יומיים לפני הגשת הרשימות לכנסת ה-25 בדקנו במפלגות השונות כיצד הם מתכננות להתמודד עם המשבר הדחוף ביותר לטיפול, כזה שכבר עכשיו אנחנו עדים להשפעות שלו, וברור שאנחנו רק בתחילתו. העיסוק בשינויי האקלים הולך וגובר בשנים האחרונות וגם במערכת הפוליטית רואים שינוי מסוים, אבל לא מספיק. כי גם אם יש הבטחות, ההיסטוריה מלמדת אותנו שהבטחות לחוד – ומציאות לחוד.
יש עתיד
"משבר האקלים הוא האתגר הגדול ביותר הניצב בפני האנושות. ההתמודדות עם המשבר תקבע במידה רבה כיצד הדורות הבאים יוכלו לקיים חיים על כדור הארץ", אמרו במפלגת השלטון. "אנחנו מתחייבים להוביל מדיניות המקדמת שמירה על משאבי הסביבה, הפחתת ומניעה של זיהומים וסיכונים סביבתיים כמו גם האצת המעבר לאנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית והפחתת הנסועה הפרטית". חבר הכנסת יוראי להב הרצנו מכהן בתור יו״ר השדולה הסביבתית בכנסת ופעל לקידום חוקים ותקנות סביבתיים. הוא שובץ במקום ה-15 ברשימת יש עתיד ומקומו בכנסת הבאה מובטח.
ממשלת בנט-לפיד נחשבת לירוקה במיוחד אך למרות זאת – הפערים עצומים" בשנת 2021 עמדה צריכת החשמל מאנרגיות מתחדשות על 8.1%, כאשר יעד הביניים שנקבע ל-2020 הוא 10%. ישראל נמצאת הרחק מאוחר כשגם בסין 29% מהחשמל הוא באנרגיה מתחדשת.
מרצ
השרה תמר זנדברג ביקשה לידיה את תיק הגנת הסביבה, אולי בגלל שבמפלגה הבינו שלא יקבלו משרדים גדולים ואולי בשל תפיסת עולמה של זנדברג. השרה זנדברג פרשה מהחיים הפוליטיים אבל חבר הכנסת מוסי רז, הוא פעיל סביבה שעשייתו בתחום כרגולטור מתפרשת על יותר משני עשורים
מרצ מתגאה בהיותה "המפלגה הירוקה בישראל", ואם הדבר מתבסס על החלק בפעילות שתופסות סוגיות סביבתיות ואקלימיות, כאשר בוחנים את חברי המפלגה, אמירה כזו היא לא מופרכת.
הציונות הדתית ועוצמה יהודית
בדומה לעוצמה יהודית, מדגישים במצע המפלגה את המצב ביהודה ושומרון: "ישנה אפליה חמורה בנורמות הסביבתיות, בפיקוח ובחקיקה החלה על יישובי יו״ש". בציונות הדתית הפנו אותנו לחלק במצע המפלגה שכולל סעיפים שעוסקים במיצוי פוטנציאל אנרגיה סולרית, שיקום נחלים וניהול בר קיימא של משאבי המים הטבעיים, קידום תוכנית לאומית לשמירה על המגוון ביולוגי, שמירה הל שטחים פתוחים, טיפול בפסולת וחינוך סביבתי.
"השמירה על התחום הסביבתי חשובה ויש לפעול למען סביבה בריאה וירוקה יותר", מסרו בעוצמה יהודית (סיעה במפלגת הציונות הדתית). לדבריהם ישנה אפליה בטיפול במפגעים סביבתיים ביהודה ושומרון והביאו כדוגמה את הבערת הצמיגים בידי פלסטינים ליד ההתנחלות אביתר או הזרמת שפכים לים. בעוצמה יהודית מתריעים מהפוליטיזציה שממנה סובלות סוגיות הסביבה והאקלים, לא רק בארץ אלא בכל העולם.
