הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) את הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות. חברי הקואליציה התגאו בכך שהמתווה שהם מקדמים תואם לרעיונותיו של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, שופט שמרן שצפוי להתמנות בעתיד לנשיא העליון. מומחים למשפט חוקתי מסבירים מדוע מדובר בהצעה שונה ממתווה השופט.

"הצעת החוק הנוכחית היא בעייתית מאוד, היא גורפת וחסרת הבחנות", טען פרופ' יואב דותן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. "היא עלולה לפגוע בצורה קשה מאוד באפשרות של בתי המשפט להגן על זכויות האזרח". דותן נחשב למבקר של השימוש בעילת הסבירות, אך לדעתו, הצעת החוק של הקואליציה מרחיקת לכת.

"מה שההחלטה הזו עושה זה לשפוך את התינוק עם מי האמבט", הדגיש דותן. במסגרת ההצעה – בית המשפט לא יוכל לבטל החלטות של נבחרי ציבור בהתבסס על עילת הסבירות. "ההצעה לא כוללת הבחנות חשובות מאוד בין סוגים של מקבלי החלטות ובין סוגים שונים של החלטות מנהליות", המשיך דותן.

פרופ' יואב דותן (צילום: N12)
"הצעת החוק בעייתית מאוד". פרופ' יואב דותן | צילום: N12

דותן הבהיר שההצעה נותנת חסינות מוחלטת מביקורת על החלטות מדיניות של הממשלה – אך גם להחלטות פרטניות של כל שר ושר. "השופט סולברג אמר שהסבירות צריכה להיות לדרג הפקידותי ואולי לא לדרג הפוליטי", הסביר דותן, "אבל הוא לא ראה בזה הבחנה סופית ממצה, ברור שצריך לעשות עוד הבחנות שהקואליציה לא עשתה".

"מוכרים לכם שזו הצעת סולברג, זו לא"

"ההצעה לא הולכת אחרי מתווה סולברג, אלא רק בחצי הדרך", הדגיש פרופ' אדם שנער מבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. "לשיטת סולברג, כשמדובר בדרג נבחר ובהחלטות מדיניות - אין שום יתרון לבית המשפט על פני השרים. לכן, לא צריך להשתמש בעילת הסבירות בנושאים האלה".

עם זאת, שנער הסביר: "הצעת החוק שעברה בוועדה היא רחבה יותר. היא אומנם עושה את ההבחנה בין דרג נבחר לבין דרג מקצועי, אבל מחסנת מביקורת שיפוטית בעילת הסבירות לא רק החלטות מדיניות - אלא כל החלטה שהשרים יקבלו".

ד"ר אדם שנער
פרופ' אדם שנער: "ההצעה לא הולכת אחרי מתווה סולברג"

לדברי שנער, בהצעת החוק שמקדמת הקואליציה לא ניתן מענה לאפשרות שדרג נבחר ייטול סמכויות של עובד ציבור ויקבל בעצמו החלטות שיהיו חסינות מביקורת. "שר יוכל להחליט בעצמו כמעט ללא הגבלה", תיאר.

שנער עמד על כך שהצעת רוטמן שונה ממתווה סולברג. "היא מבטלת גם את עילת הסבירות הישנה שפותחה בשנות ה-50 וה-60", פירט. "סולברג לא חשב שעילת הסבירות הישנה צריכה להתבטל, הוא יצא נגד ההרחבה שלה שהגיעה מאוחר יותר. ההצעה לא תעשה את מה שסולברג ביקש לעשות".

בית המשפט העליון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
"שר יוכל להחליט בעצמו כמעט ללא הגבלה". שופטי בית המשפט העליון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

פרופ' דותן הצטרף לדברי שנער: "יש הבדל עצום בין החלטות של הממשלה עצמה, הרבה פעמים אלה החלטות מדיניות כלליות, להחלטות של שרים שברוב המקרים הן אינדיבידואליות. כל רישיון לישיבת קבע בישראל, כל תוכנית מתאר מקומית – נחתמת בידי שר הפנים". הוא הדגיש כי החלטות שכאלה יהיו חסינות מביקורת.

"עילת הסבירות מגינה עלינו"

ד"ר אסף הראל, מרצה בכיר במרכז האקדמי פרס, מתנגד להצעת החוק במתכונתה הנוכחית. "עילת הסבירות זה כלי חשב מאוד שקיים כדי להגן עלינו מפני החלטות של רשות מנהלית", הסביר הראל. "אנחנו חייבים את עילת הסבירות כדי להגן עלינו מהחלטות שבהן צריך לבחון את האיזון בין השיקולים ששקלה הרשות המנהלית".

"הפתרון לא יכול לבוא בביטול מוחלט של עילת הסבירות", המשיך הראל. "רוב העתירות שמוגשות בהתבסס על העילה נדחות, אבל עצם זה שהעילה נמצאת על הפרק – זה גורם לכך שההחלטות שמתקבלות טובות יותר כי השר או הרשות יודעים שהם יצטרכו לתת על זה את הדעת".

ד"ר אסף הראל, מומחה למשפט מאוניברסיטת בר אילן (צילום: Amos Bar-Zeev)
"הפתרון לא יכול להיות ביטול מוחלט של העילה". ד"ר אסף הראל | צילום: Amos Bar-Zeev

"עילת הסבירות עושה עבודה טובה מאוד בביקורת על פעולות המנהל", הצטרף פרופ' שנער. "יש בעייתיות עם זה שהיא עמומה מדי, אבל צריך לעשות הבחנה טובה יותר מזו שעושה הקואליציה".