שר המשפטים גדעון סער תקף היום (שלישי) את התוכניות לשינוי במערכת המשפט שמתכננת הממשלה המסתמנת בראשות נתניהו. בהשתלמות השנתית של משרד המשפטים אמר סער כי הוא "מאמין ששינויים צריכים להתבצע" וכי "צריך לצאת ממקובעות", אולם לדבריו "בזהירות ובאחריות".
"הגדרתי את זה בהזדמנויות קודמות - שינויים אבולוציוניים ולא רבולוציוניים, שינויים שמבוססים על המסורת המשפטית שלנו והמסורת החוקתית שלנו כפי שהיה ב-2008 כשתיקנתי את הרוב המיוחד לבחירת שופטים לבית המשפט העליון וזה כבר שינה את פניו של בית המשפט העליון. היום יש בעליון יותר מזרם מחשבתי אחד. וזה נעשה רוב פרלמנטרי מאוד רחב".
"התגברות ב-61 על פסיקה לצד השתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים תביא לסירוס של הרשות השופטת. תוכנית רעה ולא מאוזנת"
"נושא ההתגברות אינו עומד לבדו. התגברות ב-61 על פסיקה לצד השתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים לא תייצר דגם משטרי מאוזן. היא תביא לריכוז כוח נוסף בידי הרשות המבצעת ולסירוס של הרשות השופטת", תקף סער. "באזור הזה של העולם יש כבר מספיק מדינות שבהן יש רק רשות אחת אפקטיבית. זוהי תוכנית רעה, לא מאוזנת, המנוגדת בעיני לאינטרס הלאומי של ישראל ואזרחיה".
"אין בזה גם צורך", המשיך סער. "הוועדה לבחירת שופטים מעולם לא הייתה מוסד קואליציוני. היא תהפוך לכזאת אם יבוצע השינוי שכעת מתכוונים לבצע, היא תהפוך בעצם למוסד קואליציוני ובחירת השופטים לעליון תהיה חלק מחלוקת השלל הקואליציוני. בעקבות חקיקת החוק ב-2008 יש כבר שני זרמים בביהמ"ש העליון. הוא הטרוגני, הוא מגוון. הוא יהיה יותר. הוספתי בקדנציה הזאת בהחלטה של הוועדה לבחירת שופטים שימוע פומבי לבחירת מועמדים לביהמ"ש העליון, זה ייתן מימד נדרש של שקיפות במקום שניתן לתת אותו. אין צורך בהפיכת הבחירה להליך פוליטי לכל דבר ועניין".
"ניתן לבצע תיקון טוב ומאוזן שיבטא הסכמה רחבה, ציבורית ופרלמנטרית, על מערכת היחסים בין הרשויות.
תיקון שיחזיק מעמד לאורך שנים ולא תהיה מחויבות לבטלו בעתיד. מותר לקוות, גם אם לא להעריך, שבסופו של יום תיבחר הדרך הנכונה".
גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התייחסה לשינויים המתוכננים, ורמזה למתכננים להחליפה: "הגדרת התפקידים שלנו ואופן ביצועם לא תלויים בזהות הדרג המדיני או בזהות ראשי מערכת המשפט באותה עת.
תפקידנו נותר בכל עת לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה, לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל בגבולות הדין. מאפיינים אלה נובעים מדמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כך היה מאז קום המדינה".
"כאשר הממשלה הבאה תוקם ותיכנס לתפקידה", הוסיפה היועמ"שית, "נמשיך לפעול, כפי שפעלנו עם ממשלות קודמות. במקצועיות ובענייניות להגשמת יעדיה, בהתאם לגבולות הדין. ה-DNA של מערכת משפט ציבורית המבוססת על ערכים יהודים ודמוקרטיים הוא על-זמני – אין רשות או אדם הניצבים מעל לחוק; הפרדת רשויות, שוויון לכל, הגינות שלטונית ודאגה לזכויות המיעוט, הם רעיונות היסוד של השיטה. דמוקרטיה ועצמאות מערכות אכיפת החוק והשיפוט בלתי ניתנות להפרדה. בלא האחת אין קיום לאחרות".
פרקליט המדינה עמית אייסמן: "דמוקרטיה אמיתית וחזקה צריכה למוסדות שלטון חזקים ונקיים משחיתות. למערכת משפט ישרה ונטולת משוא פנים ולמערכת אכיפת חוק חזקה ואיתנה המסייעת לכל רשויות השלטון בשמירה על החוק והסדר. מוסדות שלטון, מערכת משפט ותביעה כללית חזקים מן הצד האחד אך כאלה המודעים היטב למגבלות הכוח של כל אחת מהן מן הצד השני. בתוך כל אלה נמצאת התביעה הכללית בכלל, ופרקליטות המדינה בפרט".
"החלשתה של פרקליטות המדינה, פגיעה בלגיטימציה הציבורית שלנו, תביא בסופו של יום באופן בלתי נמנע לפגיעה בשלטון החוק, וכפועל יוצא לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית", הוסיף אייסמן. "חשוב לומר בצורה ברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים - המניעים מהם אנו פועלים חפים מכל אינטרס זר. הראיות והן בלבד הן אלה העומדות לנגד עינינו. יהא החשוד אשר יהיה, תהא העבירה אשר תהא".