המקרה המוזר התחיל בקול נפץ עמום באזור הגופה של האפיפיור המנוח. הסיבה הייתה מפתיעה וקיצונית לא פחות: חניטה שערורייתית, שהסתיימה ברגע מביך מאוד לוותיקן. למרבה המזל זה לא התרחש לעיני המצלמות, לאחרונה, בטקס האשכבה הפומבי של האפיפיור בנדיקטוס ה-16 – אלא בטקס האשכבה של האפיפיור פיוס ה-12 ב-1958. "הגופה התפוצצה בתוך הארון כשעשתה את דרכה לעבר בזיליקת סנט פיטר ברומא", נכתב בתקשורת.

טקסי הפרידה מבנדיקטוס ה-16 הציפו בעיני המתבונן הישראלי-יהודי שאלות על הטקס שנראה מוזר – הצבת הגופה בציבור, חשופה לעין כול, ימים אחרי הפטירה. בין ההסברים לאותה "מסורת" בלט הסיפור המדהים על גופת האפיפיור שבגלל תנאי החניטה הייחודיים שלה והחום הים-תיכוני סיפקה את אחד הרגעים המטורפים שידע "הכס הקדוש".

הרגעים הוורודים של האפיפיור (צילום: אימג'בנק/GettyImages)
זכה לטקס אשכבה פומבי. האפיפיור בנדיקטוס ה-16, שהלך לעולמו לפני שבועיים | צילום: אימג'בנק/GettyImages

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

קשרים טובים עם הגרמנים

זה קרה באוקטובר 1958, עם לכתו של פיוס ה-12 – אפיפיור שנוי במחלוקת, שכונה בדיעבד גם "האפיפיור ששתק" בשל התנהלותו בעת השמדת היהודים בשואה. התקשורת הממלכתית האיטלקית, רשת RAI, דיווחה על עצירת העברת הגופה ממעון הקיץ של האפיפיור לקריית הוותיקן שברומא: "הוא נפרד מהחיים, על גופתו ניתן לראות את ההשפעה ההרסנית של המוות. במזג האוויר החם של רומא החלה הגופה להתפרק". כתב הרשת האיטלקית המשיך ודיווח: "המאמינים ובכירי הכנסייה שליוו את הגופה נבהלו, נבהלו מאוד", ולקול נגינת עוגב נאמר: "ניצחונו של המוות הפך את הטקס הזה למזעזע".

אז איך זה קרה, ולמה דווקא לו, לפיוס ה-12? האיטלקים קוראים לו עד היום "פאפא פאצ'לי", שכן שמו המקורי הוא אווג'ניו פאצ'לי. כשנבחר לאפיפיורות הוא אימץ את השם שליווה אותו עד למותו – פיוס ה-12. גם תהליך היבחרו לצמרת הכס הקדוש היה יוצא דופן: פאצ'לי כיהן במשרות מרכזיות בממשל הקתולי, ובהן משרת מזכיר  האפיפיור שקדם לו, פיוס ה-11. במרץ 1939, ביום הולדתו ה-63, אחרי מותו של הפיוס הקודם, ה"קונקלווה" (מועצת הקרדינלים שבוחרת את האפיפיור) בחרה בו ליורש, אחרי שלוש הצבעות בלבד.

כהונתו נמשכה לאורך כל מלחמת העולם השנייה ובתקופת ההתאוששות של אירופה. המורשת שלו מורכבת ומלווה בהרבה מאוד חילוקי דעות. לדעת מומחים רבים, פיוס ה-12 נכשל לא רק כמנהיג רוחני אלא גם כראש הכנסייה הקתולית, ולדעת רבים – הוא נכשל כאדם.

מבקריו מאשימים אותו בשתיקה לנוכח שואת יהודי אירופה, על שלא הצליח – וספק אם ניסה – להתעמת עם העריצות הנאצית ולהגן על יהודי אירופה ושאר נרדפי המשטר הנאצי מפני הפעולות הרצחניות. מגיניו אומרים שדווקא התגייס למען הצלת היהודים – אבל בחר לפעול בדרכים דיפלומטיות. המחזאי הגרמני רולף הוכהוט כתב ב-1962, אחרי מותו של פיוס, מחזה שמגנה את השתיקה של האפיפיור והוותיקן לנוכח שואת יהודי אירופה. המחזה "ממלא מקום" פורסם כאשר בוותיקן החלו לקדם יוזמה להכריז על האפיפיור פיוס ה-12 כעל "מבורך". למרות המחלוקת, המחזה והביקורת, הוענק לו התואר לבסוף בשנת 2000, בידי האפיפיור פאולוס השני.

