השר לשעבר יוסף יצחק פריצקי הלך היום (שלישי) לעולמו בגיל 66. פריצקי כיהן כחבר הכנסת וכשר התשתיות הלאומיות מטעם מפלגת שינוי בממשלתו של אריאל שרון, ובהמשך אותה קדנציה פעל בכנסת כסיעת יחיד בשם "צל"ש - ציונות ליברליות שוויון".
ח"כ מוסי רז ממרצ ספד לו: "עצוב מאוד לשמוע על מותו של חברי יוסי פריצקי לשעבר שר ממפלגת שינוי, לשעבר חבר רצ ומרצ , ממקימי 'עם חופשי' וממובילי המאבק נגד הכפייה הדתית". ח"כ לשעבר זהבה גלאון כתבה בחשבון הטוויטר: "חברי יוסי פריצקי נפטר. יוסי, ארנן יקותיאלי ז"ל ואני הקמנו ב-1996 את 'עם חופשי' כחלק מהמאבקים בשנים ההן נגד הכפייה הדתית. היה לו חוש הומור אדיר, היה חכם חד ובול על הנקודה. נבחרנו ביחד לכנסת ב-1999 והוא לא פחד לעמוד מול העולם כולו, וכך גם מול המחלה שחיסלה אותו. היה שלום יוסי".
בשנת 1996 ייסד פריצקי, יחד עם ארנן יקותיאלי, את עמותת "עם חופשי" ועמד בראש הנהלתה. במסגרת זו ניהל מאבקים כנגד מה שכינה "כפייה דתית", בהם – המאבק נגד הקמת בית כנסת ברמת אביב, המאבק לקיום מופע להקת המחול בת שבע באירועי חגיגות ה-50 למדינת ישראל ("פעמוני היובל") ומאבקים מתמשכים נגד הימנעות חרדים משירות בצה"ל.
כעורך דין ייצג פריצקי בעלי דין במשפטים בנושאי דת ומדינה: בעלי עסקים שנקנסו בגין פתיחת עסקיהם בשבת והורים של קטין שהוחזר בתשובה על ידי מטיף חרדי בתביעה לצו מניעה נגד המטיף ולפיצויים נגד ארגון ההחזרה בתשובה.
פריצקי היה פעיל במפלגת רצ החל מהיותו צעיר, ואף התמודד בפרימרייז של המפלגה לקראת הבחירות לכנסת ה-14 במסגרת מרצ, אך הגיע למקום הלפני אחרון עם 32 קולות בלבד, ולא שובץ במקום ריאלי ברשימת מרצ כנציג רצ לכנסת ה-14.
באפריל 1999 הוא עתר לבג"ץ נגד ממשלת ישראל בדרישה לקבוע לקביעת "תוכנית יסוד" (תוכנית ליבה) שתיושם בחינוך החרדי. המדינה הסכימה לעתירה, ועקב כך הכינה תוכנית ליבה בפעם הראשונה בישראל.
עקב פעולותיו הציבוריות, נתבקש פריצקי על ידי אברהם פורז ויוסף (טומי) לפיד להצטרף לרשימת שינוי לקראת הבחירות לכנסת ה-15, למרות שלא היה אז חבר במפלגה זו. הוא הוצב במקום הרביעי ברשימה ונבחר לכנסת ה-15. פריצקי כיהן כחבר בוועדת הכספים ופעל כנגד הקצאת כספים ייחודיים למפלגות החרדיות ולמוסדות דת. בכנסת זו אף יזם פריצקי את חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, במטרה להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט. החוק נחקק על אף היותו של פריצקי חבר כנסת מן האופוזיציה ועל אף התנגדות מערכת המשפט.
בשנת 2003, לאחר הבחירות לכנסת ה-16, מונה לשר התשתיות הלאומיות בממשלתו של אריאל שרון. שרון סירב להפקיד בידי פריצקי תיק שבו אפשר להביא לשינויים משמעותיים בתחומי הדת והמדינה בישראל.
בתפקידו כשר התשתיות הלאומיות פעל פריצקי להחדרת הגז הטבעי למשק האנרגיה הישראלי ולשינויים מבניים בחברת החשמל ובחברת "מקורות". במסגרת תפקידו, התנגד לחתימת ההסכם שבין חברת החשמל לחברת EMG ולרכישת גז טבעי ממצרים אלא העדיף את אפשרות רכישתו מחברת בריטיש גז, שהחזיקה ברישיון מהרשות הפלסטינית להפקת גז ממאגר ימי מול רצועת עזה.
בשל עמדתו זו, יוסי מימן, מבעלי EMG, הפעיל כנגדו חוקר פרטי באמצעות חברת מרחב שבבעלותו. החוקר הפרטי לא מצא כל קשר בין פריצקי לבין בריטיש גז, אך רכש הקלטה שבה נשמע פריצקי אומר לחוקר הפרטי יעקב אשל שישמח אם ימצא חומר שלילי על עמיתו לסיעה אברהם פורז. דבר הקלטת ותוכנה פורסם בתוכנית מבט לחדשות ולאחריה, על פי עצתו של טומי לפיד, פריצקי הופיע באולפני הטלוויזיה והתנצל בפני פורז.
חשיפת קלטת זו הביאה לפיטוריו מתפקידו בממשלה ב-13 ביולי 2004 לבקשת יו"ר מפלגתו טומי לפיד. מאוחר יותר תיק החקירה בעניינו נסגר מחוסר ראיות, אך חבריו למפלגה לא סלחו לו והוא הורחק מכל פעילות במפלגת שינוי. כיוון שכך, פריצקי הפך לסיעת יחיד בכנסת, ושמה "צל"ש - ציונות ליברליות שוויון". הוא לא התמודד בבחירות לכנסת ה-17.