תקשיב, עידן עופר, קוראים לי מיקי רוזנטל, אנחנו מכירים מאיזה סרט שעשיתי עליך פעם ("שיטת השקשוקה"), ואני האיש שדי הכתים את שמך, שלא לומר פגע בשמך הטוב, אולי הכי הרבה מכל הישראלים. ואני עכשיו מניח לפתחך הצעה - בוא איתנו. תעזור לנו להציל את ים המלח. הרווחת ממנו המון המון כסף, עכשיו תחזיר קצת, תעזור לנו להציל את ים המלח, ואני אעזור למרק את שמך. אתה מרוויח מים המלח שני מיליארד דולר בשנה - תביא לנו איזה חצי מיליארד, נשקם את הים, נגמור עניין. מה אתה אומר?


"אני לא שונא עשירים. להפך"

כמעט 70 שנה אני מדדה את חיי, כתוצאה ממחלת הפוליו שלקיתי בה בילדותי רגל שמאל התקצרה וכמעט משותקת. אנשים לא כל כך יודעים על זה אבל אני איש שכולו כאב, מת מכאבים. עם הגיל זה הפך קשה יותר. אני לא מרחם על עצמי – אני רוצה לספר סיפור.

ברוב המאבקים שניהלתי - נכשלתי. היו גם הצלחות, אבל אני לא בוחר את המאבקים שלי לפי סיכויי ההצלחה שלהם: אני בוחן אותם אם הם גרועים, ואם הם גרועים והתשובה חיובית ויש לי כוח, אז אני מתגייס. אבל את האמת, כבר אין לי הרבה כוח. זה יהיה כנראה המאבק האחרון שלי - להציל את ים המלח. הגוף בוגדני והגיל נותן את אותותיו.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן 

ספק אם אני אראה את הפירות של המאבק הזה - הוא יימשך שנים. לצערי, הפוליטיקאים, הם מתעסקים רק בכותרת של מחר, או מה שייתן להם דיבידנדים בעוד שבוע, ואני מקווה שלפחות הנינים שלי לא יראו את הים הזה בתמונות אלא בחיים.

אני לא שונא עשירים. להפך, אפילו את אלה שהצליחו בזכות יוזמה שלהם, רעיון גאוני, סטארט-אפ – אותם אני אפילו מעריך, הם תורמים לחברה. אני לא סובל את העשירים שהתעשרו על חשבוננו, על חשבון הבריאות שלנו, על חשבון זה שהם מחזיקים איזה מונופול, ואנחנו משלמים להם רנטה מונופוליסטית. אנשים כאלה הם מזיקים לחברה, הם לא מועילים לה.

מיקי רוזנטל הקרב האחרון (צילום: reuters)
"בדרך כלל אני בן אדם אופטימי, אבל אני לא יודע כמה זמן יהיה לי כוח עוד לרוץ ולעשות מאבקים ציבוריים" | צילום: reuters

האם התאהבתי בדמות של לוחם הצדק? יכול להיות שכן אבל כבר קיבלתי את מנת התהילה שלי בעולם, אני לא זקוק לזה יותר. הבולדוג והבולדוזר זה לא אני, זו דמות טלוויזיונית ששיחקתי. עשיתי כל מיני דברים משוגעים - לקחתי נכה, העליתי אותו בסנפלינג למשרד התחבורה כי לא הייתה נגישות. הקמתי מאחז לא חוקי, "מעלה מופז", כדי שיראו כמה קל להקים מאחז, וכמה השלטונות בעצם מעלימים עין.

גם רדפתי אחרי שוטרים כי רציתי להראות שהשוטרים בעצמם עושים עברות, ותפסתי את המפכ"ל שלמה אהרונישקי בלי חגורה. והיו כמובן קטעים שסתם היה לי מזל - צילמתי את עורך הדין רם כספי מספר איך הוא עשה שקשוקה למדינה. פרובוקציות היו חלק מהעניין. אנשים לא יודעים שאני בן-אדם די נחמד ונעים הליכות. חושבים שאני איזה גיבור גדול. אבל אפשר כבר סוף כל סוף לדבר על ים המלח?


הפלא העולמי בסכנה: מתי יהפוך ל"שלולית"?

בכל שנה המפלס של ים המלח יורד ביותר ממטר. ב-60 השנים האחרונות ים המלח איבד כמעט מחצית משטחו: מ-,1200 ק"מ ל-580 ק"מ. כבר היום האגן הדרומי נעלם והפך לברכות אידוי. הסיבות המרכזיות - סכרים שהקימו ישראל בנהר הירדן וסוריה בנהר הירמוך צמצמו במידה ניכרת את כמות המים שזרמו לים המלח. במקביל המפעלים שואבים מים מהחלק הצפוני של ים המלח כדי לייצר כימיקלים שונים.

