מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם היום (ראשון) דוח ובו נתונים על מצב ייצוג הנשים בכנסת. לפי הדוח, בבחירות לכנסת ה-23 נבחרו 30 נשים, שהן 25% מכלל חברי הכנסת הנבחרים. שיעור הנשים שכיהנו כיושבות ראש של ועדות כנסת קבועות נמוך מאוד, ובחלקן מעולם לא עמדה אישה בראש. למרות הגידול באחוז הנשים שנרשמו כמועמדות לכנסת, שיעור הנשים שהתמודדו במקומות ריאליים לא עלה באותה מידה, ואף חברת כנסת לא התמודדה בראש הרשימה. בהשוואה לשיעור ייצוג הנשים בפרלמנטים בעולם – ישראל ממוקמת במקום נמוך למדי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בין הכנסת ה-16 והכנסת ה-23 שיעור הנשים ברשימות המועמדים לסיעות שהרכיבו כנסות אלו הכפיל את עצמו – מ-15% ל-30%. שיעור הנשים גדל גם בקרב המועמדים ה"ריאליים" ובקרב הנבחרים, אך הגידול במדדים אלו היה מתון יותר. לא ניתן להצביע על מגמת גידול דומה בשיעור הנשים בקרב המחצית הראשונה של הנבחרים או בקרב ראשי הרשימות.
עוד נתון שמעיד על ייצוג נשים חסר בתפקידי מפתח בכנסת לאורך השנים הוא שיעור הנשים שכיהנו כיושבות ראש בוועדות כנסת קבועות. כך, בשלוש מוועדות הכנסת הקבועות לא כיהנה מעולם חברת כנסת כיושבת ראש – ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט. רק 3 אחוזים מראשי ועדת הכלכלה היו נשים ושיעור הנשים בקרב ראשי ועדת הכנסת נמוך גם הוא ועמד על 8אחוזים בלבד.
מאז כינון הכנסת, רק אישה אחת מילאה את תפקיד יו"ר הכנסת – דליה איציק שהייתה יו"ר הכנסת ה-17. לאורך השנים חלו תנודות משמעותיות בשיעור הנשים בקרב סגני יו"ר הכנסת, ושיעורן נע בין 0% ל-44%, אך קשה לזהות מגמת שינוי ברורה.
ביחס לעולם מצב ייצוג הנשים בישראל לא מזהיר – נתונים של האיגוד הבין-פרלמנטרי (IPU) שמדרג את הפרלמנטים בעולם על-פי שיעור הנשים המכהנות בהם מלמדים כי ישראל הייתה מדורגת לפני הבחירות לכנסת ה-23 במקום ה-83 מבין 189 מקומות. אם בוחנים את המצב במדינות ה-OCED, ישראל נמצאת במקום ה-27 מתוך 36 מדינות.