על רקע הדיון המתנהל היום (שלישי) בבג"ץ על העתירות נגד התיקון לחוק יסוד שמבטל את השימוש בעילת הסבירות, פרופ' יואב דותן, מומחה למשפט ציבורי מהאוניברסיטה העברית, מסביר בשיחה עם N12 את המונחים המשפטיים שעולים במהלכו.

חוקי יסוד

בדרך כלל, ברוב מדינות העולם יש חוקה כתובה, וכך כל חוק שפרלמנט מחוקק - כפוף לחוקה. זה לא המצב בישראל, שכן היא אחת המדינות היחידות בעולם שבה אין חוקה, אלא חוקי יסוד. מדובר בחוקים שהכנסת עצמה מחוקקת ולפי הפסיקה של בית המשפט העליון במהלך השנים, חוקי היסוד הללו נחשבים לסוג של חוקה. כלומר, במקרים מסוימים, אם חוק של הכנסת סותר את חוקי היסוד, אז בית המשפט יכול לפסול אותו.

פרופ' דותן מסביר את הקשר לדיון:

"הבעיה עם 'החוקה' היא שבדרך כלל כדי לתקן אותה, לא דרושה סתם החלטה של הפרלמנט - אלא צריכה להיות פרוצדורה מיוחדת כמו משאל עם. אצלנו הכנסת יכולה לבצע תיקונים חוקתיים ממש כמו חוקים רגילים, כפי שקרה עם הסבירות - תיקון ל'חוק יסוד: השפיטה'. בית המשפט צריך לדון בתוקף של תיקון לחוקה עצמה".

"מבחינת הלוגיקה החוקתית זו בעיה, מכיוון שבית המשפט צריך לפסול תיקון חוקתי. נשאלת השאלה - מתוקף מה בית המשפט עושה את זה ומה הבסיס להתערבות השיפוטית? זהו אינו מצב שבו בית המשפט פוסל חוק כי הוא סותר את החוקה, אלא מתקן את הדבר הבסיסי ביותר. מבחינת המשפט החוקתי - אין לו אפשרות להתערב בכך, אבל התיקון החוקתי הוא לא באמת חוקתי - כי התקבל על ידי הכנסת בהליך חקיקה רגיל".

שיקולים זרים

כל רשות שלטונית צריכה לפעול לפי המטרות והשיקולים שהמחוקק קבע לה. לדוגמה, רשות שנותנת רישיונות עסק ובנייה - חייבת לפעול לפי שיקולים לגיטימיים שהחוק התכוון אליהם, כמו איכות סביבה וקידום הכלכלה.

פרופ' דותן מסביר את הקשר לדיון:

"לפעמים רשות מנהלית עלולה לפעול משיקולים זרים, כמו שיקולים פוליטיים. אסור לה להפעיל שיקולים כאלו כי המחוקק שנתן לה סמכות החוק, לא התכוון שהיא תשתמש בכך לתועלת אישית או פוליטית".

"לא ברור לי את מי מאשימים פה בשיקולים זרים. כמובן שלכל הרשויות יש ניגוד עניינים כי החוק יוצר איום ישיר על היקף הביקורת השיפוטית של בג"ץ על הממשלה - הוא דן פה במשהו שנוגע לסמכויות שלו עצמו".

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בפסק דין דפי זהב מ-1980, עוצבה גישת הסבירות. נשיא העליון לשעבר, אהרן ברק | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

פסק דין דפי זהב 

זה פסק הדין המרכזי שבו עוצבה גישת הסבירות של בג"ץ החל משנות ה-80.

פרופ' דותן הסביר את הקשר לדיון:

"זהו פסק דין של השופט אהרן ברק מ-1980, שבו הציג את עילת הסבירות. גם לפני כן בתי המשפט היו משתמשים בעילת הסבירות הזו, אבל היא הייתה צרה ורק במקרים מאוד קיצוניים ונדירים של דברים אבסורדיים היו משתמשים בה".

"בדפי זהב הציג השופט ברק גישה שמרחיבה את ההתערבות של בית המשפט בסבירות של החלטות שלטוניות. זה למעשה שם קוד משפטי לעילת הסבירות הנוכחית והקיימת של בג"ץ, מצב שבו בית המשפט מפעיל את הסבירות בצורה רחבה מאוד. המאבק בבג"ץ כיום - הוא בדיוק על עילת הסבירות הזו".

פרשנות מצמצמת 

מצב שבו כשמובא חוק בפני בית משפט בטענה שהוא לא חוקתי - בית המשפט יכול להגיד שהוא לא פוסל את החוק ומפרש אותו באופן שלא יסתור את החוקה או את ערכי היסוד.

פרופ' דותן הדגים: "לדוגמה, בעניין חוק הלאום, העותרים טענו שהוא לא חוקתי, אבל בית המשפט אמר שהוא קורא אותו באופן מצמצם. הוא אמר שאומנם אפשר להסיק ממנו שלמיעוט הערבי יש זכויות נחותות, אבל הוא קורא אותו אחרת - באופן מצמצם. לכן, הוא לא סותר את הערכים החוקתיים ולא צריך לפסול אותו כי פשוט צמצמו אותו בדרך של פרשנות".

פרופ' יואב דותן (צילום: N12)
פרופ' יואב דותן מהאוניברסיטה העברית בירושלים | צילום: N12

בשלות

כלל שאומר שבית המשפט לא דן בדברים ובהחלטות מנהליות של המדינה שעדיין לא התרחשו או עדיין לא סופיות.

פרופ' דותן הסביר את המשמעות לדיון:

"לדוגמה, נניח שאדם מסוים מקבל הודעה על כך שמתכוונים לשלול לו את הרישיון שלו, אבל ההחלטה עוד לא סופית כי צריך לקיים לו שימוע לפני כן. במצב כזה אם הוא יעתור מיד לבית המשפט, הוא יגיד שזה לא בשל לדיון, כי לא דנים בהחלטה שהיא לא סופית".

"בהקשר הסבירות, הדוקטרינה של בשלות לא רלוונטית כי יש חוק של הכנסת שהוא סופי, ולכן הנושא בשל לדיון. יכול להיות שהממשלה טוענת שאומנם יש חוק, אך מצד שני יכול להיות שבתי המשפט יפרשו אותו בצורה מצמצמת. אבל עדיין, זו לא טענה חזקה - זהו חוק בכנסת ואין פה בעיה אמיתית של בשלות".