למרות הצהרת נתניהו על הקפאת החקיקה וההבטחות לנסות להגיע להסכמות רחבות, הודעת וואטסאפ ששולח היום (רביעי) שר המשפטים לוין לאחד מתומכיו מוכיחה אחרת. "תודה רבה על כל התמיכה", כתב לוין לאחד מתומכי המהפכה המשפטית. "אעשה מאמץ עליון לעשות צדק ולהעביר את החקיקה במושב הבא. 

פרופ' אורן גזל-אייל (צילום: אוניברסיטת חיפה)
"זה מטורף ונורא". פרופ' אורן גזל-אייל | צילום: אוניברסיטת חיפה

עוד הוסיף שר המשפטים כי לקראת כנס הקיץ ינסו להקים מחאה נגדית, בניסיון לבלום הפגנות ענק - כמו אלה שאפיינו את השבועות האחרונים. "נתארגן להפגנות בכל הארץ כדי שייראו מה רוצה רוב הציבור. ונקווה שאלה שפגעו בנו מתוכנו יפסיקו לעשות זאת".

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הגיב על הודעת לוין בחשבון הטוויטר שלו: "למי ששאל למה אני כל כך חשדן. נתניהו צריך להבהיר שההודעה הזאת לא על דעתו, שכן שר המשפטים שלו אומר שהמו"מ בית הנשיא הוא הונאה"

לוין הגיב על דבריו של לפיד וכתב: "עוד ציוץ פייק של יאיר לפיד שמחפש לברוח מהגעה להסכמה. הדברים שאמרתי ברורים לחלוטין - הגיע הזמן שקולנו יישמע גם בהפגנות, ויש להימנע מסחבת ולהשלים את החקיקה במושב הבא. כולי תקווה שהחקיקה שתובא תהיה בהסכמה רחבה, ושההידברות תצליח".

המהלכים החשובים שנדחקו בצל החקיקה

סדר העדיפויות של הממשלה ושל שר המשפטים שקידם במשך רוב מושב החורף את המהפכה המשפטית הוביל לעומס חקיקה - שעצר הארכה של הוראת שעה שמונעת ממי שקיבל עונש מאסר קצר להיכנס לכלא ובמקום זאת לקבל רק עבודות שירות - כך פרסם הבוקר (רביעי) נטעאל בנדל בישראל היום. לפי הדיווח, במשרד המשפטים התריעו על כך בפני השר, אבל הוא לא שעה לבקשתם - וכעת הממשלה לא תצליח להגיע להארכת התקנה הזאת שתקשה על מערכת אכיפת החוק. בלשכתו של לוין לא הכחישו ש"עומס חקיקה" ימנע את המהלך.

מה זה אומר ולמה עדיף עבודות שירות על מאסר למי שנשפט לעונשים קלים?

בתי הכלא בישראל עמוסים מאוד. למעשה העומס הגדול הביא לכך שאסירים רבים כלואים בתנאים קשים ובצפיפות רבה - ולכן ועדות שונות שהוקמו לבחינת הסוגיה המליצו המרת מאסרים של 6-9 חודשים לעבודות שירות. המרה של העונש גם תאפשר הקלה גדולה על בתי הכלא שלא יצטרכו לקלוט אותם - אך גם תמנע מאותם מורשעים להיכנס לכלא, ומשם הדרך להתגלגל לעבריינות קצרה מאוד. בשנת 2015 המליצה על כך ועדת דורנר, ומאז הכנסת, שאימצה את ההמלצה וחוקקה אותה בתור הוראת שעה, מצביעה בכל פעם על חידושה.

פרופ' אורן גזל-אייל, שריכז את ועדת דורנר שמסקנותיה הובילו למהלך, סיפר ל-N12 על המשמעויות הקשות בכך שהתקנה לא תוארך ואמר: "זה מטורף ונורא. זה חלק מההתעלמות הכללית של הממשלה ממצוקת הכליאה ולמעשה מכל דבר שאינו ה"רפורמה" המשפטית".