"יחד עם החשיבות והרצון להפחית את זיהום כדור הארץ, צריך לאזן בין הצורך בשימוש החומרים הבלתי מתכלים לבין הפגיעה הסביבתית, ולשים דגש על הפחתת הזיהום הכבד והמשמעותי יותר", סיכמו.
יהדות התורה
ביהדות התורה לא הציגו יעדים אופרטיביים או הבטחות שניתן לעקוב אחריהן והסתפקו באמירה כללית: "יהדות התורה תומכת נלהבת בתחום הסביבתי, אנחנו מאמינים כי שמירה על הסביבה היא חלק מהחובה שלנו כדי לקיים חברה צודקת ושוויונית, ומתייחסים לדברים הללו בכובד ראש".
הרשימה המשותפת
המשבר לא מפריד ומבדיל בין ערבים ויהודים, אבל יפגוש מציאות של הפרדה חברתית ואי-שוויון גדול בגישה למשאבים", הגיבו ברשימה המשותפת. בכנסת הבאה מבטיחים חברי הרשימה לפעול בין היתר למען הצבת יעד של מעבר ל-50% אנרגיות מתחדשות עד 2030 לפחות, ופיתוח של תשתיות אנרגיה, בדגש על אנרגיה סולארית, בשליטה ציבורית, ולפעול.
ישראל ביתנו
הפנו אותנו למצע המפלגה הכולל התייחסות מפורטת למדי לנושא הקרוי הגנת הסביבה. "אנו מכירים בחשיבות השמירה על איכות הסביבה ולכן בממשלה האחרונה פעלנו לצמצום משמעותי של השימוש בכלים חד-פעמיים ובחומרים מזהמים", מציינים באתר ומתייחסים מיסוי הכלים החד פעמיים שהוביל שר האוצר ליברמן יחד עם השרה זנדברג.
במצע המפלגה מזכירים כי "המעבר לאנרגיות מתחדשות יבוצע באמצעות הקלת רגולציות במשרדי הממשלה השונים ובעידוד פיתוח טכנולוגי באמצעות רשות החדשנות". מעניין להבחין בהקשר זה כי דווקא במשרד האוצר שבראשו עומד ראש מפלגת ישראל ביתנו, השר אביגדור ליברמן, מתכננים להעלות את מס הקנייה על מכוניות חשמליות מ-10% ל-20%, ואחר כך ל-35%, מה שמהווה את ההיפך הגמור מהקלה על אימוץ הטכנולוגיה המיטיבה עם הסביבה.
מפלגת העבודה
במפלגה רואים במשבר האקלים העולמי "איום אסטרטגי על מדינת ישראל". בכנסת הבאה מבטיחים חברי המפלגה לפעול לחקיקת חוק אקלים שיכלול תקציב ייעודי שמטרתו להביא ליישום יעדים ואיפוס פליטת פחמן עד 2050. במפלגת העבודה מבטיחים לשלב בין הצעדים הירוקים לבין הגנה על מעמד הביניים והשכבות החלשות: "במסגרת החוק נתמרץ כלכלית ונקל רגולטורית על מעבר צודק לאנרגיה ירוקה, תוך מתן דגש על השפעות המעבר ומשבר האקלים על מעמד הביניים והאוכלוסיות המוחלשות, על ידי תוכניות כמו התקנת מתקנים סולאריים בפריפריה ובדיור הציבורי והסבות תעסוקתיות ל'משרות ירוקות'.
המחנה הממלכתי
במחנה הממלכתי אמרו כי "בממשלה האחרונה, פעלו חברי המחנה הממלכתי בענייני אקלים וקיימות - שרת החינוך הוציאה לפועל תוכנית לימודים בנושא שינויי האקלים וקיימות בכל שכבות הגיל, שרת המדע, הטכנולוגיה והחלל הובילה תוכנית מקיפה בתקציב של 3 מיליארד ש"ח לקידום חדשנות טכנולוגית בתחומי האקלים ושר הבינוי והשיכון קידם תוכניות רחבות לבנייה ירוקה. בכנסת האחרונה, קידם ח"כ פרופ' אלון טל את חוק יסוד הגנת הסביבה, חוק מצב הטבע שמוכן לקריאה ראשונה והצעות חוק רבות בנושאי סביבה. 'המחנה הממלכתי' תפעל להשלמת תהליכים אלו בממשלה הבאה.
