הוועדה לבחירת שופטים מינתה היום (שני) ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון, בדיל שפורסם לראשונה לפני כחודשיים ב-N12. השופטים החדשים שמונו הם ח'אלד כבוב, רות רונן, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר. 

ההחלטה מגיעה לאחר חודשים ארוכים שבהם דנה הוועדה במינוי השופטים, ובמהלכם התקשתה להגיע להסכמות. ארבעת השופטים מונו במקום שני שופטי בית המשפט העליון שכבר פרשו (מני מזוז וחנן מלצר) ובמקום שניים נוספים שיפרשו בקרוב (ג'ורג' קרא וניל הנדל). 

שבעה חברי הוועדה הצביעו בעד כל המינויים - שר המשפטים גדעון סער, שלושת השופטים בוועדה, ח"כ אפרת רייטן ושני נציגי לשכת עורכי הדין מוחמד נעאמנה ואילנה סקר. זהו הרוב הנדרש למינוי שופטים לעליון. השרה איילת שקד תמכה רק בשניים מהמינויים - של כשר וכנפי-שטייניץ שנתפסים כמי שעשויים ליטות לכיוון השמרני. 

היחיד שהתנגד לכל השמות שנבחרו הוא ח"כ שמחה רוטמן. לעמדתו, כשר וכנפי-שטייניץ אינם שמרנים, והוא סבר שיש למנות מועמדים אחרים.

ח"כ שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית
ח"כ שמחה רוטמן

שר המשפטים גדעון סער סבור בעצמו כי המהלך מאפשר להזיז מעט את בית המשפט העליון לכיוון שמרני יותר. לשיטתו, בעוד ש-4 שופטים אקטיביסטים פורשים מהעליון (3 מהם מובהקים ואחד מתון יותר), נבחרו רק שני שופטים אקטיביסטים חדשים. גם נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות רושמת לעצמה הישג בכך שהצליחה למנות שניים מהשופטים שרצתה - רונן וכבוב. בנוסף, לא נבחרו שופטים מהקצה השמרני.

נציגי לשכת עורכי הדין נאבקו לאורך כל הדרך על מינוי עורך דין מהשוק הפרטי. דרישתם בסופו של דבר בוצעה, לאחר שהדבר עורר קשיים לאורך המשא ומתן. ח"כ רייטן תמכה אף היא בדרישת נציגי הלשכה. בנוסף, היא סברה ש-50% מהמינויים צריכים להיות של נשים - מה שאכן קרה.

לגבי החלוקה בין שמרנות לאקטיביזם, צריך להדגיש שזו חלוקה שעשויה להיות מעט מלאכותית. קשה לדעת מראש מה יפסוק שופט בנושאים חוקתיים, לאחר שדן עד כה בעיקר בתיקים כלכליים. בעבר היו גם מקרים שבהם שופט שנחשב לשמרן התברר לבסוף כאקטיביסט או להיפך. הדבר נכון במיוחד לגביו של עו"ד יחיאל כשר, שייצג לקוחות בתחום המסחרי, אך לא כתב פסקי דין, לא כל שכן בנושאים חוקתיים.

>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן 

כמו כן, יש חשיבות רבה לשלל סוגיות מלבד שאלות חוקתיות ומשטריות. שופטי בית המשפט העליון עוסקים בכל תחומי המשפט, קובעים הלכות, דנים בערעורים ומשפיעים על נושאים מגוונים. הבחירה היום תשנה כמעט שליש מהרכב בית המשפט העליון ותעצב את פניו למשך שנים קדימה.

גילה כנפי-שטייניץ

בת 63, מכהנת כבר כ-28 שנים כשופטת, מתוכן כ-16 שנים בביהמ"ש המחוזי בירושלים, וכיום מכהנת כסגנית נשיא המחוזי. היא המועמדת של שר המשפטים גדעון סער ונתפסת כמי שיכולה ליטות מעט לצד השמרני בביהמ"ש העליון. לאורך השנים היו לה כמה פסיקות "ליברליות" - כך למשל, היא קיבלה תביעה ייצוגית שהוגשה נגד רדיו "קול ברמה" על הדרת נשים משידורי התחנה. היא האישה המזרחית הראשונה שתכהן בבית המשפט העליון. נשואה לח"כ יובל שטייניץ.

גילה כנפי-שטייניץ (צילום: הרשות השופטת בישראל)
גילה כנפי-שטייניץ | צילום: הרשות השופטת בישראל

רות רונן

בת 60, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ב-17 השנים האחרונות, מכהנת במחלקה הכלכלית בביהמ"ש מהקמתה ב-2010. לפני כן כיהנה בבית משפט השלום בתל אביב. נחשבת לשופטת אקטיביסטית, והייתה המועמדת של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.

רות רונן (צילום: הרשות השופטת בישראל)
רות רונן | צילום: הרשות השופטת בישראל

יחיאל כשר

בן 60, שותף בכיר במשרד עורכי הדין תדמור-לוי, מומחה בליטיגציה אזרחית-מסחרית. שמו עלה במטרה לפתור את הפלונטר שנוצר בוועדה בהיעדר הסכמה על מועמד מהשוק הפרטי, כפי שדרשו נציגי לשכת עורכי הדין. כשר ידוע כמי שמחזיק בתפיסת עולם ימנית. מלבד נציגי הלשכה, הוא זכה גם לתמיכת שר המשפטים סער וחברת הכנסת רייטן, ובסופו של דבר הוא צפוי להיות מקובל על שמונה מתוך תשעת חברי הוועדה.

עו"ד יחיאל כשר (צילום: תומר יעקבסון)
עו"ד יחיאל כשר | צילום: תומר יעקבסון

ח'אלד כבוב

בן 64 בעוד פחות מחודש, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, מכהן גם הוא במחלקה הכלכלית. מונה בשנת 1997 לשיפוט ושש שנים לאחר מכן קודם למחוזי. יכהן כשופט המוסלמי הראשון בבית המשפט העליון. בין היתר הרשיע את נוחי דנקנר בפרשת הרצת המניות.

ח'אלד כבוב  (צילום: הרשות השופטת בישראל)
ח'אלד כבוב | צילום: הרשות השופטת בישראל