איך מוחזר למטופלת בטיפולי פוריות עובר שאינו שלה? אמש (רביעי) דיווחנו כי בבדיקה גנטית בבית החולים אסותא בראשון לציון התברר כי עובר שהוחזר למטופלת כחלק מהפריה חוץ-גופית לא תואם לה או לבן זוגה. המקרה החמור אירע למרות שורה של נהלים שמטרתם למנוע טעויות בהליך הרגיש - ולאור טעויות שאירעו בארץ ובעולם בעבר. "לצערנו כבר היו טעויות בהפריה חוץ-גופית ולכן נבנה מערך שלם של נהלים שהמטרה שלהם למנוע מצב כזה", מסביר פרופ' אריה רזיאל, מנהל יחידת IVF (הפריה חוץ-גופית) במרכז הרפואי וולפסון.
"הדבר נכון גם בייחס לטיפול טרי וגם בייחס לעוברים מוקפאים. בהפריה חוץ-גופית עושים שאיבה והבעל נותן זרע. האישה מזדהה מול עובדת המעבדה בצמוד בחלון בחדר הניתוח - עם שם מלא ותעודת זהות תוך שמוודאים שהמדבקות על המבחנות תואמות את פרטיה. גם על דגימת הזרע יש מדבקות כאלה התואמות לפרטי בן הזוג".
לא רק תהליך ההפקדה מבוקר ומפוקח אלא גם ההחזרה. "בטיפול טרי, בעבור 3–5 ימים מחדירים את העוברים, וזה הליך שמבוצע ללא הרדמה. גם שם יש זיהוי על פי פרטים אישיים המותאמים למדבקות. מוציאים את צלחת העוברים שגדלו במעבדה והאמבריולוגית שמגישה את העוברים לרופא מוודאת את הפרטים - ואף קוראת לאמבריולוגית נוספת שמזהה שאכן ישנה התאמה. השתיים חתומות על כך. ממש לפני ההחזרה של העובר מכריזה האמבריולוגית בקול, 'העוברים של…' עם שמות ההורים. זוהי עוד נקודה שנועדה לשמור עלינו בתוך כל המנגנון הזה".
כאשר מדובר בעוברים קפואים - גם תהליך ההפשרה עצמו מרופד בהגנות. "נתחיל בזה שהרופא שנותן הוראה להפשיר עוברים נותן הוראה כתובה, עם שמות ופרטי האם והאב. האמבריולוגית המפשירה מוודאת פרטים ושוב נכנס לפעולה הנוהל המפורט שתואר. זה נעשה בבתי חולים ציבוריים ופרטיים כאחד - וגם באסותא ראשון לציון, שעמו יש לי היכרות", מציין פרופ' רזיאל.
"מיפוי הגנים הראה חוסר התאמה - וזה הדליק נורה אדומה"
לשאלה איך יכול היה לקרות מצב כזה, משיב פרופ' רזיאל כי לא די בכך שכרגע אין מספיק פרטים על המקרה, בתור מי שעוסק בתחום כבר שנים, קשה לו לעלות בדעתו תרחיש שהיה עלול להביא לתוצאה כזו בהינתן הנהלים.
עוד מציין פרופ' רזיאל כי עצם גילוי הטעות גם הוא לא מובן מאליו בשלב כזה. "קרוב לוודאי שהמטופלת הייתה זקוקה מסיבה כלשהי לבדיקת אקסום, המבוצעת תוך דיקור מי שפיר - ומטרתה לזהות גורם גנטי למצבו של עובר. מיפוי הגנים של העובר בהשוואה להורים כנראה הראה חוסר התאמה, מה שהדליק נורה אדומה ובירור עד לקבלת המסקנה המתבקשת". למעשה, מסביר פרופ' רזיאל, בהינתן תרחיש כזה, יתכן שאלמלא המצב המיוחד כלל לא היו עולים על הטעות בשלב כזה מוקדם.
פרופ' רזיאל מציין כי ישנם כל כך הרבה מנגנוני בקרה והגנה המותקנים בתהליך כולו, שאמורים למנוע טעות שמגיעה לשלב כזה ולכן קשה לו בתור מי שעוסק בתחום להבין היכן בדיוק יכולה הייתה ליפול הטעות. "היה באחת ממדינות העולם פעם מצב שבו נערכו להחזרת עוברים ובגלל אי מוכנות המטופלת האחת, הוכנסה מטופלת אחרת במקום - וזאת מבלי שכל הגורמים עודכנו על ההחלפה. הוכנסו עוברים שאינם שלה, אבל מיד עם כניסתה של המטופלת הראשונה התברר כי יש מחסור - ואז הובנה הטעות. במצב כזה ניצן למנוע כניסתה להיריון של האישה שהעוברים בה כלל לא היו שלה".
כך או כך, מסכים רזיאל, מדובר במצב שלא אמור לקרות. "זה הסיוט שלנו בתור מי שעוסקים בתחום, אבל חשוב להבהיר שהנושא של זיהוי מאוד מעסיק אותנו, מקפידים עליו - ונבנו נהלים כדי למנוע אפשרויות של טעות, אבל מסתבר שזה לא מספיק. כשנדע מה בדיוק הביא לטעות במקרה הזה, נוכל להיערך בהתאם ולהוסיף הגנות".
במשרד הבריאות הוקמה ועדת בדיקה של מומחים בכירים בתחום ה-IVF. חברי הצוות יבחנו את נסיבות המקרה ואת השלכותיו. הבדיקה תכלול מיפוי של כל המקרים הנוספים שטופלו במעבדת ההפריות בבית החולים - מדובר באלפי עוברים ומאות נשים וגברים. באסותא הבהירו שככל שיהיה צורך בביצוע בדיקות נוספות, בית החולים ייצור קשר עם הזוגות הרלוונטיים.