במפלגה מתגאים בהצעות החוק של ח"כ אלון טל אך הציגו לפני כשבוע את הרשימה לכנסת הבאה. מי שמוכר כחבר הכנסת "הכי סביבת", פרופ׳ אלון טל, צנח למקום ה-24 הבלתי ריאלי. פרופ' טל היה במקום ה-11 ברשימת כחול לבן, אך נדחק בשל האיחוד עם תקווה חדשה.
חרף פניותינו לא נמסרה התייחסות מטעם הליכוד, רע״מ וש״ס.
"הם לא מפנימים את גודל הסכנה"
מאיה יעקבס, ממובילות לבחור ירוק: "אכן הבטחות לחוד ומעשים לחוד. והמון אכזבה מהמנהיגים שלא שמים על הגנת הסביבה ולא מפנימים את גודל הסיכונים העצומים שהם לא נערכים להם. הם כרוכים בהם כתורמים וחברים בעולמות הקוקטיילים של ההון-שלטון. שמור לי ואשמור לך, הכל מעורבב ומזוהם, תרתי משמע. היחיד שלא מעמיד פנים הוא ליברמן, שרשימת החברים שלו ארוכה כפי שהתפרסם כשחתם על הצהרות ניגודי עניינים. הוא לפחות לא הבטיח, אבל מוביל מדיניות מאוד בעייתית. גנץ ולפיד פיזרו הצהרות ועשו הפוך".
"נבחרי הציבור סבורים שלציבור לא אכפת מאקלים וסביבה"
רוב המפלגות לא שיבצו במצע הבחירות שלהן תוכניות אופרטיביות להתמודדות עם המשבר, וחלק אלו שכן לא הוכיחו בעבר שהן עומדות בהבטחות. מדוע יש פער בין חשיבות השמירה על הסביבה והעיסוק הדל בנושא? "גם אם אי אפשר להצביע על גורם מסוים כזה או אחר, התוצאה והעובדות מדברות בעד עצמן", מסביר עו״ד עמית ברכה, מנכ״ל אדם טבע ודין. "במציאות מדברים בשפה הסביבתית-אקלימית, אבל עושים הנחות לבעלי ההון השולטים במשאבי הטבע".
עו"ד ברכה הזכיר כי מדובר באיום ביטחוני של ממש: "לא סתם ביידן מינה את השליח המיוחד לענייני אקלים שלו, ג׳ון קרי, עוד לפני שמינה שר הגנה אצלנו עדיין לא השתרשה תפיסת עולם קוהרנטית שאומרת שהסביבה היא לא תחום ממודר, אלא כזה שנוגע בתחום אחריות של כל משרד, ולכל ציבור בוחרים של כל אחת מהמפלגות. אמנם החלו לדבר בשפה ירוקה, אבל מה זה משנה שלא מקדמים חברי כנסת שמנסים לפעול למען, ושלא מקדמים בפעולות הבטחות שניתנו?"
"כשנבחרי הציבור סבורים שלציבור לא אכפת מספיק מאקלים וסביבה עד כדי למשוך את קולם בקלפי, נוצרת מערכת לחצים שמעניקה יתרון לאינטרסים של בעלי הון והתעשייה, של העולם העסקי, וזהו בדיוק הסיפור - הם לא פועלים באופן לא חוקי, אלא, נבחרינו מאפשרים להם לנצל את מסגרת החוק באופן שפוגע באינטרס הציבורי".
המצעים וההצהרות, מרשימים ככל שיהיו, בתקווה בכלל שיש כאלה, הם אינם באמת אינדיקציה באשר לשירות המיתן לאזרח בפועל מנבחריו. אבל, הם שיקוף של מה שסוברים במפלגה שרוצים הבוחרים, וזו התחלה.