שני מטעני חבלה וחוט מקשר ביניהם – שהוביל לאיתור המהנדס שנתן יד לסכסוך בין ארגוני פשיעה שמנסים לחסל זה את זה. לפני חצי שנה התקשר תושב ערני מנהרייה למשטרה בבהלה. הוא מצא משהו שנראה כמו צעצוע, אבל מהר מאוד התברר שזה משהו אחר לגמרי – מטען חבלה מוכן לפיצוץ. אותו תושב לא ידע זאת בזמן אמת, אבל היה מדובר בניסיון חיסול בין משפחות הפשע טבראני ורובעי – שלמרבה המזל כשל בגלל תקלה טכנית. שתי המשפחות נלחמות על "השליטה בעכו העתיקה", מלחמה שזולגת הרבה מעבר לתחומי העיר.

הסיפור המטריד התרחש ברחוב אפרים שריר בנהרייה לפני כחצי שנה. "אני רוצה לדווח על משהו שנראה כמו צעצוע אבל נראה לי שזה מטען חבלה בכלל, בואו לפה מהר", אמר למשטרת נהרייה התושב שגר בשכונה גדולה בעיר. זה קרה לפתע, בעת שצעד בכניסה לבניין מגוריו. הרגע הזה סיפק עדות נוספת שמלחמות ארגוני הפשע כבר מזמן לא מסתכמות בפעילויות מדויקות כלפי אויביהן, ותעוזת המתנקשים להשלמת המשימה עלולה לדפוק על דלת ביתם של אזרחים חפים מפשע העלולים לשלם בחיים – רק בעקבות קרבתם הפיזית לעבריינים.

מטען ברכב
"הצעצוע" התברר כמטען: תיעוד מנהרייה - שם אזרח ערני התקשר למשטרה

במסגרת היריבות בין המשפחות טבראני ורובעי בוצעו כבר שלושה מעשי רצח לפני ארבע שנים, ומאז אירעו כמה ניסיונות חיסול שבהם היעדים לפגיעה ניצלו בנס. מי ששילם בחייו באחד המקרים היה למרבה הצער אבי ציצואשווילי ז"ל, רק בן 17, אזרח חף מפשע שעמד סמוך למקום עבודתו ברחוב ויצמן בנהרייה ונרצח ביריות בידי חוליה שדרשה לחסל את העבריין סוסקי רובעי. העבריין עצמו ספג פציעה קשה, אבל מאוחר יותר השתפר מצבו.

"המלחמה הזאת לא תסתיים לעולם אלא אם אחד הצדדים יקרוס או ירים ידיים, וזו מטרת שתי הכנופיות המסוכנות – לחסל זו את זו", מספר למגזין N12 רפ"ק ליאור הררי, מהיחידה המרכזית של מחוז החוף, המעורה בסכסוך בין משפחות רובעי וטבראני. "מפחדים להגיד את השם שלהם, אף אחד לא רוצה להתעסק עם החבר'ה האלה, אין להם רחמים".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

על פי חקירת היחידה המרכזית של משטרת מחוז החוף וכתב האישום שהוגש בסיומה, הילאל חילו מעכו, המקורב למשפחת טבראני, הוא שהוביל את חוליית החיסול שגרמה לרצח הנער בשוגג. טעות קטלנית שכזו עלולה הייתה להיגרם גם שנה לאחר מכן, בעת שהונח מטען נפץ ברכבו של יאסר, אחיו של סוסקי רובעי, בעיר שפרעם.

המטען המדובר, שנראה כמו "צעצוע" בעיני השכנים, נפל מרכבו של רובעי במהלך נסיעה ונותר דומם ליד הכניסה לבניין. למרבה המזל, הערנות של השכנים מנעה את תרחיש האימים וכעבור זמן קצר נטרל חבלן המשטרה את המטען. האירוע הזה העסיק מאוד את אנשי ימ"ר החוף, שהבינו את גודל האסון שכמעט נגרם – לצד החשש מפני מקרים נוספים העלולים להתרחש בעתיד.

