יממה לאחר שחשפנו את רשימת חמש הדרישות של רע"ם בתמורה לביטול הקפאת פעילתה של המפלגה בכנסת, הביעו גורמים בקואליציה תמיהה לגבי שתיים מהן – שעל פניו הן מרחיקות לכת במיוחד. לפי אותם גורמים, ייתכן שרע"ם מציבה את הדרישות הללו כדי לפרק את הקואליציה – כביכול מבלי שהיא תהיה אחראית לכך.

מסמך הדרישות של רע"ם עורר הרבה תהיות ושאלות גם בקואליציה וגם בתוך המפלגה עצמה. מרגע שמועצת השורא החליטה על הקפאת הפעילות הפרלמנטרית של המפלגה בכנסת מתקיימים דיונים קדחתניים בתוך רע"ם, שבהם מנסים להבין כיצד ממשיכים מכאן ולאן פני המפלגה מועדות.

רע"ם מחולקת כעת לשני זרמים: הזרם הראשון, העיקרי, הוא זה שעומד מאחורי רשימת הדרישות שהוגשה לרה"מ נפתלי בנט, שגובשו לכאורה מתוך מטרה לסיים המשבר ולחזור לקואליציה עם רשימת הישגים שאפשר לנופף בה לעיני ציבור הבוחרים; מנגד, הזרם השני בתוך רע"ם טוען שיש לנקוט צעדים מחמירים יותר – שלבסוף יביאו לפרישתה מהקואליציה ולהקדמת הבחירות.

הדרישות שעלולות להוביל לבחירות

שמירה על הסטטוס קוו באל-אקצא

שתיים מתוך חמש הדרישות שרע"ם מתכוונת להגיש עוררו כאמור תהיות בתוך הקואליציה בנוגע למטרתן, מכיוון שמדובר בדרישות שרה"מ בנט יתקשה מאוד לקבל אותן.

הדרישה המשמעותית ביותר היא לקבל התחייבות מבנט ולפיד שמדינת ישראל תשמור על הסטטוס קוו במסגד אל-אקצא ובמקומות הקדושים בירושלים. רע"ם למעשה דורשת להפסיק תפילות של יהודים ברחבות הסמוכות למסגד אל-אקצא.

מסגד אל אקצא (צילום: גמאל עוואד, פלאש 90)
מסגד אל-אקצא | צילום: גמאל עוואד, פלאש 90

מדובר בדרישה שיכולה להביך מאוד את ממשלת בנט. התחייבות כזו עשויה להפוך להצהרה היסטורית שעשויה לשנות את יחסי הכוחות בנושא עליית יהודים להר הבית וכניסתם לשטח מסגד אל-אקצא. כל הצהרה כזו יכולה לשנות את הסטטוס קוו כפי שהוא מתפרש במזרח התיכון.

מדובר בדרישה רחבה וגדולה מאוד, בסוגיה שהיא טעונה מאוד גם בקרב האוכלוסייה היהודית וגם בקרב האוכלוסייה הערבית, ושכל ראש הממשלה בישראל יתקשה מאוד לקבל בה החלטה או אפילו לדון בה. גורמים בקואליציה מנסים כעת להבין עד כמה רע"ם רצינית ועד כמה היא באמת מתכוונת לדרישה הזאת – שעשויה להוביל לפירוק הממשלה.

ברע"ם הציבו את הדרישה הזאת מצד אחד כדי לנטרל את הלחץ הציבורי עליה, ומצד שני כדי להרגיע את הכעס הפנימי בתוך המפלגה על האירועים האחרונים במסגד אל-אקצא.

התחייבות בכתב לפתירת סוגיות של החברה הערבית שנמצאות בסמכות שקד

הדרישה השנייה שמעוררת תהיות בקואליציה היא התחייבות בכתב של רה"מ למתן פתרונות בנוגע לסוגיות של החברה הערבית שתקועות במשרד הפנים, שנמצא בסמכותה של שרת הפנים איילת שקד.

עד הרגע בקואליציה לא מבינים מה המטרה מאחורי דרישה זו:

דבר ראשון – מדוע ההתחייבות צריכה להיות בכתב? עצם הדרישה שבנט יתחייב בכתב על משהו שבסמכותה של שקד, חברת מפלגתו, נראה כמו רצון של רע"ם ליצור סכסוך פנימי במפלגה שגם כך מסוכסכת.

דבר שני – ידוע ששרת הפנים שקד היא אחד הגורמים הכי לא ידידותיים לרע"ם ולדרישותיה בקואליציה, ולכן זה נשמע כמו עוד דרישה שהממשלה לא תוכל ליישם. קשה להאמין ששקד, עם כל הביקורת כלפיה מצד הליכוד והאופוזיציה, תסכים להתקפל לנוכח הדרישות של הרשויות הערביות – כמו חיבור לחשמל, תכנון ובנייה, תקציבי למענקי איזון.

נפתלי בנט ואיילת שקד במליאת הכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
דרישות רע"ם: בנט יתערב בסמכויות של שקד? | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

גורמים בכירים ברע"ם אמרו ל-N12 בתגובה: "עד הרגע הזה הציבור שהצביע לרע"ם לא מרגיש הלימה בין המחיר הפוליטי הכבד שרע"ם שילמה כדי לאפשר את הקמת הקואליציה, לבין מה שהם מקבלים בפועל. ברע"ם ממליצים לקואליציה שלא לזלזל בדרישות הללו, כי הם לא מתכוונים לוותר על אף סעיף".