הצעת החוק להצבת מצלמות לזיהוי פנים במרחב הציבורי אושרה אתמול (שני) בוועדת השרים. בניגוד לנוסח שהוצע בפעם הקודמת שהצעת החוק נדונה, הפעם החוק שמקודם אינו כולל פיילוט שמטרתו לוודא שאין פגיעה בחלקים מסוימים באוכלוסייה, כך דווח אמש ב"מהדורה המרכזית".

הצעת חוק דומה קודמה גם בקואליציה הקודמת, אלא שהיא נתקעה לאחר שהוגש ערר על ידי השרה לשעבר פנינה תמנו שטה, שחששה שהאמצעים לזיהוי פנים יפגעו במיעוטים ולא יהיו מספיק מדויקים. לפי מומחים אכן קיים חשש כזה, שאף הוכח בארצות הברית, בה אמצעים לזיהוי פנים יצרו אכיפת יתר נגד שחורים.

מפכ"ל המשטרה שבתאי והשר לביטחון לאומי בן גביר (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
בלשכת בן גביר מבהירים: החוק כולל איזונים אחרים | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

לאחר שתמנו שטה הביעה את התנגדותה לחוק, הגורמים המקצועיים הגיעו להסכמה שכללה פיילוט לפני הכנסת המערכת לתוקף, כדי לוודא את איכות התוצאות. כך קובע גם מסמך של המשטרה שמרכז את ההסכמות שהושגו. תוצאות הפיילוט היו אמורות להגיע לגורם בלתי תלוי, ורק בהתאם להכרעתו אמור היה החוק להיות מקודם.

החוק שאישרה הממשלה היום אינו כולל פיילוט, וההחלטה הנוכחית היא לבחון את התוצאות של מערכת זיהוי הפנים בזמן אמת. בלשכת בן גביר טוענים שהחוק כולל איזונים אחרים, למשל שהאמצעים לא יופעלו באזורים של הפגנות ושבמקרה של שימוש לא ראוי יהיו עונשים כבדים.

הצעת החוק שאושרה אתמול, אותה מקדמים השרים בן גביר ולוין, תאפשר גורמי האכיפה להשתמש במצלמות לזיהוי פנים שיוצבו במרחב הציבורי - גם בלי אישור משפטי. מטרתו המוצהרת של החוק היא להיאבק בפשיעה הגואה, והוא צפוי להקל על זיהויים של חשודים בזמן אמת. החוק גם קובע שאחת לשנה המשטרה תדווח ליועצת המשפטית לממשלה על כמות המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת הצילום המיוחדת.