בשנים האחרונות התרחקה משפחת רובעי מהנעשה בעכו העתיקה, ואנשיה חברו לגורמי פשיעה אחרים מהאזור. פעילות הארגון התרחבה ליישובים בגליל, ובהם נהרייה, שהפכה למוקד ניסיונות חיסול בשנים האחרונות. לעומת זאת, הארגון היריב של טבראני ריכז את כל משאביו בשכונה העתיקה בעכו, אבל רבים מבכיריו הושמו מאחורי סורג ובריח בעקבות "פרשת הדייגים", מבצע של משטרת ישראל שבמהלכו נעצרו 14 גורמי פשיעה ונגד חלקם הוגשו כתבי אישום בשנה שעברה בגין מעשים פליליים שונים.

אבי ציצואשווילי
שילם בחייו בגלל מלחמות העבריינים. אבי ציצואשווילי ז"ל בן ה-17

"המטרה בנהרייה, המתנקש יכול לבלות בתאילנד"

עוד נחזור למאבק המשטרתי, היריבות הממושכת בין הארגונים והחשש משפיכות דמים – אבל תחילה צריך להבין איך מטעני החבלה הקטלניים הפכו דבר שבשגרה במלחמות העולם התחתון – ומרתיעים גם את רשויות החוק מפני תדירות השימוש בו. "אנשים חושבים שכלי הנשק הזולים והקלים ביותר הם הרובים והאקדחים, אבל דווקא מטען חבלה הפך לברירה הטבעית של מרבית העבריינים, כי זה משתלם יותר כלכלית", מציין חוקר ביחידה המרכזית של מחוז החוף. "די פשוט להשיג את זה ומורכב מאוד לייחס את המעשה ל'מוציא לפועל', כלומר מי שמפעיל את זה מרחוק". לדבריו, "אפשר להפעיל מטען חבלה מכל מקום בעולם, גם כאשר המטרה נמצאת בנהרייה והמתנקש מבלה בחופי תאילנד, כי כל מה שנדרש הוא ללחוץ על כפתור".

הנגישות הפשוטה לא אחת אף מקילה על "המוציאים לפועל" – אלה שמניחים את המטען, עוקבים אחר יעד החיסול וממתינים לרגע שיוכלו להורות על "פתיחה באש". הנתונים המדאיגים באשר לתדירות המטענים, והמאבק המתבקש כדי לצמצם את ממדי התופעה המסוכנת, הביאו להקמת יחידה ייעודית במשטרה העוסקת במטעני חבלה – אבל גם גרמו לצוותי החקירות להתמקד במקור הפעולה: לא רק בחוליה שהפעילה את המטען או האדם שהניח אותו, אלא גם בדמות שהכינה את המטען לשעת השי"ן, וסיפקה אותו עבור גורמי הפשיעה.

מטען ברכב
כך נראה מטען מתחת לרכב: "הנאשם ישב מולי והתפאר בידע ובניסיון שלו במערכות חשמל"

וכאן נכנסת לתמונה היריבות הממושכת בין משפחות טבראני ורובעי. מעבר לחשודים שנתפסו במסגרת הקרבות הקטלניים ביניהם בשנים האחרונות, אותר גם גורם מרכזי שכונה "מהנדס המטענים של הגליל". חוקר במחוז החוף גורס כי הגורם המדובר "נפל לנו לידיים בעקבות טעות שמעידה לכאורה על חוסר ניסיונו בעולם הפשע". הראיות הגורליות הנרמזות בקולו של החוקר מקורן באירוע פלילי אחר, שלכאורה לא נקשר לניסיונות החיסול שאירעו בנהרייה אבל פתר סימני שאלה רבים שהטרידו את המשטרה.

"אחרי שאותר מטען החבלה בנהרייה, שכזכור אחד השכנים דיווח עליו כצעצוע בכלל, הרכבנו מיד את כל חלקי הפאזל בחקירה הראשונית וכבר אז נתקלנו בשרידי DNA על המטען, אבל לא ידענו למי הם שייכים. בדקנו כל גורם מוכר שעשוי להתאים אבל הבינגו הושג רק אחרי שלושה חודשים", שחזר החוקר.

