ניצחון לנתניהו: "חוק הפיצול", שימנע מארבעה חברי כנסת להתפצל מסיעה, אושר היום (שני) בקריאה שלישית ונכנס לספר החוקים. בכנסת הקודמת אושר החוק שמאפשר את המהלך, אך כעת חברי הקואליציה העתידית החליטו להחזיר את הגלגל לאחור, וקבעו שהתפצלות ח"כים תהיה לפחות של שליש סיעה.
החוק החדש צפוי למנוע מרד ועריקה של ארבעה ח"כים מהקואליציה המסתמנת לשורות האופוזיציה וכך לגרום להפלת הממשלה.
קודם לכן, ראש הממשלה יאיר לפיד תקף במהלך דיון במליאה את "חוק הפיצול". לפיד טען שברשתות יש כעת סיסמה חדשה של מחנה הימין והיא שהם אומרים לשמאל 'תקפצו לנו'. "הם אומרים שכל מי שלא הצביע להם יכול לקפוץ להם", אמר מעל דוכן הכנסת. בזמן נאומו נשמעו צעקות מספסלי הקואליציה העתידית.
"לקואליציה הנכנסת יש סיסמה חדשה - 'תקפצו לנו'", אמר לפיד בפתח נאומו. "חברי כנסת, שרים לעתיד, כמובן השופרות בתקשורת, ברשתות, כולם רצים עם זה, 'תקפצו לנו'. מה שהממשלה החדשה אומרת לאזרחי ישראל. זו הסיסמה שלהם, זו הגישה שלהם, שנקפוץ להם. אתם משלמים מיסים במדינה הזו? תקפצו להם. אתם עובדים? תקפצו להם".
"זה קונספט חדש בתולדות הדמוקרטיה", הוסיף. "ממשלה שאומרת לאזרחיה, תקפצו לנו, אנחנו לא עובדים בשבילכם. רואים עליהם שזה משחרר אותם. כיף להם. להיות ממשלה בלי החובה הראשונה של כל ממשלה – לעבוד בשביל האזרחים, לכבד את הזכויות שלהם. זה מה שהם תמיד רצו: להיות ממשלה בלי לשאת באחריות של ממשלה. כל הערכים הכי מקודשים של המדינה הוחלפו מבחינתם בשתי מילים: "תקפצו לנו".
עוד אמר לפיד: "בליכוד כל כך התאהבו בקונספט, שהם אומרים את זה גם למצביעים שלהם. המצביעים שלהם אומרים להם, אנחנו לא מבינים למה נכנעים ככה לחרדים ולציונות הדתית? למה נתניהו כל כך חלש? למה אתם מוותרים על כל מה שחשוב לנו? ועל זה הם עונים להם – 'הצבעתם לנו? פרייארים, תקפצו לנו'".
"חוק בן גביר" אושר לקריאה ראשונה
מוקדם יותר, הוועדה המיוחדת שעוסקת בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה אישרה לקראת קריאה ראשונה את הנוסח הסופי שהציע השר לביטחון לאומי המיועד, חה"כ איתמר בן גביר. בהמשך לפרסום אמש ב"המהדורה המרכזית", הבוקר נחשף הנוסח המתוקן של החוק ולפיו, יו"ר עוצמה יהודית מציע "פשרה" הכוללת חובת היוועצות עם היועצת המשפטית לממשלה ועם מפכ"ל המשטרה - בטרם יקבע מדיניות חקירות כללית.
הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה - הנוסח המלא שמציע חה"כ איתמר בן גביר
במקביל, המשנה ליועמ"שית הביעה את התנגדותה לנוסח הסופי של בן גביר - שלא התרשם מההתנגדות ותקף בחריפות: "היועמ"שית טועה לחשוב שהיא ראש ממשלה שעל פיה יקום או יפול דבר - לא זה המצב". כעת, לאחר שהחוק אושר לקריאה ראשונה, למרות התנגדות הייעוץ המשפטי, הקואליציה המיועדת תצביע עליו במליאה - במטרה לאשרו בהקדם האפשרי.
"חוק בן גביר" | סיקור N12:
- פרסום ראשון: בן גביר יוותר על חלק מהסמכויות שביקש
- אחרי אזהרת היועמ"שית - בן גביר תוקף: "טועה לחשוב שהיא רה"מ האמיתי"
- "בן גביר מבין שהוא טיפס על עץ גבוה מידי": המפכ"ל מבהיר למקורביו שאין בכוונתו להתפטר
- המפכ"ל לשעבר אלשיך על חוק בן גביר: "הייתי מתפטר"
- חוק בן גביר מגיע לדיון בוועדה המיוחדת, המפכ"ל שבתאי ישמיע לראשונה את עמדתו
בן גביר, שמבקש לעצמו סמכויות חסרות תקדים, יסכים שיירשם בפקודת המשטרה שהמפכ"ל הוא המפקד העליון של המשטרה - אך לא יסכים לוותר על הכפפת המפכ"ל לשר. לצד זאת, הצעה נוספת ומעניינת של בן גביר כוללת חובת היוועצות עם היועמ"ש - לאחר שעם היועמ"שית הנוכחית, גלי בהרב-מיארה, נקלע לחילופי דברים הדדיים. לפי בן גביר, "השר ישמע את היועמ"שית טרם קבלת החלטה בעניין מדיניות החקירות, וכי לשר תהיה סמכות לקבוע מדיניות בעניין החקירות ועקרונות כלליים למשך זמן טיפול בתיקים כדי למנוע סחבת".