ההתכווצות של ים המלח במספרים

הנזקים מירידת המפלס הם התרחקות חוף הים, הרס התיירות, היווצרות בולענים ופגיעה במי התהום. ים המלח, שהוא אוצר טבע עולמי ייחודי, נמצא בסכנת הכחדה. אם לא נפעל להצלתו הצפי הוא שעד שנת 2050 כל מה שיישאר יהיה שלולית, רצועה קטנה של מים באגן הצפוני.

ההיעלמות של ים המלח והתחזית המדאיגה ל-2050

"אין פה פתרון קסם, או-קיי?", מסביר ג'קי בן זקן מקבוצת "שומרי ים המלח". לדבריו, "יש פה שני דברים - יש פה פתרון לטווח קצר ופתרון לטווח ארוך, והם שניהם חייבים להתקיים. הטווח הקצר הוא לשנות גישה, להגיד – 'אפשר לחיות עם הבולענים, חיים עם הבולענים, אפשר לסדר ביטוח, אפשר לעשות הכול', שאנשים יבואו, שאנשים יבנו, שתהיה פה תקווה, שתהיה פה פריחה, כי אם זה לא יהיה אז למה להציל אותו?"

"עכשיו בוא נדבר על הטווח הארוך: שהמדינה תגיד למפעלים – 'או-קיי, אתם משתמשים בעוד בערך 180-150 מיליון מטר קוב מים בשנה? אין בעיה, אבל מה שאתם לוקחים תחזירו בצורת מים מותפלים, ואז כבר אתה יכול להכניס לים המלח 300 קוב", מסביר בן זקן.

ים המלח מבט מלמעלה (צילום: החדשות 12)
הולך ונעלם. ים המלח במבט מלמעלה | צילום: החדשות 12

"אתה רואה את הנסיגה בכל יום"

מה הבעיה שלכם עם הנסיגה של החוף? מה זה עושה לכם כמי שמנהלים פה את החוף הזה?

איתי מאור, מנהל פיתוח עסקי תיירות קליה, עונה: "אתה רואה את הנסיגה בכל יום. אתה בונה מדרגות, אתה מנגיש את החוף לאנשים. יום, יומיים, שבוע אחרי כבר הים מתחיל להיסוג. אתה תולה שלטים – הם כבר לא רלוונטיים. כל הזמן בעצם אנחנו רצים אחרי הים, סוכת מציל מקדמים כל כמה שנים. עכשיו כבר התחלנו לעשות סוכות מציל שיותר קל לפרק אותן ולקרב אותן קדימה ואנחנו לא משאירים אנדרטות של סוכות מציל מאחור".

"מתחם 'גלמפינג מינוס 420' זה פלסטר יפה שעשינו למקום שהיה פעם ים בעצם, וחלק מהמקום הוא סוכת מציל שהייתה בשנת 2000, שהיא היום במרחק של 500-400 מטר מהים - אז היא כבר הפכה להיות פינה רומנטית. אבל היום יש לנו סוכת מציל ששמנו אותה ב-2019 שהיא הייתה ממש על קו המים, וכבר עכשיו אנחנו בחורף הולכים לקדם את הסוכה, כי היא רחוקה באזור ה-30-20 מטר מקו המים".

מיקי רוזנטל הקרב האחרון (צילום: reuters)
"אני לא מכיר ישראלי אחד שאומר: 'בוא ניתן לים הזה למות'" | צילום: reuters

אם מישהו יוציא את הקטע הזה מהארכיון בעוד 20 שנה, לא יהיה פה הים הזה, נכון?

איתי מאור: "אנחנו נצטרך לבוא אליו מכיוון צפון, אם בכלל".

זאת אומרת, פה לא יהיה חוף במקום שיש עכשיו.

איתי מאור: "לא יהיה".

יעל מאור, לשעבר מנכ"לית מרכז מחקר ופיתוח ים המלח והערבה, משיבה: "יראו איזו אמבטיה רחוקה עם משטחי בוץ שאי אפשר יהיה להגיע לזה, לים המלח. זה האסון שהולך להיות פה".

מה אתם הייתם רוצים שיקרה בעצם?

יעל מאור, שהיא גם ממקימי קיבוץ קלי"ה, עונה: "אנחנו רוצים שיטפלו בשני ערוצים - גם פיצוי כספי, מימון שהיום על החשבון הפרטי של העסק, וגם באמת רעיונות טכנולוגיים חדשים איך באמת לשמור על הים קרוב".

האם הקיבוץ יכול להתקיים בלי חוף הים הזה?

