במשך שעות ארוכות ועם דוברים רבים, מתנהל היום (שלישי) הדיון היסטורי בבג"ץ בנוגע לביטול עילת הסבירות. הוא מלווה במשדר מיוחד של חדשות 12, ובו הפרשנויות וההסברים לאירוע חסר התקדים. הפרשנויות על חילופי הדברים הדרמטיים.
האם הליך החקיקה היה תקין?
"החלק הראשון של הדיון מתייחס להליך החקיקה, ולשאלה אם הוא היה תקין", הבהירה פרופ' נבות. "פגם בהליך החקיקה, במיוחד בחוקי יסוד, זאת עילה שיכולה להביא, בפעם הראשונה, לביטול חוק היסוד".
על דבריו של נציג הייעוץ המשפטי עוה"ד יצחק ברט, שפתח את הדיון, אמרה פרופ' נבות: "לטענתו ההליך היה יחסית תקין - אולי לא מיטבי והיה צריך להיערך יותר זמן ולשמוע יותר אנשים – אך היה חשוב לקואליציה להשלים אותו עד סוף המושב".
עמדת הכנסת – מדובר בתיקון צר
עוד הוסיפה פרופ' נבות: "לפי עמדת הכנסת, ביטול עילת הסבירות הוא תיקון צר, שפוטר רק את השרים והממשלה מעניין הסבירות. השופטים בתשובה שאלו מה קורה אם פקידים ברשות המבצעת, שכפופים לעילה, ירצו לקבל החלטה לא סבירה – אם יוכלו להביא אותה דרך השר. בכנסת ענו כי אין להם תשובה בעניין הזה".
"שואלת השופטת דפנה ברק ארז מה קורה בנוגע לפיטורים של שומר סף. הטענה של הכנסת היא בעצם, אתם יכולים לפתח ולהרחיב עילות חדשות", המשיכה פרופ' נבות ואמרה כי הנשיאה חיות בתגובה הדגישה כי כדי לתת פרשנות - לשופטים דרוש עוגן מילולי. כתבנו גיא פלג הוסיף: "הנשיאה חיות אמרה לנציג יועמ"ש הכנסת - אנחנו מסכימים שיש חובה לנהוג בסבירות, הוא השיב לה - כן. מי יפקח על כך? אתם מסכימים שיש דין אבל אין דיין".
התגובה של הנשיאה חיות
טיעון נוסף אליו התייחסו בכנסת הוא שקיימות עילות אחרות שיכולות לשמש את השופטים. "מזכירים שיש עילות אחרות שקיימות היום, למשל שיקולים זרים", הוסיפה פרופ' נבות. "עם זאת, שאר העילות לא נותנות תשובה לכל האפשרויות וקשות מאוד להוכחה ראייתית. לכן עילת הסבירות בנתה אחיזה".
פרופ' נבות הוסיפה כי הנשיאה חיות השיבה שפרשנות של השופטים, שכוללת שימוש בעילת שיקולים זרים, עלולה להביא לקונפליקט יומיומי בין הרשויות. על טיעון "הבשלות" שהציגה הכנסת אמרה נבות – "היא היחידה שבאה לבית המשפט ואומרת שהסיפור לא בשל. זו טענה חדשה שאנחנו מתייחסים אליה בשנים האחרונות".
בהמשך יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן הביא את עמדתו החריפה. "רוטמן אמר דברים קשים וחלקם בוטים כלפי השופטים", אמרה פרופ' נבות. "לעומת דבריו של רוטמן, הנשיאה חיות שמנהלת את הדיון הובילה קו יחסית מאופק. ניתן לרוטמן לדבר. בבג"צים קודמים זכורים אמירות קשות של הנשיאה חיות", פרש כתבנו גיא פלג.
מה הקשר למגילת העצמאות?
דבריו של נציג הממשלה, עוה"ד אילן בומבך, התמקדו במקור הסמכות של הכנסת לחוקק את חוקי יסוד, כך הסביר כתבנו יאיר שרקי. "אם המקור הוא במגילת העצמאות אז אולי משם יוכלו השופטים לשאוב את סמכותם לבקר אותה - הדיון ההיסטורי כביכול יקבע אם לבית המשפט יש סמכות. זה הדיון שיקבע אם לבית המשפט העליון סמכות בסוגיה", הוסיף שרקי.
"עוה"ד בומבך, שמייצג את הממשלה, אמר שגם מי שכתבו את מגילת העצמאות לא חשבו שהם כתבו מסמך מכונן ומחייב, השופט שטיין עונה לו שהוא לא מדייק", הסביר כתבנו גיא פלג. "השופט סולברג, הסמן הימני של בג"ץ, משיב ש'לא נעז לשכתב את ההיסטוריה', וטען ש'בן גוריון לא חשב לרגע שמגילת העצמאות מאפשרת לפסול חוקים'".
ההתבטאות של השופט עמית
כתבנו גיא פלג על ההתבטאות של השופט יצחק עמית, שנחשב למועמד לנשיאות העליון: "השופט עמית אמר ש"דמוקרטיה מתה בצעדים קטנים". למעשה הוא אומר, כל צעד הוא צעד קטן, כמו ההשתלטות על הוועדה לבחירת שופטים". לפני הדיון, שאלנו אם השופטים ידברו על הסבירות או שיראו תמונה רחבה וכוללת. השופט עמית פותח את הספקטרום ואומר – יש תוכנית גדולה".