השופטת בדימוס דורנר (צילום: מאקו)
הוועדה בראשותה המליצה, הכנסת אימצה - ומ-2015 התקנה מוארכת. השופטת בדימוס דורנר | צילום: מאקו

"לפי צו של בג"ץ היינו אמורים לעמוד בסוף דצמבר, לפני 3 חודשים, במצב שבו לכל אסיר יש 4–4.5 מ"ר רבוע בתא", הסביר. "כדי לעמוד בזה היו צריכים להיות בערך 14 אלף אסירים בישראל, שזה גם היה המצב דרך אגב לפני שנה. אלא שמאז חלה קפיצה במספרי הכלואים בישראל, בפברואר האחרון היו כבר כמעט 15,600 כלואים. זה הנתון האחרון שיש לי, ואני מניח שהמספרים עלו גם מאז. זאת עלייה דרמטית בכל המדדים".

"הכול תקוע ואף אחד לא מנסה לקדם"

"כל החלופות למאסר שהציעו ועדות שהממשלה מינתה תקועות", המשיך פרופ' אורן גזל-אייל, "הכול פשוט תקוע ואף אחד לא מנסה אפילו לקדם אותן. ועדת מררי הציעה ליצור חלופה של מאסר בפיקוח אלקטרוני וחלופות אחרות, וגם הצעה שכבר עברה של ועדת דורנר שבה השתתפתי ושאותה ריכזתי, למעשה תוכנית שכבר קיימת של המרת מאסרים של 6-9 חודשים בעבודות שירות, לא מקודמת".

יריב לוין
לוין: "אפעל להעביר את החקיקה, נארגן הפגנות בכל הארץ"

"יש המון סיבות למה עדיף שמי שנשפט לתקופת מאסר כזאת ירצה עבודות שירות ולא מאסר בפועל, גם מבחינתו וגם מבחינת החברה", הוסיף. "הסיבה הראשונה היא שבחלק גדול מהמקרים ברגע שאנשים נכנסים לכלא, ומדובר במקרים האלה בתקופות קצרות כי זה רק פחות משנה, הם הופכים לעבריינים. כלא הוא בית הספר לעבריינות, והמשמעות היא שמכניסים אותם לתוך המנגנון, והם ייכנסו וייצאו מהכלא בלי סוף, במקום שבחלק מהמקרים נוכל להוציא אותם כבר בשלב הזה באמצעות עבודות שירות שמשולבות עם ליווי של שירות המבחן וליווי סוציאלי. זה חלק מהחקיקה שכשתפוג היא לא תהיה יותר: עובדי מבחן לא ילוו עובדי שירות כי החקיקה תתבטל. זה מאפשר צמצום של עבריינות ומאפשר שיקום של אותם אנשים שביצעו עבירות".

יש גם סיבה נוספת, פרקטית, ולא רק אנושית. הסיבה השנייה שהוא מונה, והיא חשובה לא פחות, היא הצפיפות הבלתי נסבלת בבתי הכלא בישראל: "אין לנו מקום בכלא - אנשים כרגע מוחזקים בכלא בתנאים קשים, בלתי חוקיים, והמדינה הצליחה לדחות חלק מהצו של בג"ץ שהורה על החזקה ברמת צפיפות מסוימת. היום בעקבות "ההצלחה", המדינה צריכה לתת לכל אסיר 3 מ"ר - אבל גם בזה היא כבר מתקשה לעמוד. מספר האסירים הולך ועולה. יש לנו את כל האינטרס החברתי לא להכניס לכלא את מי שאפשר שלא. זה גם מצמצם את האפשרות שהוא יהיה עבריין, וגם יוריד את הצפיפות בכלא, שהיא כשלעצמה גורמת לעבריינות".

"מחקרים, כולל בשב"ס, הראו שכשמחזיקים אנשים בצפיפות מאוד גבוהה הם הופכים להיות יותר אלימים",סיכם פרופ' גזל-אייל. גם מחקרים בעולם מראים שזה מגדיל את העבריינות. אז אני בכוונה לא מדבר על מה זה עושה לאנשים, למה להתייחס אליהם. כל עוד זה לא תיקי נתניהו אף אחד לא מדבר על פשפשים ומה זה אומר לצלם אנוש של מי שמוחזק בתנאים כאלה. אני מדבר רק על צמצום עבריינות - אתם פוגעים בזה". 

משר המשפטים יריב לוין נמסר בתגובה: "לצערנו נראה שאין אפשרות להשלים את החקיקה בכנסת בגלל עומס חקיקה במליאה לפני סוף המושב".