20 יום חלפו מאז אותו יום שבת, בו נרצחו יותר מ-1,300 ישראלים במתקפת טרור של חמאס על ישראל. מאז התבטאה התגובה של צה"ל באוויר, עם אלפי התקפות של מטוסי חיל האוויר על יעדים ברצועת עזה.
במערכת הביטחון הבהירו כבר מתחילה כי ליישום המטרה המרכזית של הממשלה במלחמה - סיכול החמאס - תידרש פעולת תמרון נרחבת, אולם החיילים ואנשי המילואים שגויסו למאבק עודם בשטחי הכינוס ובאימונים. בצה"ל מדגישים כי קיימת מוכנות למבצע כזה, ובדיווחים זרים נטען כי הדחייה הזו נובעת מדרישות זרות לפתור את בעיית החטופים - שמספרם עומד על 229 איש, נשים וילדים ביניהם.
בשבוע האחרון כבר שוחררו ארבע חטופות, ללא התערבות או תמורה ישראלית, והלחץ גובר להשיב הביתה את הישראלים הנוספים שעוד ברצועה - אך יש מי שחושבים שאסור לדחות עוד את הכניסה הקרקעית. שמרית מאיר, לשעבר היועצת המדינית לראש הממשלה נפתלי בנט, מספרת ליונית לוי וג'ונתן פרידלנד על השיקולים המדיניים הכרוכים בכניסה קרקעית במצב של חטופים ישראלים, וגם על דעתה בנוגע לסיוע ההומניטרי בעזה.
ובהקשר הסיוע לתושבי הרצועה - בעולם נמשך הסיקור של המלחמה בעזה, וברשתות זרות רבות ההתמקדות היא על מצבם של העזתים. דיווחים על מחסור במים ומזון בשל הסגר הישראלי נפוצים - על אף שנכנס סיוע ועל אף שישראל בשגרה אינה הספקית העיקרית לרצועה.
יונית וג'ונתן דנים בתפיסה בעולם שתגובתה של ישראל פוגעת יותר מדי באוכלוסייה הפלסטינית - וגם, איך מושפעים היהודים בעולם ממה שקורה בארץ. עם זינוק בדיווחים על אירועים אנטישמיים וריבוי ההפגנות נגד ישראל, יהודי העולם מאבדים את תחושת הביטחון גם בביתם: מההתבטאות של מזכ"ל האו"ם ועד אירוע בו נאלצו סטודנטים יהודים להסתתר ממוחים פרו-פלסטיניים.