בנוסח המתוקן של הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה, מציע השר המיועד שורת סעיפים, בין היתר: "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה"; "השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה". כפי שפורסם ב"אולפן שישי", בן גביר הסכים לוותר על הסעיף שלפיו השר יהיה אחראי לקביעת מדיניות, העמדה לדין וחקירות - ואף אישר זאת בריאיון ל"פגוש את העיתונות" - אך כעת נראה כי חזר בו.
"כפי שאמרתי, הגעתי לדיוני הוועדה לשמוע בלב פתוח ונפש חפצה ובניגוד למציעי חוק אחרים מהממשלה היוצאת, ישבתי שלושה ימים רצופים בוועדה כדי לשמוע את כל העמדות השונות", כתב בן גביר בהודעה שפרסם מטעמו. "מחד גיסא השתכנעתי כי ניתן להדגיש גם בחוק שהמפכ"ל יהיה הדרג הפיקודי העליון וכי יש לשמוע את היועצת המשפטת טרם קבלת החלטה בעניין החקירות, אך מאידך אני עומד על כך שהמפכ"ל כפוף לשר וכי לשר גם תהיה יכולת להשפיע על המדיניות הכללית בעבירות כמו פרוטקשן ובריונות וגם למנוע סחבת ולהביא לכך שטיפול בתיקים לא יגרר במשך שנים".
בן גביר הוסיף: "ועדת מירון נתנה זימון לשר אוחנה כי לשיטתה לא התערב מספיק בעבודת המשטרה ולא בחן חלופות. לא יכול להיות שיידרשו מהשר אחריות, אך בלי לתת לו סמכות. הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה מאפשרת לשר המיועד לקבל סמכות, לקבוע מדיניות ומאזנת את הערכים השונים ואת סמכותו של המפכ"ל לנהל את המשטרה".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד עמית מררי, הביעה בוועדה את התנגדות הגורמים המשפטיים לנוסח הסופי של בן גביר: "הצעת החוק בנוסחה הנוכחי פוגעת בעקרון עצמאות שיקול הדעת של המשטרה ופותחת פתח רחב לכניסת שיקולים פוליטיים לפעילות אכיפת החוק. זאת לאחר שהמציע דחה דרישות עקרוניות של הייעוץ המשפטי לממשלה, שנועדו לשמור על עצמאות המשטרה בהפעלת סמכויותיה".
"בשל מורכבות הנושא, ראוי לקדם את הצעת החוק על יסוד עבודת מטה ממשלתית מסודרת, ולא בחקיקת בזק, ערב הקמת הממשלה. בצד זאת, ובהינתן ההחלטה לקדם חקיקת בזק על אף העמדה המשפטית כי יש בדבר להוות פגם, היועצת המשפטית לממשלה מציעה נוסח המתבסס על דוח ועדת צדוק, שהיא כאמור ועדה ציבורית שהוקמה לבחינת נושא זה בדיוק", הוסיפה עו"ד מררי.
עו"ד מררי הוסיפה כי: "ועדת צדוק ערכה בדיקה מקיפה של הנושא, ומצאה להמליץ לממשלה להסדיר את יחסי שר הבטפ ומשטרת ישראל על פי שני עקרונות יסוד: הראשון הוא שהשר ממונה על משטרת ישראל. השני היא שמשטרת ישראל חייבת לפעול בעצמאות מלאה בעת הפעלת כוח וביצוע חקירות, ואין עליה מרות זולת מרות החוק".
עם פרסום תגובת עמדת הייעוץ המשפטי - בן גביר תקף בחריפות את היועמ"שית בהרב-מיארה: "היועצת המשפטית לממשלה טועה לחשוב שהיא ראש ממשלה שעל פיה יקום או יפול דבר ולא זה המצב. תפקידם של היועצים המשפטיים הוא לייעץ ותפקידו של השר להתוות מדיניות. עם האחריות באה הסמכות. אין מדינה דמוקרטית שהשר לא קובע מדיניות. איך מלומדים, פוסקים שונים, שופטים, בתי משפט ועדות חקירה כולם כולם ביקשו את השינוי הזה ורק היועצים המשפטיים מערימים קשיים כאילו הם האופוזיציה של השר".
במהלך הדיון החלו חברי האופוזיציה המיועדת בקריאות ביניים נגד יו"ר הוועדה חה"כ אופיר כץ ונגד השר המיועד, חה"כ איתמר בן גביר: "אתה מדיר קולות חשובים"; "בן גביר אתה לא שקוף", צעקו חברי הכנסת נעמה לזימי מהעבודה ונאור שירי מיש עתיד - לפני שהוצאו בשלוש קריאות.
כפי שפרסמנו לראשונה ב"המהדורה המרכזית", הייעוץ המשפטי צפוי להתנגד לקביעה שהמפכ"ל יהיה כפוף לשר ולכך שאין סעיף בחוק שקובע ששוטרים יפעלו לפי כל דין, בממלכתיות בלי אינטרסים פוליטיים או מפלגתיים כלומר - ידרשו שהאינטרסים הפוליטיים יישארו מחוץ למשטרה – למרות שהשר יקבע את המדיניות. בייעוץ המשפטי ביקשו להבטיח דיון ממצה ורציני בחוק כדי שאפשר יהיה להגן עליו בבג"ץ. לצורך כך, הם דרשו להכניס סעיפים ספציפיים לחוק כדי להפוך אותו למאוזן יותר.