פשרה בדרך, גם בלי הסכמות עם האופוזיציה: הערב (שני) יעבור גם החלק השני של הרפורמה בקריאה ראשונה. בזמן שנראה שהמגעים בין הצדדים מגיעים למבוי סתום, שכלל שורה של הצהרות לוחמניות, נראה שבקואליציה נערכים "לרכך" את המהפכה המשפטית במעמד צד אחד. נציין כי המגעים למתווה מרוכך וחד-צדדי עדיין נמשכים, ובעוד כמה עשרות שעות נדע מה עלה בגורלם - אך בכל מקרה הממשלה נערכת עם "תוכנית מגירה" אם המגעים האלה ייכשלו.

הריכוך המסתמן עומד בסתירה מסוימת לדברים שנשמעים בחדרים הסגורים. במקרה שהמגעים ייכשלו ולא יהיו הבנות - יהיה מתווה מרוכך וחד-צדדי, שיכלול עד סוף המושב רק חלק מהרפורמה המשפטית - כנראה את סעיף הוועדה לבחירת שופטים, כמו גם ריכוך בהיקף ובתוכן הנושאים.

השאלה אם זה יפתור את המחאה? כנראה שלא, כיוון שהמהלך ייעשה באופן חד צדדי. יחד עם זאת, ייתכן כי זה יכול להביא לתאריך סיום של המשבר במדינה - אך רק אם המתווה המרוכך לא יוביל למשבר חוקתי, קרי: בג"ץ לא יפסול. בשביל זה נצטרך להמתין לפרטים, ולגלות בימים הקרובים.

הרפורמה המשפטית - כל מה שצריך לדעת על תכנית לוין

הערב יעבור גם החלק השני של הרפורמה בקריאה הראשונה, ולמעשה כל חלקיה יהיו צעד אחד בפני השלמה, לפני הקריאה השנייה והשלישית שתמיד מתבצעות יחד. אם כך, היכן הדברים עומדים?

  1. הקואליציה תשלוט בוועדה לבחירת שופטים.
  2. פסילת חוקים רגילים תהיה ברוב של 12 מתוך 15 שופטים, כאשר עד סוף הקדנציה אמורים להתחלף 4 שופטים - מה שמעניק כוח גדול לקואליציה.
  3. בג"ץ לא יוכל להתערב בחוקי יסוד.
  4. הכנסת תוכל לחסן כל חוק מפני ביקורת שיפוטית ברוב של 61.
  5. הכנסת תוכל לחוקק חוק מחדש ולהתגבר על פסיקה ברוב של 61, גם אם בכל זאת, למרות כל ההגבלות האלה, ייפסל חוק.

זהו כאמור החלק הרשמי של המהפכה המשפטית, אך יש לא מעט חקיקות בדרך שמעוררות מתח מול מערכת המשפט. בהן: חוק הנבצרות, חוק דרעי שימנע מהשופטים להתערב במינוי שרים, חוק שיאפשר קבלת תרומות מבעלי הון, חוק שיכפיף את מח"ש לשר המשפטים, החוק הצרפתי, חוק ההפגנות, שישלח לשלוש שנות מאסר אדם שיחסום כביש, וחוק שיאסור על עיתונאים לפרסם הקלטות. כל זאת עוד לפני שלב ב' של החקיקה המשפטית - שיגיע כנראה במושב הבא.

מי שקיווה כי שבועיים לפני סוף מושב הכנסת תהיה פשרה סביב החקיקה, התאכזב לגלות שבינתיים המתח רק הולך ועולה. יו"ר ועדת חוקה, שמחה רוטמן, הזמין היום את מנסחי פשרת פרידמן-אלבשן לוועדה, אך הם בעיקר התריעו מפני שיח חירשים שלטענתם מוביל את ישראל להתאבדות קולקטיבית נוסח מצדה. "את הדהירה המטורפת הזו בשביל הנחש למצדה מישהו פה צריך לעצור", אמר הפרופסור יובל אלבשן.

אחרי סקירה מקיפה של המתווה הודיע רוטמן שישמח לדון בו - אך לא על חשבון עצירת החקיקה הקיימת. "יש פה הרבה נקודות בעייתיות, יש רעיונות נכונים ורעיונות שצריכים עוד עיבוד. אנחנו יושבים פה הרבה לילות, אפשר לשבת ולנהל שיחות עם מי שרוצה", אמר.

בחדר המקביל אישרו לקריאה ראשונה את חוק הנבצרות, שימנע מנתניהו לצאת לנבצרות. "חוק שנועד להכשיר את התנהגותו המושחתת של ראש הממשלה", אמר חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. "אתם מבזים את הדמוקרטיה", נשמעו קריאות האופוזיציה.

גם נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס לפשרה, ובטקס הענקת תואר אזרחות כבוד של העיר תל אביב-יפו אמר: "אנחנו במצב חמור, חמור מאוד, שעלולות להיות לו השלכות מדיניות, כלכליות, חברתיות וביטחוניות. אני פוגש את כולם. מקשיב, מנסה להבין, לגעת בכאבים, בדאגות, בחרדות ובחלומות; ולתרגם את כל אלה – לרגע חוקתי מכונן, שיבצר את עקרונות היסוד של מדינת ישראל לדורות. לא מדובר בפשרה פוליטית, מדובר במאמץ סיזיפי למצוא נוסחה נכונה של איזון ושל תקווה. כי קשה ומדאיג המצב עד מאוד".

"אני שומע את האנשים מכל הקשת מדברים מדם ליבם, והאמינו לי: כולם אוהבים את המדינה", הוסיף הנשיא. "כולם רוצים את טובתה. לא עם כולם חייבים להסכים, גם אני – ממש לא מסכים עם כולם. אמרתי את זה בפומבי. אבל חשוב לדעת: הצדדים במחלוקת העמוקה הזאת - דואגים למדינה ובעיקר אוהבים את המדינה. ולכן, דווקא בגלל העובדה החשובה הזאת, אני כולי תקווה – שכמו שכתב הרב קוק - רבה הראשון של תל אביב- יפו: 'נשוב להיבנות, והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חינם'".