הלילה (ראשון) בחצות צפוי להסתיים המנדט להרכבת הממשלה, זאת לפני הארכה של 10 ימים שקיבל יו"ר הליכוד מהנשיא הרצוג ביום שישי האחרון. בעוד 10 ימים יצטרך נתניהו להודיע לנשיא "עלה בידי", מרגע ההודעה ניתן להשביע את הממשלה החדשה בתוך 7 ימים. בטווח הזמנים שנשאר לנתניהו - 17 ימים סה"כ, ישנן סוגיות מהותיות אותן הוא חייב לפתור. בחירת יו"ר, קידום חקיקת בזק של "חוק דרעי" ו"חוק בן גביר" וסיום חלוקת התיקים בתוך מפלגתו.

לוח הזמנים המלא:

מחר תצביע מליאת הכנסת על החלפת היו"ר - ויריב לוין ימונה זמנית לתפקיד, וזאת לאחר שבסיעת הליכוד אישרו פה אחד את בקשת יו"ר הליכוד בנימין נתניהו למנות יו"ר כנסת זמני. ראש הממשלה המיועד החליט למנות את חה"כ יריב לין לתפקיד. מינוי היו"ר הקבוע יידחה שבועיים קדימה ליממה שבה נתניהו יבשר ל-31 חבריו לסיעה אם ימונו.

עדיין מועמד לתפקיד יו"ר הכנסת, ח"כ אופיר אקוניס (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90, חדשות)
עדיין מועמד לתפקיד יו"ר הכנסת, ח"כ אופיר אקוניס, ליכוד | צילום: יונתן סינדל / פלאש 90, חדשות

כבכל יום שני תפרסם מזכירות הכנסת את לו"ז החקיקה לאותו שבוע. בראש סדר העדיפויות יעמדו "חוק דרעי", "חוק בן גביר", תיקון החוק שיאפשר לסמוטריץ עוד סמכויות בתפקיד שר במשרד הביטחון ו"חוק הפיצול". מפאת לוח הזמנים הצפוף, ההתמקדות תהיה בעיקר בשלושת החוקים הראשונים בעוד את "חוק הפיצול" ידחו כנראה לאחר השבעת הממשלה.

שינוי חוק יסוד: הממשלה

לאחר שהיועמ"שית קבעה שיו"ר ש"ס אריה דרעי לא יוכל להתמנות לשר בלי לדון בשאלת הקלון. בש"ס ביקשו לתקן את החוק ולשנות את הסעיף שקובע שאדם שנשפט למאסר לא יוכל לכהן כשר במשך 7 שנים, כך שפסילת המועמד תהיה רק במקרה שבו הוטל מאסר בפועל.

סעיף 6 לחוק יסוד הממשלה קובע מפורשות שאדם שהורשע בעבירה פלילית ונידון למאסר לא יכול להיות שר למשך 7 שנים. עורך דינו של אריה דרעי גיבש חוות דעת משפטית שלפיה הסעיף הזה מתייחס רק למצב שמדובר במאסר בפועל – ואילו דרעי קיבל רק מאסר על תנאי. ח"כ ארבל מש"ס יציע תיקון לחוק בו יתווסף שהפסילה היא רק כשמדובר במקרה שהוטל בו מאסר בפועל.

בשבוע שעבר הודיעה הוועדה המסדרת לאחר דיון סוער, על ועדה מיוחדת שצפויה לקום באמצע השבוע הקרוב - שתדון בהצעת חוק בעניין כשירותם של שרים בממשלה. בראש הוועדה יעמוד ח"כ קרעי ויהיו בה 9 חברים מהקואליציה העתידית ו-8 מהאופוזיציה. היועמש"ית צפויה להסתייג אבל לא להתנגד בבג"ץ. יש שסוברים שמדובר בתיקון פרסונלי שבג"ץ צריך לפסול, ולכן סביר להניח שיוגשו עתירות בהתאם. הערכות הן שאם וכאשר בג"ץ יתערב - זה יהיה רק לאחר החקיקה ולא לפני שהיא עוברת.

בנימין נתניהו, אריה דרעי (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
בנימין נתניהו, אריה דרעי | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

העברת הסמכויות לבן גביר

במסגרת דרישתו של יו"ר עוצמה יהודית להתמנות לשר לביטחון לאומי, נדרשת חקיקה שמטרתה להעביר סמכויות מהדרג המבצע, לדרג הנבחר. גם לצורך כך הוקמה ועדה מיוחדת ביום שלישי שעבר לתיקון פקודת המשטרה. כך בעצם תוכשר העברת המשטרה הירוקה והסיירת הירוקה (מהמשרד להגנת הסביבה), הרשות לאכיפה במקרקעין (ממשרד הפנים) ומג"ב איו"ש (מצה"ל). גם חוקים אלו צריכים לעבור במסלול הידוע: קריאה ראשונה - מעבר בוועדה, ואז קריאה שנייה ושלישית. בראש הוועדה הזאת יעמוד ח"כ אופיר כץ. 

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, צפויה להתנגד נחרצות לתיקון הזה – כך חשפנו ביום שישי האחרון ב"אולפן שישי". הנימוק הוא שהניסיון לעשות הקבלה בין יחסי שר הביטחון והצבא, ליחסי שר הביטחון הלאומי למשטרה – מופרך.