ערב שגרתי בשפרעם בשלהי חודש אוגוסט לפני כשנתיים הסתיים בפגיעה בחף מפשע. מטען חבלה התפוצץ ברכב פרטי לנגד עיניהם של עוברי אורח ברחוב עין עאפי. הרסיסים שנעו לכל עבר פצעו קל עד בינוני את תושב האזור, שהיה עד לפיצוץ מטען החבלה ופונה לטיפול רפואי בעקבותיו. עם היוודע האירוע החריג נפתחה חקירת משטרה ובמסגרתה נמצא DNA על המטען הקטלני. בדומה לנעשה בנהרייה תהו החוקרים גם הפעם מי האדם האלמוני העומד מאחורי הסימנים הפורנזיים, ושאינו מוכר למאגר המשטרתי – אף שהוא קשור בבירור לפעילות הפלילית המדוברת.

"המהנדס האלמוני" ותרגיל החקירה שטרף את הקלפים

האירוע המכונן שאירע בחדרי החקירות אחרי פיצוץ המטען בשפרעם חשף מי ה"מומחה" שמייצר את המטענים: אינדיקציות מודיעיניות הצביעו על מוחמד סעדי, המוכר באזור כחשמלאי ובעל חנות למערכות אבטחה ואזעקות. גם החוקרים הבכירים ביותר בימ"ר החוף די הופתעו לגלות את זהותו של "המהנדס האלמוני", ולטענת אחד מהם, "הוא לא נראה כמו עבריין מוכר או גורם מרכזי שנוגע לעולם הפשע, אבל הראיות הציגו תמונה אחרת לחלוטין וחשפו את מעשיו".

בצל הראיות החדשות וההערכות הברורות תהו לעצמם החוקרים: "האם זה באמת הוא? ואם כך הדבר, איך אפשר להשיג את כל ההוכחות הנדרשות?" בסיס התשובה מקורו בכלל בחקירה אחרת בחשד שהתעורר נגד סעדי בגין עבירות סמים; כך הושג ה"קלף" הגורלי שביסס חלק מהראיות וגבר על המכשולים הראשוניים. עם הגיעו למשרדי הימ"ר סיפק סעדי לחוקרים כל פרט מעורפל הנוגע למעורבותו מבלי לדעת שהמידע השולי שלכאורה גיבה אותו אל מול החשדות בעבירות בתחום הסמים, הוא שדווקא הוליך את החוקרים להכריז "בינגו", ולייחס לו תשתית ראייתית כבדת משקל בעבירות של ייצור מטעני חבלה.

"אני בטוח שזו רק טעימה ממעשיו"

"זו הייתה דרמה רצינית, בנינו תוכנית חקירה ושמנו בצד כל דבר אחר ולמזלנו הנאשם הסיר את כל סימני השאלה בעצמו", מפרט גורם בכיר בימ"ר החוף את תוכן החקירה שנחשף במגזין N12. "הנאשם ישב מולי והתפאר בידע ובניסיון שלו במערכות חשמל. הוא שיתף שזה המקצוע שלו וכי הוא מעורה היטב בבנייה ובמכניקה העדינה של הרכיבים החשמליים – מטענים שהוא כבר נקשר אליהם במסגרת חקירת מטעני החבלה שאותרו בנהרייה ובשפרעם", סיכם. עדותו של סעדי איששה את החשד כי הוא שייצר את המטענים, בהתבסס על הידיעה שאותם מעגלים חשמליים שהוא "כל כך מוכשר" בבנייתם, הם הם שניצבו בלב המטענים שמהם הופקו דגימות DNA השייכות לו.

משפחת רובעי - העומד בראשם מחמוד רובעי  (צילום: לפי סעיף 27 א')
חמוד רובעי - ראש משפחת הפשע | צילום: לפי סעיף 27 א'

בשלב הבא התבהר כי סעדי מכיר היטב את העבריינים שלכאורה מעורבים בשני האירועים הפליליים. וכך, בתוך שבועות ספורים, השתכנעו גורמי הפרקליטות כי התשתית הראייתית מקיפה ובהתאם לכך הוחלט להגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגדו בגין ייצור המטענים. המעצר הביא לידי רגיעה מסוימת, כי אין עוררין שמדובר במכה לעבריינים, שאיבדו יצרן משמעותי שסיפק עבורם מטענים – אבל החוקרים מעריכים כי הפרשה הזו "קטנה" לעומת מספר המטענים שייתכן כי סעדי ייצר לאורך השנים. "אני בטוח שזו רק טעימה ממעשיו, כי האדם הזה לא השתייך באופן מובהק לארגון פשיעה מסוים ומכאן אפשר להסיק שתמורת כסף היה מוכן לסייע לכל דורש", מספר החוקר.

