לקראת סיום כהונתה של נשיאת העליון אסתר חיות באוקטובר הקרוב, הודיע היום (רביעי) השופט יוסף אלרון על כוונתו להתמודד על התפקיד. זאת על אף שאינו ותיק השופטים ובניגוד לנוהג הסניוריטי, שבמסגרתו במשך שנים הוועדה לבחירת שופטים אישרה את מינויו של שופט העליון הוותיק ביותר – לכהן כנשיא, אלא אם וויתר על כך.
"הריני להודיעכם כי אני מציג את מועמדותי לכהונת נשיא בית המשפט העליון הבא", כתב השופט אלרון במכתב ששיגר לשר המשפטים יריב לוין ולנשיאה חיות. "הצגת מועמדותי זו אינה תלוית מבנה והרכב הוועדה. אבקש כי שמי ייכלל ברשימת המועמדים לכהונה זו לכשתתפרסם". בעקבות ההודעה, החליטה חיות לשבץ שופט מחליף, במקום אלרון, בדיון על העתירה בנוגע להרכב הוועדה לבחירת שופטים.
האם השופט אלרון יוכל להיבחר?
הסניוריטי הוא נוהג, שאינו מעוגן בחוק. במשך השנים, הוועדה לבחירת שופטים הצביעה בכל פעם מחדש לשופט העליון הוותיק ביותר – ומאז ומתמיד מינויו אושר, אלא אם וויתר עליו. למשל, השופט פוגלמן שהסיר את מועמדותו בשל התקופה הקצרה שבה הוא אמור היה לכהן.
בשורה התחתונה ואם לא מסתמכים על הנוהג - אפשר לכאורה למנות את אלרון או שופט מבחוץ, שכן אין הגדרה בחוק מאיפה ממנים את הנשיא. עם זאת, מינויו של שופט עליון בניגוד לשיטת הסניוריטי עלול להעלות טענה שמדובר בנוהג חוקתי מחייב. טענה כזו, אם תעלה, עשויה לכלול נימוקים ביניהם היותו של הנוהג כל-כך מושרש בניסיון למנוע פוליטיזציה בבית המשפט העליון.
מי שנחשב עד כה למועמד להחליף את חיות הוא השופט יצחק עמית, שהוא ותיק השופטים אחרי חיות – ומכהן משנת 2009 בבית המשפט העליון. בקואליציה הביעו לא פעם את התנגדותם הנחרצת למינויו של השופט עמית לתפקיד וניתן להעריך שבממשלה היו מעדיפים את השופט אלרון בעל הגישה השמרנית, על פניו.
הניצחון של לוין
ההכרזה של השופט אלרון בפני עצמה עשויה להיחשב להישג נוסף ברפורמה של שר המשפטים לוין. מבלי שחל שינוי בוועדה לבחירת שופטים או בשיטת הסניוריטי, ההתמודדות על נשיאות העליון באוקטובר הקרוב תהיה שונה מבעבר. נראה שאלרון, שסוחב כבר תקופה ארוכה משקעים על חבריו בעליון – ומעוניין בתפקיד, הבין שניתנה לו הזדמנות להציג מועמדות בשל המצב הנוכחי. זאת למרות שהדבר לא נעשה בעבר בידי חברי העליון.
להכרזה של אלרון, עשויות להיות משמעויות גם בהקשר פוליטי. הוא צפוי לשבת בכמה הרכבים עוד לפני שהוועדה תתכנס לבחור את הנשיא, כמו למשל בבג"ץ על התיקון לביטול עילת הסבירות. אלרון יודע שהפסיקה שלו תיבחן, והוא יודע מה חושב לוין על התוצאה הרצויה, כשלוין עצמו ושר נוסף יהיו בין החברים שישתתפו בבחירת הנשיא. כאמור, שיטת הסניוריטי נועדה לבטל חשש משיקולים אפשריים כאלה. אלרון הבהיר לאחר ההודעה כי לא נפגש עם השר לוין בנושא: "זו החלטה שלי".
מכהן בעליון מ-2017 ונחשב לשופט שמרן
אלרון מכהן כשופט בבית המשפט העליון מאוקטובר 2017, והוא אינו אחד מהוותיקים בבית המשפט. מינויו אושר בפברואר באותה שנה, במסגרת הסכם בין חברי הוועדה למינוי ארבעה שופטים. שרת המשפטים איילת שקד דרשה את מינויו, בעוד כמה משופטי העליון התנגדו למינויו, והנשיא בדימוס אהרן ברק אף רמז לגביו כי הוא "איננו חלק מהמשפחה" של שופטי בית המשפט העליון. מנגד, זכה אלרון לתמיכה מצד השר משה כחלון, כמו גם לשכת עורכי הדין. קודם לכן, כיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה.
אחת הקביעות האחרונות והבולטות של השופט אלרון, שנחשב שמרן, הייתה בעתירה על מינויו של אריה דרעי לשר. אלרון, היה השופט היחיד מתוך 11 השופטים שנמנע מלקבוע כי מינויו של דרעי לשר פסול. בדעת יחיד, הוא סבר שיש להעביר את הסוגיה לפתחו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כדי שיכריע בעניין הקלון. מנגד, רוב השופטים קבעו שמינוי דרעי לוקה בחוסר סבירות קיצוני, בין היתר בשל צבר הרשעותיו הפליליות ובשל המצג שהציג דרעי בפני בית משפט השלום, שלפיו הוא פורש מהחיים הפוליטיים.