שר הרווחה יעקב מרגי, חבר מפלגת ש"ס, נכח בטקס הנצחת סא"ל סלמאן חבקה וסא"ל עלים סעד זכרונם לברכה, בני העדה הדרוזית, שנפלו במלחמה. במהלכו, קרא השר לתקן את חוק הלאום ולהסדיר את מעמד הדרוזים.
הבוקר (רביעי) אמר מרגי: "מדינת ישראל צריכה לקחת את העדה הדרוזית ולהרים אותה על נס, לטפל בכל הנקודות הכואבות, כמו תחום התעסוקה לבוגרים שלהם. יש יוצאי צבא מובטלים. זה לא מניח את הדעת. המדינה יודעת להשתמש בלוחמי העדה היקרים, עדה איכותית וערכית שמתייצבת לימין העם היהודי ומדינת ישראל זה 75 שנה. זה לא מובן מאליו. העדה לא צריכה יותר להוכיח כלום. צריכים למצוא את הדרך שלא נשמע שיש אבטלה בקרב צעירי העדה הדרוזית, שלא נשמע שיש להם מצוקת דיור וקרקעות. צריכים לדחוף את היד לכיס ולתת להם".
באשר לתיקון חוק הלאום אמר שר הרווחה: "היה צורך בחקיקת חוק הלאום כדי לתת מעמד מיוחד לעם היהודי במדינה יהודית, בגלל חוקי השוויון בבג"ץ. אבל, זה לא אמור לפגוע כהוא זה בזכות אחת או בהכרה כלשהי בעדה הדרוזית. אפשר לנסח ניסוח שייתן מעמד מיוחד ומכובד ויענה על צרכי העדה היקרה הזו. יש לנו מיעוטים אחרים, חווינו במערכה הזאת ולאורך קיומה של המדינה תופעות שאני לא רוצה להזכיר, זה לא המקום עכשיו לעורר מחלוקות. העדה הדרוזית, על מנהיגיה וצעיריה, כולם כאחד מתייצבים. הולכים עם מערכת החינוך הישראלית, משרתים. דם יקר נשפך מקרב בני העדה. צריכים למצוא את הניסוח המתאים שייתן לה את המעמד המכובד והנדרש".
33 ימים לתוך המלחמה, במערכת הפוליטית מתווכחים על נושא הכספים הקואליציוניים. דווח כי יושב ראש ועדת הכספים, משה גפני, ביקש להעביר חלק מהכספים הקואליציוניים לטובת המפונים - וקיבל הוראה משר האוצר שלא להעלות את זה בוועדה. "יש החלטת ממשלה להקפיא את הכספים הקואליציוניים. לא מבין למה זה עולה בכלל בדיונים", טען מרגי, "אנחנו לא מממשים שקל מתוכם".
מה באשר לדברי גפני?
"אני לא מכיר את זה. הלוואי והיה לי הזמן לעקוב אחרי גפני ומה שהוא עושה בוועדת הכספים. לא נתקלתי בשום דרישה שלי לטובת המלחמה, והיו דרישות גדולות, שלא נענו מצד האוצר. אין שום משימה, לא בחימוש ולא בחברה, שנתקעה בגלל זה. מה שנתקע זה פרוצדורות חקיקתיות ותיקוני תקנות. בחודש הזה נדרשתי לאשר במשאלים טלפוניים חוקים ותקנות יותר מקדנציה שלמה שהייתי בה בין 2009 ל-2013. שום דבר לא נתקע. כל משרדי הממשלה מגויסים לטובת המלחמה נטו, שום דבר אחר לא. עם פרוץ המלחמה, הכספים הקואליציוניים הוסטו הצידה. אי אפשר ליישם אותם. אנחנו לא נוגעים בכספים הקואליציוניים".
תושבים שפונו מבתיהם מתלוננים שלא קיבלו כספים מהמדינה. חלקם מממנים בתי מלון על חשבונם.