המעורבות המוכחת של סעדי בשני האירועים עלולה לתעתע ביעדי החיסולים שהתרחשו בתמיכתו הטכנית – ולגרום לכל אחד מהם לחוד להסיק כי הוא דמות בלתי נפרדת מאחד הארגונים. אלא שעל פי הגרסה הרווחת בקרב החוקרים, "יכול מאוד להיות כי סעדי סייע לכל עבריין שדרש, לא ידע בכלל לאן מיועדים המטענים שהוא ייצר וכי עשה זאת לרווח כלכלי באופן מקצועי בלבד, ללא נאמנות מסוימת או רצון כזה או אחר להיות חלק מארגון פשע מסוים. וכך, רק לאחר מעצרו, 'נפל לו האסימון' כמה רחוק הוא הלך וכמה חמורים הם מעשיו חרף היעדר הרצון שלו להשתייך לארגון פשע או לבחור צד במלחמות העבריינים באזור".

משפחת טבראני  (צילום: לפי סעיף 27 א')
עלאא טבראני, ראש המשפחה - המוכר בכינוי "גואה" | צילום: לפי סעיף 27 א'

שינוי הגישה – וה"התרבות" של מהנדסי המטענים

כתב האישום שהגישה הפרקליטות נגד סעדי הוא די חריג במשפט הפלילי וכך גם ההליך שהתרחש לפני כן בחדרי החקירות רחוק מהעבודה השגרתית – שכן העיסוק המרכזי ביחידות המרכזיות של המשטרה נוגע בעיקר לזהות העבריינים שלוחצים על השלט, מניחים את מטען החבלה ומפעילים אותו. אבל יש הסבר לשינוי הגישה: אל מול ממדי התופעה, שמתרחבת בשנים האחרונות, דרש המפכ"ל רב-ניצב יעקב שבתאי לבנות תוכנית לטיפול בפיצוצי המטענים ובכך לסייע לכל הגורמים בארגון להדק קצוות ולאתר בין היתר את "הדמויות האנונימיות" שאחראיות למלאכת הבנייה וההכשרה של המטענים ופועלות באין מפריע. את דרישת המפכ"ל מנסים ליישם אנשי מערך המטענים של המשטרה, הפועלים בגזרות השונות ביחידת להב 433.

אנשי היחידה נדרשים להשתתף בחקירות ולסייע במאמץ האיתור של מקורות ייצור המטענים, שלטענתם הם שורש הבעיה. הם פועלים בשני צירים – הציר האופרטיבי, שנוגע לחקירות, ניתוח ומעקב אחר מחוללי הפשיעה כדי לבוא עימם חשבון; והציר של אנשי היחידה – ניטור כל אירועי מטעני החבלה ובין היתר סיוע בזרימת הנתונים והמודיעין לצד ניתוח טכני המחזק את תחנות המשטרה והיחידות המרכזיות בשיתוף פעולה עם מערך החבלה.

רפ"ק ליאור הררי (צילום: דוברות המשטרה)
"אין להם רחמים". רפ"ק ליאור הררי | צילום: דוברות המשטרה

"לא מעט כנופיות וארגוני פשע עלו על דרך המלך ומצאו את המומחים המסתוריים, בעלי הידע הרב, שסוגרים את כל הפינות ומגישים להם מוצר מוגמר מוכן להפעלה", מציין רפ"ק יצחק לוי, מפקד יחידת המטענים בשיחה עם מגזין N12. "הפעילות העבריינית כוללת כמה שלבים עד לקבלת המטען – החל מרכישת הרכיבים ובניית המטען הקטלני, שזו הליבה, ועד החוליה המבצעת שמניחה אותה. לעיתים אין כל קשר בין הגורמים, לכן התחום הוא כה מורכב וממודר".

