הוועדה לבחירת שופטים לא מתכנסת כבר חודשים ארוכים. שר המשפטים יריב לוין החליט שלא לכנס אותה בזמן הדיונים על החקיקה, אך ככל שחולף הזמן הפערים רק הולכים ומצטברים. מערכת המשפט סבלה מעומס קשה עוד הרבה לפני שלוין הכריז על המהפכה המשפטית, אך בשל אי־כינוס הוועדה - הבעיה רק מחריפה. נקודת המוצא, עוד לפני ההחלטה שלא לכנס את הוועדה הייתה כבר עגומה במיוחד. בישראל ישנו מחסור חמור בשופטים. לפי נתוני הרשות השופטת מהשנים האחרונות, בישראל ישנם 8.3 שופטים על כל 100 אלף תושבים. לצורך השוואה, הממוצע באיחוד האירופי הוא פי שניים.
ההשפעה על כל אזרח
המשמעות של העומס היא שיש לנו מערכת משפטית פחות טובה. אם תשאלו היום עורכי דין, רבים מהם כלל לא היו רוצים להתמנות לשיפוט. בשביל מה הם צריכים את זה?
נוסף על כך, הליכים משפטיים מתארכים יתר על המידה. יותר כחמישית מהתיקים בבית המשפט המחוזי מתנהלים מעל חמש שנים. תיקים פליליים ואזרחיים בבתי משפט השלום מתנהלים בממוצע כ־11 או 12 חודשים.
במקרים רבים, כאשר מחליטים לנהל את המשפט עד הסוף – חולפים חודשים ארוכים עד שבכלל מתחילים הדיונים המהותיים. כתוצאה מכך, שופטים לא פעם מפעילים על הצדדים לחץ לסיים את ההליך בפשרה. נציב תלונות הציבור על השופטים ציין לאחרונה שחל זינוק של פי שניים בתלונות המוצדקות על הימשכות ההליכים. הוא ייחס את הזינוק לעומס השיפוטי.
אי־כינוס הוועדה
לכל אלה הצטרף לאחרונה עוד משתנה – ההחלטה של שר המשפטים יריב לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כבר חודשים רבים. מנתוני הרשות השופטת עולה שכבר היום יש 18 תקני שיפוט פנויים ושני תקני רשמים פנויים.
עוד נמסר מהרשות השופטת שעד סוף 2023 צפויים לפרוש עוד 22 שופטים ורשמים בכירים – שתי שופטות בבית המשפט העליון, 6 בבתי המשפט המחוזיים, 11 בבתי משפט השלום, שניים בבתי הדין לעבודה ומנהלת המרכז להכשרה והשתלמות שופטים. יתרה מזאת, בשל העומס על מערכת המשפט הוחלט להוסיף 11 תקנים חדשים לשופטים עד סוף שנת 2023 אך הם טרם אוישו. לכן, אם הוועדה לא תתכנס עד סוף 2023 יהיו 54 תקנים פנויים. בשנת 2024 יפרשו 18 שופטים, וכן אמורים לאייש 41 תקנים חדשים – כלומר ביחד 59 תקנים פנויים נוספים.