יום זיכרון מתוח במיוחד: היועמ"שית גלי בהרב-מאירה פרסמה הבוקר (שישי) כי יש לאשר את כניסתם לישראל של 171 תושבים פלסטינים מיהודה ושומרון שהוזמנו להשתתף בטקס הישראלי-פלסטיני שיתקיים בערב יום הזיכרון בתל אביב, וזאת בכפוף לבדיקה ביטחונית פרטנית. זאת, לאחר שבשבוע שעבר הודיע שר הביטחון יואב גלנט כי לא תתאפשר כניסת פלסטינים לטקס האמור, בצל המתיחות הביטחונית.

"שאלת כניסתם של פלסטינים לישראל לצורך השתתפות בטקס זה כבר נדונה פעמיים על ידי בית המשפט העליון בשנים האחרונות", נכתב בתגובה לעתירה שפורסמה הבוקר. "נקבע שלא ניתן למנוע באופן גורף את כניסתם, אלא יש לאפשר זאת בכפוף לבדיקה פרטנית".

היועמ"שית גלי בהרב מיארה בטקס הכניסה לתפקיד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
"לא הציג ראיות". היועמ"שית גלי בהרב-מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עוד נכתב כי כדי לסטות מפסקי הדין נדרשת תשתית עובדתית, ביטחונית ומקצועית, "המצביעה על שינוי של ממש בנסיבות". לפי האמור בהודעה, תשתית מקצועית, לרבות חוות דעת ביטחונית - לא הוצגה. "במהלך תקופת החג צפויה מדינת ישראל לאפשר כניסת אלפי פלסטינים לישראל למטרות שונות. עמדת משרד מתאם פעולות הממשלה הייתה שיש להיענות לבקשה, וזאת גם בשים לב לניסיון העבר ופסיקת בית המשפט העליון בסוגיה".

בהודעה אף הוזכר כי לאחר בחינת הטענות שעלו, הובאו הדברים בפני שר הביטחון – ששקל אותם, "ולא מצא מקום לשנות את החלטתו". בשבוע שעבר פרסמנו ב"המהדורה המרכזית" כי שר הביטחון השיב בשלילה לבקשה של פורום המשפחות השכולות, ונימק כי מתוכנן סגר בתאריך – וכי לא יאפשר חריגה עבור אותם משתתפים בטקס. עוד הוא הוסיף כי מדובר בתקופה ביטחונית מורכבת. 

יואב גלנט בפורום מטכ"ל (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
שר הביטחון יואב גלנט בפורום מטכ"ל | צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

טקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני בפארק הירקון נערך בערב יום הזיכרון לצד הטקסים הממלכתיים ומושך הרבה תשומת לב בכל שנה. לקראת האירוע, מתאם פעולות הממשלה בשטחים התבקש לאשר כניסה של 170 פלסטינים: מחציתם בעלי היתר ומחציתם בלי. בקשה זו נשללה בידי גלנט.

תנועת לוחמים לשלום, המארגנת את הטקס: "שר הביטחון נבהל מהאיום בפיטורים ומיישר קו על מלא עם טירוף פשיסטי וסתימת פיות. זה ניסיון לדרוס פסיקת בג"ץ מהעבר דווקא בידי מי שכביכול התריע מהתנגשות", מסרו. "הטקס הוא הדרך של מאות משפחות שכולות לזכור את יקיריהן, והוא מייצג בדיוק את העתיד האחר שאפשר לעשות פה, עתיד משותף ואופטימי".