הבוקר עקץ בן גביר, השר לביטחון הפנים המיועד, את היועצת המשפטית לממשלה כשפרסם שני ציוצים המופנים אליה: "לטובת הצופה גלי בהרב-מיארה לקבוע מדיניות – ברגע שיש אירוע כזה, מכניסים 30 ניידות יס"מ-מג"ב ובילוש לטפל בפורעים". לציוץ צירף תיעוד של כמה מפירי סדר נוהגים בפראות, מצפצפים ומניפים דגלי מרוקו לרגל ניצחון הנבחרת ברבע גמר המונדיאל.

העברת הסמכויות לשר במשרד הביטחון

ההסכם בין הציונות הדתית והליכוד קובע קובע כי בטרם הקמת הממשלה יתוקן החוק כך שלשר יהיו סמכויות. אחת המטרות: להעביר לסמוטריץ' את הסמכויות למינוי מתאם פעולות הממשלה בשטחים וראש המנהל האזרחי שיעשו על ידי סמוטריץ' בתיאום נתניהו.

השר במשרד הביטחון מטעם הציונות הדתית יקבל אחריות מלאה על שטחי הפעולה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמנהל האזרחי. פעילותו תהיה בתיאום ובכפוף לאישור ראש הממשלה. כמו כן, סמכויות שר הביטחון הנוגעות למינוי מתאם פעולות הממשלה בשטחים ומינוי ראש המנהל האזרחי יועברו לסמוטריץ'.

סמוטריץ-נתניהו

חוק הפיצול

ממשלת בנט-לפיד העבירה שחוק שמאפשר ל-4 ח"כים להתפלג מסיעתם, מתוך תקווה לספח מורדים מהליכוד. נתניהו קיווה להחזיר את החוק לקדמותו ולאפשר פיצול רק אם מדובר בשליש מהחברים בסיעה, אך נראה כי לוח הזמנים הצפוף לא יאפשר זאת, וההצבעה על שינוי החוק חזרה תתקיים לאחר השבעת הממשלה.

חלוקת התיקים

מעבר לבחירת היו"ר ובליץ החקיקה הצפויה, נתניהו גם צריך לסיים ולחלק את התיקים לחברי מפלגתו. גם בגזרה הזו התעוררו קשיים כשמקורבים לחה"כ מירי רגב טוענים שהיא מסרבת לקבל לידיה את תיק החינוך המצומצם ודורשת לחזור למשרד התחבורה, זאת בהמשך לפרסום באולפן שישי, לפיו נתניהו מייעד לה את משרד החינוך.  ההתעקשות של רגב עלולה לייצר לנתניהו בעיה מצד ח"כ אלי כהן, שמעדיף גם הוא את תיק התחבורה לאחר שמשרד החינוך פורק לגורמים.

נתניהו בתגובה החליט למנות את חה"כ רגב גם לראשות הוועדה לטקסים וסמלים – תפקיד שמילאה בעבר כשרת התרבות והספורט. המשמעות היא בעיקר אחריות על הטקסים הממלכתיים ואירועי יום העצמאות.

חלוקת התיקים בליכוד סיקור N12:

למרבית ההפתעה, מי שנותרה מאחור בשלב זה היא חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן, שבניגוד לכל הציפיות התבשרה שלא תמונה לשרה בממשלה הבאה. זאת בניגוד למירי רגב, גילה גמליאל ועידית סילמן שצפויות לקבל תפקיד בממשלה.

החלטה זו הופכת חריגה אפילו יותר על רקע בחירתו של נתניהו להפציר בטלי גוטליב לקבל תפקיד סגנית שר, בעוד שנמנע מלהבטיח זאת לדיסטל-אטבריאן מפורשות למרות שקיבלה קולות רבים יותר מגוטליב, וזו גם כהונתה השנייה. ייתכן שנתניהו רוצה בנטרול גוטליב כגורם עצמאי בסיעה, אך מאמין שדיסטל-אטבריאן תתמוך בו גם אם לא תמונה לתפקיד. מלשכת חה"כ דיסטל-אטבריאן נמסר: "אין תגובה".

נתניהו , מירי רגב , דיסטל אטבריאן (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)
צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

גם על תפקיד שר החוץ, אחד התיקים הבכירים הבודדים שנותרו לליכוד אין עדיין החלטה. כפי שפורסם לראשונה ב"אולפן שישי", נתניהו שוקל רוטציה במשרד החוץ –  בשנתיים הראשונות שר החוץ יהיה בכיר מהליכוד ואז ימונה לתפקיד שגריר ישראל בארה"ב לשעבר רון דרמר. דרמר כבר הבהיר שייכנס לממשלה רק כדי להיות שר החוץ בגלל עסקיו הפורחים והמחיר האישי הכבד, אך ייתכן שבזמן שימתין לחלקו בכהונה ימונה לשליח מיוחד.

באשר לשאלה מי יהיה שר החוץ בחלקה הראשון של הכהונה, ייתכן שיהיה זה ישראל כ"ץ כחלק ממאמציו של נתניהו לפרק באמצעות תפקידים את סיעת "ישראל ביתנו" בליכוד. כ"ץ ישובץ במשרד החוץ, דודי אמסלם צפוי לכהן כיו"ר הכנסת ודוד ביטן ישמש יו"ר ועדת הכלכלה. אפשרות אחרת היא מינויו של אמיר אוחנה לתפקיד.