"אנחנו מדינה מסודרת, יש החלטות פינוי. כל מי שיצא בצורה מסודרת לא שילם שקל, ואם שילם, קיבל את השיפוי שלו. אף אחד לא מוציא מכיסו. מי שהתפנה באופן עצמאי מערים שבהן לא התקבלה החלטה, אני יכול להבין אותם. אני חי באזור הזה: הרעשים, האתגרים, החרדות הגדולות והכבדות. יש מחלקות רווחה, יש ראשי רשויות מקומיות שקיבלו מענים. במשרדי, למרות שלא בסמכותי סוגיית המפונים, המוגבלויות, האזרחים הוותיקים וחסרי המיגון, שהם משפחות רווחה, קיבלו הפניות ושיפוי מהמשרד. דברים צריכים להיעשות בסדר, לא בבלגן. זו מדינה. לא נכון להגיד שמי שהמדינה פינתה אותו לא קיבל כסף או ששילם מכיסו. מי ששילם מכיסו, משופה בחזרה. מי שלא התפנה מסיבותיו האישיות, יש לו שיפוי יומי".
מה לגבי טיפולים נפשיים ופיזיים? המדינה אמורה לדאוג לזה ובינתיים אלה מתנדבים.
"המדינה לא נעדרת. כשמדברים על זה ש'הקואליציה לטראומה' מטפלת, אתה יודע מי זה 'הקואליציה לטראומה'? גוף שממומן ונתמך על ידי המדינה. הם אחד הזכיינים שלי במשרד הרווחה. אני לא יכול להדוף מתנדבים. יש מתנדבים טובים, וטוב שכך. אני כמשרד הרווחה חיכיתי למפונים עוד ביום הראשון, הייתי שם. אני פרוס מאילת ועד טבריה עם כל מתקני הפינוי והקליטה. העובדים הסוציאליים נותנים מענים, הצטרפו כוחות נוספים ממשרד הבריאות והחינוך שכרגע מתארגן על עצמו. אני מברך שיש חמ"ל אזרחי, לא צריך להגיד להם: זוזו, אתם מפריעים לי. לבוא ולומר שהמדינה לא נמצאת? זה מצג שווא שפוגע בחוסן הלאומי".
יש צורך במשרדי הממשלה המיותרים והמנופחים?
"הייתי מעדיף להיות חבר בממשלה של 18 שרים ומשרדים. הלוואי שהממשלה הייתה צרה, מקצועית ועניינית. צרות אחרונות משכיחות את הצרות הראשונות, שכחנו שזה זה היה אילוץ פוליטי אחרי חמש מערכות בחירות קשות. נאלצנו לעשות את זה. זה לא שמישהו רצה ממשלה של 30 שרים. יש דיבורים, אבל כרגע כולם מרוכזים במלחמה. לא נכון כרגע לזעזע את הסוגיות הפוליטיות והקואליציוניות ולייצר פה מחלוקות וויכוחים".
ביום שאחרי, אתה חושב שהממשלה תצטרך להיות בהרכב אחר?
"אם מישהו חושב שיום אחרי המלחמה העולם כמנהגו נוהג כאילו לא קרה כלום, או שהוא על כדורים או שלא חי במדינה הזאת".
ילדים רבים מעוטף עזה איבדו הורה או שני הורים. איך אתם מטפלים בהם?
"המשרד נכנס לזה בימים הראשונים. זו הייתה סוגייה שהטרידה את מנוחתנו מהרגע שהנתונים סיפקו בהירות כלשהי. עשינו מאמץ לאתר את הילדים ואיתרנו אותם. כל הילדים שהתייתמו מאב ואם נמצאים בחיק משפחותיהם, במעגל השני. רובם ככולם בהסכמות ובחיבוק חם. המשרד התגייס, יצר נוהל של 24 שעות למתן אישור לאומנה זמנית. מי שמכיר את תחום האומנה, יודע שזה לוקח חודשים. ייצרנו מהלך מהיר כדי לתת מעטפת כלכלית וטיפולית למשפחות האלה, כמו גם הכרה במשפחות ובילדים האלה, כולל מענקים ושיפויים".