יעל מאור" "אני באמת רואה תמונה תבוסתנית, שאם ים המלח הזה, שיש לו שם בין-לאומי, יהיה אמבטיה רחוקה, אני בטוחה שלא יגיעו הנה אנשים, הם יפחדו להגיע. כמו שעשו עם הבולענים - חברים שלי ישראלים, לא רק תיירים, אומרים: 'מה, אני איסע לים המלח? יש פה בולענים בדרך'. וכשים המלח יתרחק אני בטוחה שזה יגרום לאנשים לא להגיע לפה".

עידן עופר (צילום: Yoray Liberman, getty images)
סירב להגיב להצעה של רוזנטל. עידן עופר | צילום: Yoray Liberman, getty images

פרופ' נדב לנסקי מהמכון הגיאולוגי, ראש מעבדת ים המלח, מסביר: "זה פלא טבע. מה שיש לנו פה כרגע זה פלא טבע. יש פה ים מאוד מלוח שהוא הולך ונסוג בגלל חוסר מים ויתר אידוי, וכל מה שקורה מאחורינו זה הכול תגובה לדבר הזה - תסתכל על קווי הצמחייה, איך הם ניגשים אל הים. תראה את הבולענים, הם ניגשים אל הים. נוצרים לך נופים דינמיים חדשים. ועוד יש שם שכבות מלח יפהפיות - אם אתה לוקח את זה כמעטפת, אם אתה לוקח את זה ומתייג את זה נכון, זאת תופעת טבע ברמה העולמית".

אז אתה אומר, את מה שקרה לנו שהוא בבחינת אסון - בואו נהפוך את זה ליתרון.

"לגמרי".

להנגיש את היופי שנוצר פה מהבולענים לציבור באופן בטוח

"נכון".

שני המספרים שיכולים להציל את ים המלח

האם אפשר להציל את ים המלח? בטח שאפשר. קודם כול, צריך להאמין. שתיים - צריך לשכנע את הממשלה לקבל החלטה להציל את ים המלח. שלוש - יש לנו עכשיו באמת פריצת דרך עם ירדן, אנחנו נותנים להם מים, הם מעבירים לנו אנרגיה. שיתוף הפעולה בעניין הזה יעשה הבדל. אבל צריך לזכור שני מספרים – הראשון זה 2030, אז יש מכרז להפעלת המפעלים של ים המלח, ואנחנו עד המכרז הזה נעשה את השינוי בשיח: במקום לדבר על כסף ודיבידנדים, נדבר על שיקום הים והצלתו.

המספר השני זה 180 מיליון קוב מים שכיל (ICL) שואבת כל שנה כדי לייצר אשלג: אנחנו רוצים שהם ימשיכו להרוויח, אבל אנחנו רוצים את המים חזרה - שיחזירו קוב תמורת קוב, 180 מיליון קוב, והמפעל הירדני יחזיר גם את חלקו, ואז פתרנו חצי מהבעיה.

_OBJ

בינתיים אני עושה גיוס המונים: אני כמובן עושה הכול בהתנדבות, אבל אחרים לא מוכנים. צריך מומחים, צריך ייעוץ משפטי, צריך לרכוש דיגיטל מדיה וכו', ואני מקווה שתעזרו. המאבק הזה, הוא צריך פנים - המאבק על ים המלח, בלי פנים לא יצליח. ים המלח, אין לו קשר לא לשמאל, לא לימין - זה נושא שהוא בקונצנזוס. אני לא מכיר ישראלי אחד שאומר: "בוא ניתן לים הזה למות".

אופטימי או פסימי?

אני חליתי במחלה שקוראים לה פוסט-פוליו, זו מחלה שתוקפת את האיברים שנפגעו אז בשיתוק ילדים. וזה הופך את כל העניין לקשה יותר. בדרך כלל אני בן אדם אופטימי, אבל אני לא יודע כמה זמן יהיה לי כוח עוד לרוץ ולעשות מאבקים ציבוריים. יכול להיות שזה, המאבק הזה על ים המלח, הוא המאבק האחרון שלי.

תחקיר: עמית קמינסקי

תגובות

עידן עופר סרב להגיב להצעה של רוזנטל, אבל ממפעלי ים המלח נמסר בתגובה: "פעילות המפעלים כוללת שאיבת והחזרת כל המים לים, לאחר מיצוי המינרלים. הקטנת הפעילות תזיק באופן משמעותי לכלכלת ישראל, לרבות לתעסוקה ולתיירות. כל פתרון אמיתי למצב ים המלח יהיה חייב בהכרח להיות מבוסס על חידוש ההזרמה מהירדן בתיאום עם הירדנים".