לראשונה בתולדות המדינה, עומד בג"ץ לפסול חוק יסוד, כך פרסמנו לראשונה הערב (רביעי) ב"המהדורה המרכזית". בימים האחרונים השלימו 15 שופטי בג"ץ את פסק הדין בעתירות נגד החוק, שמשתרע על פני מאות עמודים. שמונה שופטים, בראשות הנשיאה בדימוס חיות, כתבו החלטה בעד הפסילה. שבעה שופטים, בהם השופט סולברג, התנגדו לפסילה.

מתוך טיוטת פסק הדין בנושא עילת הסבירות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מתוך טיוטת פסק הדין בנושא עילת הסבירות | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עקרונית, יש סיכוי קטן שהתוצאה תשתנה, מכיוון שכעת קורא כל שופט את פסיקותיהם של 14 עמיתיו ומגיב. שינויים כאלה התרחשו בעבר בכמה מקרים.

הנשיאה חיות כתבה בטיוטת פסק הדין: "חוק היסוד מהווה סטייה ניכרת מ'החוקה בהתהוות' ועל כן הוא חייב להתקבל בהסכמה רחבה ולא ברוב קואליציוני דחוק". השופט עופר גרוסקופף הצטרף: "הדרישה להחיל על מי שעומד בראש הפירמידה היא בליבת הציווי, אין אדם שאינו כפוף לשלטונו של החוק".

מתוך טיוטת פסק הדין בנושא עילת הסבירות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מתוך טיוטת פסק הדין בנושא עילת הסבירות | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

השופט יחיאל כשר ביקר את נוסח החוק, אך טען כי לבית המשפט אין סמכות לפסול אותו. "אין מדובר ב'מכה קלה בכנף'", כתב. "לא על עניין של מה בכך נאבקו מי שנאבקו והתנגדו מי שהתנגדו לתיקון זה. אולם, מלאכת חקיקת חוקי היסוד מצויה בסמכותה של הכנסת ולא של בית משפט זה".

גם השופט נעם סולברג התנגד לביטול החוק: "עמי בדעתי (שלא לפסול חוקי יסוד) ניצבים רוב שופטיו ונשיאיו של בית משפט זה".

טיוטת פסק הדין בנושא עילת הסבירות
טיוטת פסק הדין בנושא עילת הסבירות

שופטים בעליון מתחו ביקורת חריפה על הנשיאה הפורשת חיות שלדבריהם דחקה אותם לסד זמנים בלתי אפשרי עד המועד האחרון שבו היא יכולה לפרסם פסק דין, שלושה חודשים לאחר פרישתה שיחולו בעוד שבועיים. ביקורתם מתעצמת לאור העובדה שללא דעותיהם של חיות וברון הפורשות, התוצאה הייתה מתהפכת ל-7-6 נגד הפסילה.

טיוטת פסק הדין בנושא עילת הסבירות
טיוטת פסק הדין בנושא עילת הסבירות

דעת הרוב בטיוטת פסק הדין:

אסתר חיות
יצחק עמית
ענת ברון
עופר גרוסקופף
ח'אלד כבוב
עוזי פוגלמן
דפנה ברק-ארז
רות רונן

דעת מיעוט בטיוטת פסק הדין:

יחיאל כשר
נעם סולברג
יוסף אלרון
אלכס שטיין
יעל וילנר
דוד מינץ
גילה כנפי-שטייניץ

החוק לביטול עילת הסבירות אושר בכנסת בסוף חודש יולי. החוק נחקק במסגרת תיקון ל"חוק יסוד: השפיטה", והוא למעשה שולל מבית המשפט את היכולת להתערב בהחלטות של השרים שהתקבלו ב"חוסר סבירות קיצוני". ההתערבות של בית המשפט במקרים כאלה נועדה כדי לפסול החלטות שהתקבלו בצורה לא רציונלית, לא שוויונית או תוך ניגוד עניינים.

באמצע חודש ספטמבר התכנסו כל שופטי העליון, בהרכב חסר תקדים, לדיון שעסק בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות. הישיבה ארכה יותר מ-13 שעות, והיא שודרה בשידור ישיר באתר בית המשפט העליון. במסגרת העתירות התבקש בית המשפט לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות.

השופטים הקשו על נציגי הממשלה, וטענו כי לאחר ביטול עילת הסבירות - בית המשפט לא יוכל לסייע לאזרחים. "מבקשים לכרסם פה ביכולת של בתי המשפט לבקר החלטות של שרים", הזהירה הנשיאה דאז אסתר חיות. גם נציג המדינה, ענר הלמן, התריע: "הפגיעה בשלטון החוק - דרמטית. התיקון יוצר 'חור שחור' בשיטת המשפט שלנו".

מי שייצג את הממשלה באופן פרטי הוא עורך הדין אילן בומבך. "כל החוקים הקשורים לזכויות אדם יישארו על כנם", הסביר לשופטים. לדבריו, אם בית המשפט יתערב בביטול עילת הסבירות, שנקבע בחוק יסוד, הוא יעשה זאת "בלי בדל של סמכות". המועד האחרון לפרסום פסק הדין בעניין הסבירות הוא ב-12 בינואר, שלושה חודשים ממועד פרישתה של השופטת ענת ברון.