"העבריינים של היום ודאי מעדיפים לפוצץ מטען חבלה, כי מבחינתם זה קל הרבה יותר מלירות בנשק, וגם פשוט יותר להסתיר ראיות אחרי האירוע כי אתה לא נקשר במהירות לזירה. ולעומת ירי בנשק, מורכב מאוד להשיג נגדך ראיות טובות כשמדובר במטען", מוסיף רפ"ק לוי. "כשמטען מתפוצץ – לא נשארות ראיות, כלומר הן נעלמות עם הפיצוץ. בשנים האחרונות אנחנו עדים למטעני חבלה מורכבים יותר שמגיעים לידי עבריינים, כמו למשל מטענים שנישאים על רחפנים לצד אמצעים נוספים שאנו מנועים מלפרט אבל המציאות די ברורה לנו – העבריינים מתקדמים, ותפקידנו לסכל את הפעילות שלהם בטרם הפיצוץ המסתמן, שעלול להיות קטלני".

עו״ד זוהר ארבל
עורך הדין זוהר ארבל

דברי הקצין אינם מבוססים רק על המתרחש בחדרי החקירות ועל המורכבויות בהשגת ראיות אלא גם על נתונים פנימיים המעידים על עלייה בשימוש במטעני חבלה בשנים האחרונות – לצד ההנחה כי "מהנדסי המטענים" מתרבים בצל הביקוש של העבריינים למטענים הקטלניים. כמו במקרה של מוחמד סעדי, שלכאורה לא הוגדר עבריין במשטרה ומעולם לא היה מעורב באירועי ירי או התכוון בכלל להתעסק בפלילים, כך מעריכים במשטרה כי "מהנדסים" נוספים עם דפוס פעולה זהה ניצבים בכל מוקד פשיעה. כל עוד הם מסתובבים חופשי מתחת לאפן של רשויות החוק, מתחזקים החששות מפני העתיד להתרחש –  ובראשם פגיעה נוספת ולא מכוונת בחפים מפשע, שעלולים להיתקל גם כן ב"צעצוע" שמתברר כמטען רב עוצמה. 


תגובות

תגובת עורך הדין זוהר ארבל, המייצג את סעדי:

"צר לנו שמשטרת ישראל מדליפה לתקשורת פרטים כדי לקבל כותרת נוספת. פעם נוספת אנו עדים לכך שנציגי המשטרה לא ממש מתעניינים בגורלו של אדם זה או אחר, שאחרת לא ברורה לנו הקלות הבלתי נסבלת שבה מוצג מרשנו, כאילו יש לו קשר לסכסוך כלשהו, באופן שיוצר לו יריבויות שאין לו עניין בהן. מדובר באדם העוסק זה שנים רבות בתחומי החשמל והאלקטרוניקה".

עו"ד ששון בר עוז
עו"ד ששון בר עוז

"לאחר עיון בחומר הראיות שהתקבל לידינו הופתענו מאוד שהוחלט בפרקליטות להגיש כתב אישום. הראיה היחידה בתיק שעומדת לחובת מרשנו היא דגימת DNA על פרט ניטרלי. לא נמצאו ממצאים כלשהם על גבי לבנת החבלה או על רכיבים אחרים המשמשים ליצירת המטען או להפעלתו. ברור שהימצאות הממצא מקורו בפעולה טבעית ותמימה של מרשנו במסגרת עבודתו, בין היתר, בהתקנת מערכות חשמל ואבטחה. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע לא מכבר שקיימת בתיק חולשה ראייתית. קביעה זו מדברת בעד עצמה".

עו"ד ששון בר עוז, שמייצג את משפחת רובעי, אמר ל-N12: "מרשיי אשר נעצרו בגין החשדות הנטענים שוחררו וכל התיקים נגדם נסגרו. במשך תקופה ארוכה ובמספר פעמים נעצרו מרשיי אך שוחררו לאחר שבתי המשפט השונים קבעו כי אין כל יסוד לחשדות המיוחסים להם".

_OBJ