"ברמה הכי פשוטה, עילת הסבירות מחייבת את השרים ונבחרי הציבור להסביר למה קיבלו את ההחלטה", מתאר פרופ' עמיחי כהן, חבר המכון הישראלי לדמוקרטיה והקריה האקדמית אונו. "שרים לא תמיד עוסקים במדינות ברמה הכי גבוהה, כמו לצאת למלחמה. חלק גדול מהעבודה שלהם הוא רגולציה ובירוקרטיה - מתן אישורים לחברות, פטור ממס לעמותות, פיקוח מחירים, דברים שמשפיעים מאוד על האזרח ביום-יום. ועכשיו נהיה במצב שאת ההחלטות האלה הם יכולים לקבל בלי לתת הסברים".
סיקור N12
- מהי עילת הסבירות - ואיך היא משפיעה על חיינו?
- בלי סבירות: איך בג"ץ יוכל לבקר את החלטות הממשלה?
- בחזרה לרפורמה המשפטית: יקודם צמצום עילת הסבירות
לפי ההצעה שמקדמת הקואליציה ועולה היום (שני) להצבעה בקריאה ראשונה במליאה, בית המשפט לא יוכל לפסול כל החלטה של ראש הממשלה, הממשלה, שר או נבחר ציבור אחר, גם אם היא בלתי סבירה באופן קיצוני. במילים פשוטות, כל החלטה שאלה יקבלו - גם אם זה מינוי של מפכ"ל לא ראוי, וגם אם זו הקצאת תקציבים למגזר או קבוצה - לא רק שלא תוכל להיפסל על ידי בית המשפט, אלא שבכלל לא תגיע לדיון בבית המשפט.
הצעת הקואליציה: פטור מלא לשרים מסבירות
בהצעת הקואליציה מבחינים בין החלטות הפקידים לבין החלטות נבחרי הציבור, לפי ההנחה שהדרג הנבחר עוסק לרוב בסוגיות "ערכיות". אלא שפרופ' כהן מסביר שלא מעט מהחלטות השרים הן דווקא החלטות שקשורות לרגולציה או בירוקרטיה, ולא דורשות הפעלת ערכים - אלא שיקול דעת ותהליך הוגן. "מה שמציעים כאן זה פטור מלא לשרים מסבירות על כל הפעולות שלהם, גם פעולות שמכריעות על התנהלות הבנקים, רישיונות לחברות, מכרזים, מחירים וכדומה", אומר כהן.
מה גם שההבחנה בין השרים לפקידים עשויה להעביר סמכויות נוספות לדרג הפוליטי, שכבר מחזיק בידיו כוח אדיר. "אם פקיד יראה שהחלטה שהוא מקבל עשויה להיות בעייתית, נתונה לביקורת משפטית, הוא יכול פשוט להעביר את זה למעלה לחתימת השר - ואז הוא חסין מביקורת שיפוטית".
צמצום עילת הסבירות - פתח לשחיתות
"זה מאפיין קלסי של רפובליקת בננות", קובע פרופ' ערן ישיב, פרופ' לכלכלה באונ' תל אביב, וחבר במרכז המקרו ב"לונדון סקול אוף אקונומיקס". במצב שבו ההכרעה של נבחר הציבור היא סוף פסוק, צריך לוודא שהוא מחליט את "ההחלטה הנכונה" - ויש מי שירצו לוודא זאת בשוחד או שחיתות. "הכיוון של החלשת מערכת המשפט מעודד שחיתות ממשלתית בכל הרמות, ובעצם מעודד עבריינות. זה נותן תמריץ לעיסוקים פליליים", מתאר ישיב.
בעצם, במצב שבו העוסקים בכל תחום מניחים שלא יוכלו לאתגר את החלטת נבחר הציבור בבית המשפט, הם חייבים לוודא שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה עבורם. אם אלה מקימי מפעל, שכונה שרוצה תחנת רכבת בקרבתה, או יזם שרוצה לקנות קרקע במחיר סביר - כל אלה יפעילו לחץ על נבחרי הציבור. כדי להתבלט, מי מהם עשויים לבחור גם בתמריצים כספיים - אלה "יעלו" פחות מלחכות 4 או 8 שנים עד שהממשלה תתחלף.
פרופ' כהן מזהיר שלא רק שחיתות אישית על הפרק, אלא בעיקר סקטוריאליות: "הסיפור הוא הפירוק של מנגנון המדינה לטובת קבוצות ומגזרים. בכל השירות שהמדינה נותנת - ההחלטות ייגזרו משיקולים מגזריים. נשארת לנו ההגנה מפני אפליה, אבל זו הגנה שקשה הרבה יותר להוכיח מסבירות ההחלטה".
רמת הסיכון לעסקאות תעלה - וכך גם המחירים
שר האוצר סמוטריץ' התעקש שבעקבות המהפכה המשפטית יגיעו לכאן אינספור השקעות ועסקים חדשים, זאת מאחר שמערכת המשפט תהיה "ידידותית" יותר לעסקים. היכולת לאכוף חוזים תשתפר - וכך גם הסחבת במערכת המשפט. רק שמומחים משפטיים וכלכליים מזהירים שבלי עילת הסבירות - המשקיעים ובעלי העסקים יחששו מאוד לעשות עסקים בישראל.
"זה נוגע בעיקר לעסקים שתלויים בהשקעות מחו"ל - כמו לדוגמה ענף ההייטק", מסביר פרופ' ישיב. "משקיעים מחו"ל יחששו מאוד ממצב שבו יש סיכון כי החלטות שרירותיות של נבחרי ציבור יסכנו את השקעותיהם, בלי יכולת לפנות לבית המשפט ולקבל סעד. את המחיר הזה הם יבקשו 'לגלם' בעסקאות - בין אם בריבית גבוהה יותר על ההלוואות, או בהבטחה לתשואה גבוהה יותר".