האפיפיור פיוס ה-12 (צילום: getty images)
נכשל לא רק כמנהיג רוחני, גם כאדם. פיוס ה-12 | צילום: getty images

אווג'ניו פאצ'לי נולד למשפחה אריסטוקרטית איטלקית בעלת עוצמה בקריית הוותיקן. על פי ההיסטוריונית הד"ר אמה פאטוריני, לפני שנבחר לאפיפיור ניסה פאצ'לי לקדם בשם הכס הקדוש הסכמים דיפלומטיים עם המשטר הנאצי, בשעה שכיהן כמזכירו של האפיפיור פיוס ה-11 – שהפגין עמדה קשוחה ממנו כלפי המשטר הגרמני וניסה להתרחק ממשטר האימים הגזעני של היטלר.

האפיפיור הנוכחי פרנציסקוס פתח את הארכיונים של הוותיקן, ואולי החוקרים עוד יחשפו משם מידע שיספק בעתיד תמונה רחבה יותר על דמותו ופועלו של פיוס וקשריו עם גרמניה הנאצית. ההיסטוריון רנזו דה פליצ'ה, שכתב ספר על המשטר הפשיסטי ברומא, ציין ששר החוץ של מוסוליני כתב ביומן שלו ביום שבו נבחר האפיפיור, "אני מקבל את החדשות על בחירותו של פאצ'לי ואני לא מופתע, אני זוכר את השיחה שלנו, הוא חביב מאוד ונראה שהוא עומד בקשרים טובים יותר ויותר עם גרמניה – השגריר שלנו בוותיקן אמר לנו שהוא השגריר המועדף על הגרמנים".

גופתו של האפיפיור פיוס ה-12 (צילום: ullstein bild/ullstein bild, getty images)
הגופה החלה להתפרק. טקס האשכבה של פיוס ה-12 | צילום: ullstein bild/ullstein bild, getty images

"הם מאמינים באנטי-יהדות"

פרופ' מנואלה קונסוני מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית, שחקרה את יחסי הוותיקן והיהודים, מנסה לשפוך קצת אור על דמותו של פיוס: "מבחינת התקנים הכנסייתים, פיוס הוא דמות שיש לה הנתונים הנכונים להיבחר לתפקיד: הוא בא ממשפחה עם מסורת בכנסייה, קבוצה שיש לה לובי חזק מאוד בוותיקן", היא מסבירה בריאיון למגזין N12. "זו למשל הקבוצה שרצתה את רצינגר (בנדיקטוס ה-16) כאפיפיור. הלובי הזה נקרא 'הקורויה רומאנה', 'החבורה מרומא' – פאצ'לי הוא נציג מופת של המסורת הזו, הם מאמינים בריאל פוליטיק, באנטי-יהדות".

הד"ר ריקרדו גליאצי ליסי (צילום: Keystone-France/Gamma-Rapho, getty images)
היה ידוע גם באולמות הקזינו של רומא. רופא האפיפיור ד"ר ריקרדו גליאצי ליסי | צילום: Keystone-France/Gamma-Rapho, getty images

רבים תהו אם פיוס שתק על שואת היהודים כי הוא לא אהב את היהודים, אך קונסוני משיבה: "לא מדויק להגיד את זה, אפשר להגיד שהוא היה ביחסים טובים עם עולם התרבות של גרמניה כולו ולכן היה גם ביחסים טובים עם הנאצים. פאצ'לי ידע גרמנית והיה השגריר של הוותיקן בגרמניה, הוא כיהן כמתווך בין הוותיקן לגרמניה".

מדוע הוא לא הכריז על חרם על הנאצים ועל היטלר?

