היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגיבה היום (שלישי) על העתירות שהוגשו לבג"ץ נגד חוק הנבצרות: "נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט". ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אסור להתערב בחוקי יסוד".

לקריאת התגובה המלאה לחצו כאן

לקריאת תגובת נתניהו לחצו כאן

בתשובתה לבג"ץ טענה היועמ"שית שהתיקון לחוק יסוד נעשה תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת, ולכן בג"ץ צריך לפסול אותו. לפי היועמ"שית, זהו "קו גבול שנחצה". עוד היא טענה כי התיקון נועד לאפשר לנתניהו שלא לציית לפסיקת בג"ץ לגבי הסדר ניגוד העניינים שלו. 

תגובת היועמ"שית חריגה במיוחד, כיוון שמדובר בתיקון לחוק יסוד. בג"ץ כבר הכיר בדוקטרינה של "שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת" כדי לבטל תיקון לחוק יסוד (במסגרת העתירות נגד "פשרת האוזר"). אולם, אז מדובר היה בתיקון זמני, שממילא כבר הסתיים תוקפו עד פסק הדין, ולכן בפועל לא בוטל דבר. במקרה הנוכחי מדובר בתיקון קבוע לחוק יסוד, ואם הוא יבוטל - זו תהיה הפעם הראשונה שבג"ץ מבטל בפועל תיקון לחוק יסוד.

חוק הנבצרות עבר בכנסת בקריאה שלישית בחודש מרץ האחרון, כחלק מרשימת החוקים של המהפכה המשפטית. החוק מאפשר להכריז על ראש ממשלה נבצר רק "מסיבה בריאותית או נפשית", ולא על דעתה הבלעדית של היועצת המשפטית לממשלה. זאת, כדי למנוע אפשרות עתידית שבה גלי בהרב-מיארה תכריז על נתניהו כנבצר. עם אישור הצעת החוק - רק ראש ממשלה יוכל להכריז על נבצרות או חברי הממשלה בהרכב של 75%. אם נבצרות תוכרז שלא לדעתו של ראש הממשלה - יו"ר הכנסת יעביר את ההחלטה למליאה, שם יידרש רוב של 90 חברי כנסת.

ראשי הקואליציה הגיבו: "תשובת היועמ"שית על העתירה היא עוד ניסיון לבטל את הבחירה הדמוקרטית של מיליוני אזרחים ולהעביר את הסמכות להדיח ראשי ממשלה בישראל לידי פקידות שלא נבחרה. ראש הממשלה נתניהו נבחר בידי למעלה מ-2.5 מיליון אזרחים ובדמוקרטיה האזרחים בלבד הם אלה שקובעים מי יהיה ראש הממשלה".

"הניסיון המאולץ לקשור בין הרפורמה המשפטית שזוכה לתמיכה של מיליוני אזרחים לבין משפטו של ראש הממשלה נתניהו שמתנהל כסדרו מזה שלוש שנים, הוא חסר בסיס ומופרך מיסודו", הוסיפו ראשי הקואליציה. "העם, הכנסת והדמוקרטיה לא יקבלו זאת".

יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא: "היועצת המשפטית לממשלה הזכירה פעם נוספת לכולם היום, ששלטון החוק שולט גם בשלטון ושבמדינה דמוקרטית, יש בלמים ואיזונים בין הרשויות ולכן החקיקה האנטי דמוקרטית, תיפסל בשערי בג"ץ, במבצר זכויות האדם".