טל גן צבי, ראש הסגל של ראש הממשלה נפתלי בנט ואיש אמונו, עורר הבוקר (שני) טלטלה של ממש כשהודיע במפתיע על עזיבתו אחרי כעשור של עבודה משותפת עם בנט. גן צבי אומנם רמז בהודעתו על "עומס" וגם בלשכת בנט תלו את העזיבה ב"תחושת מיצוי", אך מאחורי הקלעים עומדות סיבות נוספות לפרידה - שלא בהכרח קשורות לשחיקה מהתפקיד.
בראש ובראשונה, גן צבי חש בשנה האחרונה אכזבה מכך שראש הממשלה דחק אותו לצד. מקורבו של בנט לא היה מעורב בענייני הלשכה כפי שהיה בעבר, ואת מרכז הכובד תפסה היועצת המדינית שמרית מאיר - שגם הודיעה לפני כשבועיים על עזיבתה. בין בנט לגן צבי אף התגלעו חילוקי דעות על תפקודה של מאיר ועל מקומה בלשכה, והאחרון גם לא אהב את האופן שבו שרטט בנט את ההמשך בלשכה אחרי עזיבת מאיר.
יתרה מזאת, לעזיבה של גן צבי היה צד אידיאולוגי. איש אמונו של בנט מגיע מהציונות הדתית ומהימין, והוא לא אהב את ההחלטה האסטרטגית של בנט לפנות למרכז - למשל ללכת למודיעין ולא לנוקדים. גן צבי אומנם גיבה את בנט כשהחליט להקים את הממשלה, אך סבר שעל האחרון לשמור על בייס ימני ולעבוד איתו. נוסף על כך, ההתרחקות של בנט מהפוליטיקה לא עברה חלק אצל גן צבי, שקצת מאס בצורך לתחזק את ימינה.
מנגד, יש פה כמובן גם אלמנט של תחושת מיצוי שגן צבי הגיעה אליה, אחרי שנאלץ להקריב יותר מדי אל מול העניינים המשפחתיים והאישיים שלו. הוא גם ציין משהו ברוח זו בדברי העזיבה שלו. בלשכת ראש הממשלה מציירים זאת כסיבה המרכזית לעזיבה, אך לעזוב תפקיד של ראש הסגל של ראש הממשלה רק בגלל "תחושת מיצוי" זה מוזר. אין ספק שהסיבות שצוינו מעלה הן המרכזיות יותר.
על אף המתחים, כנראה שלא היה ריב עוצמתי או סכסוך שהוביל לעזיבה. בנט השתמש בהודעה שלו במילים דומות כפי שנפרד משמרית מאיר, ולא ברור אם הוא ניסה לשכנע את גן צבי להישאר - אך ניתן להעריך שלא. בימים האחרונים גן צבי עוד ממש עסק בענייני הלשכה ובסוגיות שקשורות לתחזוק הקואליציה. אם הדבר הזה התבשל תקופה, אז מרבית אנשי הלשכה לא ידעו על כך ובהחלט ניתן לומר שזו הפתעה. אתמול בצוהריים גן צבי עזב את הלשכה מוקדם, וככל הנראה המהלך עצמו נסגר אתמול מול בנט.
הנקודה שאולי הכי בעייתית מבחינת ראש הממשלה היא שעד עכשיו עוד ניתן היה לצייר את העזיבה של שמרית מאיר כניצחון לצד הפוליטי בלשכה, ולהתמקד במאבקי התככים בין המחנות. אולם עכשיו, כשגם הצד הפוליטי וגם הצד המדיני עוזבים, כבר עולות תהיות לגבי התפקוד של בנט – גם כבוס, וגם כראש הממשלה. יש משבר אמון שלו מול אנשי הלשכה, ושלהם מולו. זה חורג ממחנות פוליטיים, וההחלטה של גן צבי כאילו מרמזת שהעסק בהתפרקות.