחבי העולם. בדרך היו עליות ומורדות וחריגות אדירות מהתקציב: "כשההחלטות הן על אלפי מהנדסים, על עשרות שנים, הכול נעשה מאוד מורכב והאחריות עצומה, וזה מסובך להפליא", מדגש בן ישראל.
"זו הפעם הראשונה שזה קורה. יש לך הזדמנות אחת - פעם אחת אתה תשגר, ולכן כישלון הוא לא אופציה"
הילה חדד-חמלניק, מנהלת ניסויי טילים במיל'
המטרה: נחיתה על מאדים
בנאס"א הלכו על כל הקופה: הם בנו טלסקופ ענק עם מראה בקוטר של שישה וחצי מטר ומגן שמש בגודל מגרש טניס. כדי לשגר אותו לחלל, צריך לקפל אותו ואז לפתוח אותו במרחק של מיליון וחצי קילומטר מכדור הארץ. זה כמו לבנות שולחן מורכב מאוד של איקאה בשלט רחוק.
"נניח שהמשימה תיכשל - זה יחזיר אחורה את כל ההיסטוריה של המדע העולמי בעשור עד שני עשורים"
ד"ר זורבאכן
"אחד המספרים החשובים ביותר הוא כמה נקודות כשל בודדות יש לך", מדגיש ד"ר זורבאכן. "נקודת כשל בודדת זה דבר יחיד שצריך לקרות - שאם הוא לא קורה, המשימה כולה תיכשל. הנחיתה על מאדים זה משהו עם סיכוי של בין 80% ל-90%, שזה אחד הדברים המסוכנים ביותר שאי פעם לקחנו על עצמנו. ווב מסוכן פי שלושה עד ארבעה".
"בנוגע לנקודות הכשל הבודדות, הוא גרוע יותר מאפולו - התשובה היא 344 נקודות כשל, זה המספר הגבוה ביותר של נקודות כשל בודדות של כל משימה שאי פעם בוצעה. זה פרויקט בלתי אפשרי", הוא מסביר. קוראים לו בקיצור דוקטור זי, והוא המנהל בנאס"א שקיבל את ההחלטה לשגר את ווב. "אנשים רבים חושבים שאני לא מספיק סבלני. תפיסת האחריות שלי עלולה להתפרש כקשוחה, אבל נניח שהמשימה תיכשל - זה יחזיר אחורה את כל ההיסטוריה של המדע העולמי בעשור עד שני עשורים".
פחדו מטרוריסטים
בסוף הקיץ של 2021, הובילו את הטלסקופ לאתר השיגור בדרום אמריקה. זה היה מבצע לוגיסטי מורכב במיוחד: נתיב השיט נשאר חשאי מחשש שטרוריסטים יחבלו בפרויקט הרגיש הזה. עמדתי עם "דוקטור זי" על הגג של מטה נאס"א בוושינגטון, שמשקיף על הקונגרס. הוא ידע שהעיר הזאת לא אוהבת כישלונות, בטח לא כישלונות של עשרה מיליארד דולר.
בלילה שלפני השיגור, דוקטור זי הסתגר בחדרו והתכונן לרע מכול. הוא ישב שם וכתב את נאום הכישלון: "השיגור שהתבצע היום לא נחל הצלחה, ווב לא הגיע למסלולו כמתוכנן. אנו בהחלט מאוכזבים".
מה עובר על הבן אדם שזה עכשיו על הכתפיים שלו?
"בשלוש-ארבע הדקות האחרונות לשיגור, יש שקט מוחלט במוח", מספרת חדד-חמלניק. "בדקות האלה רמות הריכוז, גם אם מישהו יירצח מול פניו, לדעתי הוא לא יראה את זה".
אלפי מדענים בכל העולם צפו יחד איתנו בדרמה הגדולה. השיגור היה הצלחה מסחררת: ווב התחיל לעשות את דרכו למיקומו בחלל. בדרך כלל נושמים לרווחה בסוף שיגור כזה, אבל במקרה של ווב, המתח עבר למרכז השליטה בבולטימור, ארצות הברית. במשך שבועיים מורטי עצבים, הטלסקופ נפתח בחלל כמו אוריגמי.
צוות נטפליקס תיעד את רגעי הדרמה
צוות הצילום של נטפליקס היה היחיד בעולם שתיעד את רגעי הדרמה האלה, את אחת ההצלחות הפנומנליות של נאס"א. "אני יכולה לאשר כי כל חמש השכבות של מגן השמש נמתחו במלואן", נאמר בקשר לקול מחיאות הכפיים.
כעבור חצי שנה יצאו אל העולם בתמונות הראשונות. דוקטור זי הראה אותן לראשונה לראש נאס"א: "זו ההיסטוריה שלנו, ממש שם. זו ההיסטוריה השלמה שלנו". משם המשיכו התמונות לבית הלבן ויצאו אל העולם. "התמונות האלו יזכירו לעולם שאין דבר שאיננו מסוגלים לו", הכריז נשיא ארה"ב ג'ו ביידן.
המידע שמתחיל להגיע מהפרויקט המופלא הזה יכול לשנות את כל מה שאנחנו יודעים על איך נוצר היקום, איך נוצרנו אנחנו - וגם לעזור לנו לדעת אם יש סימני חיים בכוכבי לכת אחרים, אם אנחנו לא לבד.
שנה וחצי הוא כבר שם, מה כבר יודעים להגיד?
"התגלית הכי מרעישה, שבאמת עוד צריך לאמת אותה כי הנתונים מאוד ראשוניים, היא שהגלקסיות ביקום הקדום הרבה יותר מסיביות ממה שהן אמורות להיות לפי התיאוריות שלנו של היווצרות גלקסיות", מספר ד"ר הרכבי. "אנחנו אפילו לא יודעים להתחיל להגיד מה זה אומר. אבל השאלה הכי חשובה, אני חושב, שכולם מצפים בסתר מג'יימס ווב זה מה הוא יגלה לנו שלא חשבנו עליו, שלא ציפינו - איזושהי תגלית מפתיעה שתגיד לנו שבכלל לא היינו בכיוון וצריך לשנות לגמרי את כל מה שאנחנו חושבים".
התמונות של ווב יגלו לנו עוד משהו על מסתורי היקום, אבל דבר אחד הטלסקופ הזה כבר גילה - מה קורה כשמאמץ אנושי וטכנולוגי עצום מופנה למטרה משותפת חיובית. ושם, מתברר, אין גבול למה שאפשר לעשות יחד: מה שקורה בחלל רחוק כל כך ממה שקורה לנו על פני כדור הארץ.
הסרט של שי גל על טלסקופ החלל משודר בימים אלה בנטפליקס.
תחקיר לכתבה: נוי ברכה.