עצם במסלול שביטי ובגודל של כוכב לכת ננסי עושה את דרכו לפנים מערכת השמש – ויתקרב למסלול שבתאי ב-2031. העצם המדובר, 2014 UN271, התגלה לאחרונה בנתונים שנאספו במסגרת סקר האנרגיה האפלה בין השנים 2014 ל-2018. מניתוח מסלולו עולה כי העצם מגיח אלינו מעננת אורט שבקצה מערכת השמש, במסלול אקסצנטרי במיוחד שאורך כ-600,000 שנה.
כוכב שביט או כוכב לכת ננסי?
2014 UN271 התגלה על ידי שני אסטרונומים שעברו על תמונות שצילם באור הנראה הטלסקופ ויקטור בלנקו שבצ'ילה. העצם צולם לראשונה באוקטובר 2014, אז הוא היה במרחק 4.3 מיליארד ק"מ מהשמש, או 29 יחידות אסטרונומיות. בזמן שהתגלה, הבהירות המוחלטת של העצם הייתה 7.8 – ופירושו של דבר שרוחבו בין 100 ל-370 ק"מ. אם מדובר בכוכב שביט, זהו אחד מכוכבי השביט הגדולים שנצפו בהיסטוריה. אפשרות אחרת היא שמדובר בכוכב לכת ננסי זעיר, קטן בהרבה מהיגיאה – כוכב הלכת הננסי הקטן ביותר.
אבל העובדה המסקרנת ביותר לגבי 2014 UN271 היא מסלולו האקסצנטרי סביב השמש: העצם נע בין פנים מערכת השמש לעננת אורט, שמסמנת את גבול החלל הבינכוכבי, על פני תקופה של 612,190 שנה. במילים אחרות, בפעם האחרונה ש-2014 UN271 הגיע לפרהיליון, כלומר לנקודה הקרובה ביותר שלו לשמש, עוד לא היו בני אדם מסוג הומו-ספיינס על פני כדור הארץ.
קראו עוד:
- נאס"א רוצה לשגר חללית לחלל הבין-כוכבי – במרחק 1,000 יחידות אסטרונומיות מהשמש
- טלסקופ סרוויור יזהה אסטרואידים שמתקרבים לכדור הארץ
- חבר מכוכב אחר: כוכב השביט בוריסוב אינו ממערכת השמש שלנו
- הטלסקופ סובארו זיהה תרכובות אורגניות מורכבות על כוכב שביט
כאמור, בזמן גילויו היה 2014 UN271 היה במרחק 29 יחידות אסטרונומיות מהשמש, וכרגע הוא נמצא במרחק 22 יחידות אסטרונומיות "בלבד" – כשהוא גומע יחידת אסטרונומית אחת, או 150 מיליון ק"מ, מדי שנה. ב-2031 יגיע העצם לנקודה הקרובה ביותר שלו לשמש, אז הוא יימצא במרחק של 10.9 יחידות אסטרונומיות מהשמש – כמעט במסלולו של כוכב הלכת שבתאי. עוד לפני כן, העצם צפוי להתחמם עם התקרבו לשמש.
אם מדובר בשביט ענק, הוא צפוי לפתח את הזנב וההילה האופייניים לכוכבי שביט כתוצאה מאידוי הקרח שמרכיב אותו. אם אסטרונומים לא יראו זנב, פירושו של דבר שהעצם הוא כוכב לכת ננסי קטן במיוחד.
הצצה חסרת תקדים לעננת אורט
כך או כך, אסטרונומים צפויים לקבל הצצה נדירה לאזור המסתורי ביותר במערכת השמש – עננת אורט. עננת אורט הוא שמה של ספירה העוטפת את מערכת השמש שלנו ומשתרעת לפי הערכות מסוימות על פני מרחק אדיר שבין 00.3 ל-3.2 שנות אור – כמעט עד הכוכב הקרוב אלינו, אלפא קנטאורי.
עננת אורט הוצעה לראשונה ב-1950 על ידי האסטרונום ההולנדי יאן הנדריק אורט, שחישב את מסלוליהם של 20 שביטים ארוכי-מסלול, ומצא כי לפני שמסלולם הופרע כבידתית הם הקיפו את השמש מהאזור שנקרא היום על שמו.
בשל המרחקים האדירים, אין לנו כל דרך לצפות במישרין בעננת אורט, אבל לפי הערכות גבול זה של מערכת השמש מאוכלס בכשני טריליון גופי קרח, קטנים כגדולים, כאשר מפעם לפעם הפרעות כבידתיות של כוכבים סמוכים בגלקסיה זורקות חלק מהם לתוככי המערכת – והם השביטים שאנו מכירים. נוסף על השביטים, בעננת אורט ישנם גם אסטרואידים וכוכבי לכת ננסיים – לפי הערכות יותר מאשר בחגורת האסטרואידים עצמה. העניין הרב בעננת אורט נובע מכך שהעצמים שם הם שרידים מראשית מערכת השמש, שלא השתנו במהלך 4.6 מיליארד שנות קיומה.
העצם ייראה בשמיים כמו פלוטו
לרוע מזלם של האסטרונומים החובבים, אפילו אם 2014 UN271 הוא כוכב שביט ענק, גם המעבר הקרוב ביותר שלו ב-2031 יהיה רחוק מאוד – ואין מה לצפות לשובל זוהר בשמיים כמו השובל של כוכב השביט האלי למשל. לפי חישוב אחד, בנקודה הקרובה ביותר שלו לכדור הארץ, 2014 UN271 יאיר בשמי הלילה כמו פלוטו – ולפי חישוב אחר, כמו ירחו כארון. רק טלסקופים מקצועיים יצליחו לספק לנו תמונות מרהיבות של העצם.
לאחר שיגיע לפרהיליון ב-2031, אז יהיה כאמור במרחק של 10.9 יחידות אסטרונומיות מהשמש, העצם יעוף חזרה למרחבים האדירים והריקים של החלל – מסע שייקח אותו בעוד מאות אלפי שנים לאפהיליון מדהים של כמעט 60,000 יחידות אסטרונומיות, כמעט שנת אור אחת.