תחיית הרובוטים? מדענים אמריקנים חשפו היום (שלישי) כי הרובוטים החיים הראשונים – שנוצרו בשנת 2020 – מסוגלים להתרבות. לדבריהם, צורת החיים הנקראות "קסנובוטים" יכולים לעשות תהליך רבייה שלא תועד קודם לכן, לא בצמחים ולא בבעלי חיים. הקסנובוטים הם יצור חי שניתן לתכנת והם נוצרו מתאי גזע של צפרדע אפריקנית. גודל הקסנובוטים עומד על פחות ממילימטר. פרופ' מייקל לוין, מחבר שותף במחקר: "זה הדהים אותי. אנחנו רואים שהתאים מתרבים בדרך חדשה".
הקסנובוטים תוכנתו לראשונה בשנת 2020 לאחר שניסויים שנערכו בהם הוכיחו כי הם יכולים לזוז ולעבוד יחד בקבוצות ואף לרפא את עצמם. הם פותחו באוניברסיטת ורמונט, אוניברסיטת טאפטס ובמכון וויס להנדסה בשיתוף המחלקה הביולוגית של אוניברסיטת הרווארד. המשמעות היא שהחוקרים גילו צורה חדשה לגמרי של רבייה ביולוגית. תאי גזע הם תאים שיש להם יכולת להתפתח לסוגים שונים של תאים בוגרים. כדי ליצור את הקסנובוטים, החוקרים גרדו תאי גזע מעוברי צפרדעים והשאירו אותם לדגירה.
הרובוטים החיים הם שילוב של ביולוגיה מולקולרית עם אינטליגנציה מלאכותית, והם עשויים לסייע במגוון דרכים לגוף האדם וגם לסביבה. הטכנולוגיה יכולה לאסוף מיקרו-פלסטיק מהאוקיינוסים או לספק פתרונות מתקדמים לעולם הרפואה. בעתיד ניתן יהיה לתכנת תאים על מנת להילחם בתאים סרטניים והחוקרים מקווים כי בעתיד הם יוכלו לשאת תרופות לתוך גוף של אדם חולה.
למרות היתרונות הגדולים שבתהליך, ישנם חוקרים ואנשים שחוששים מהנדוס או התערבות למטרות השבחה. על פי המתנגדים חוקרים עלולים לעשות שימוש ברובוטים האלה על מנת ליצור תאים עוינים שאסורים גם על פי החוק הבין-לאומי. יכולת רבייה עצמאית מעלה גם חשש שהאנושות תאבד שליטה על הרובוטים. מובילי המחקר הרגיעו ואמרו כי המכונות החיות ניתנות להשבתה בקלות רבה מכיוון שהן יצור מתכלה שחי בדרך כלל עד עשרה ימים.
מה זה בכלל רובוט?
"לרוב כשחושבים על רובוטים, חושבים על משהו שעשוי ממתכת וקרמיקה, אבל זה לא מדויק", אמר ג'וש בונגרד, פרופסור למדעי המחשב ורובוטיקה מאוניברסיטת ורמונט והמחבר הראשי של המחקר. "רובוט מוגדר לא על פי החומרים שהוא עשוי מהם, אלא לפי מה הוא עושה. רובוט הוא גוף שפועל בעצמו למען אנשים. רובוט זה גם אורגניזם מתאי צפרדע שלא עבר שינוי גנטי".
עכשיו להסבר המדעי: החוקרים נעזרו בבינה מלאכותית כדי להפוך את הקסנובוטים ליעילים יותר. מחשב על ייצר אורגניזם בצורתC שדומה לפק-מן והוא הצליח למצוא תאי גזע זעירים בצלחת פטרי ולאסוף מאות מהם בעזרת פיו. לאחר כמה ימים צרור התאים הפכו לקסנובוטים חדשים לגמרי. החוקרים הסבירו לרשת CNN כי הבינה המלאכותית לא תכנתה את המכונות הקטנות האלה על ידי כתיבת קוד אלא "פיסלה ויצרה את צורת הפק-מן הזאת. הצורה משפיעה על האופן שבו הקסנובוטים מתנהגים".