"יש לזה כמה סיבות – המבנה של הכנסייה הוא מבנה של פירמידה שבו בסוף, בראש הפירמידה, עומד מנהיג דתי. זה מבנה שסובב סביב הקדושה. לדעתי, יש משהו דומה שהכנסייה רואה בפשיזם, הכנסייה מבינה את ההיררכיה של המשטרים האלה. פיוס הבין שנבנית כאן דת אזרחית. אני חושבת שמה שמקרב את מנהיגי הכנסייה לפשיזם הוא שהכנסייה רואה בהם משהו דומה וסבורה שיהיה קל יותר להתנהל מולם מאשר מול הקומוניזם, שהוא הגרוע מכול מבחינתם. פיוס מחליט שלא לפעול כי הוא חשש מפלישת גרמניה לוותיקן".

"הוא היה ביחסים טובים עם עולם התרבות של גרמניה כולו ולכן היה גם ביחסים טובים עם הנאצים. פאצ'לי ידע גרמנית והיה השגריר של הוותיקן בגרמניה, הוא כיהן כמתווך בין הוותיקן לגרמניה"

פרופ' מנואלה קונסוני, האוניברסיטה העברית
האפיפיור פיוס ה-12 (צילום: getty images)
באוקטובר 1958 נפל "פאפא" לתרדמת אחרי שבץ. פיוס ה-12 | צילום: getty images

חברי ס', כומר במסדר הפרנציסקני שמשרת ברומא, טוען מנגד: "פיוס היה אפיפיור דיפלומטי, אפיפיור שחושב על העתיד ולא על ההווה" – בניגוד, לדבריו, לאפיפיור שקדם לו. לפי ס', בתקופה ההיא גורמים שהתייצבו מול הממשל הנאצי בהתרסה ספגו רדיפות, והמחאה שלהם לא הייתה יעילה. בשיחה איתי מזכיר ס' את הגרסה הרשמית של הוותיקן, שעל פיה פיוס ה-12 הורה למנזרים להחביא יהודים. "הכנסייה בהחלט מודעת למחלוקת בעניינו וניתן לראות זאת בעובדה שהם לא הופכים אותו ל'קדוש', בניגוד לאפיפיורים אחרים", הוא מציין.

הרופא השרלטן וחובב הקזינו

הד"ר ריקרדו גליאצי ליסי הוא דמות מפתח בסיפור הביזארי. ליסי היה רופא עיניים, ואולי גם בגלל שאחיו החזיק בעמדת מפתח בכס הקדוש הוא מונה לרופא החצר ולרופאו האישי של האפיפיור פיוס ה-12 ועקב אחרי מצב בריאותו מרגע שנבחר. אבל ליסי, שהיה ידוע גם באולמות הקזינו של רומא, ניצל את קרבתו לאפיפיור ולפסגת הוותיקן כדי למכור מידע פנימי מהכס הקדוש לעיתונים, בעיקר פרטי רכילות.

פרופ' מנואלה קונסוניה, האוניברסיטה העברית (צילום: באדיבות המצולם)
"פיוס ה-12 היה ביחסים טובים עם הנאצים". פרופ' מנואלה קונסוני | צילום: באדיבות המצולם

ברגע שהאפיפיור גילה שליסי מדליף מידע, הוא הרחיק אותו. אבל האפיפיור לא רצה לעורר מתחים והחליט שלא לפטר את הרופא המדליף. אומנם ליסי נותר ה"רופא האחראי", אבל הוא לא פגש את פאפא פאצ'לי, שהסביר: "אני לא רוצה לבייש איש, אם הוא רוצה להישאר בוותיקן, תנו לו להישאר, אבל תבטיחו שלא אראה אותו". זו החלטה שתעלה לו ביוקר ותספק לעולם את אחד הסיפורים המוזרים על הכס הקדוש.

בליל 5 באוקטובר 1958 נפל "פאפא" לתרדמת אחרי שבץ. כשהאפיפיור שכב, הד"ר ליסי הוכיח שלא שינה את מנהגו: הוא לא בזבז זמן ושלף מצלמה קטנה שהחביא בז'קט שלו. הוא צילם 20 תמונות של האפיפיור החולה ומכר אותן למגזין Paris Match. הצילומים הוגדרו חסרי רחמים, ובולטת בהם תמונה של פיוס ה-12 עם קשית חמצן שחוברת לאפו. ליסי הבטיח לעיתונאים שעמדו מתחת לחלון האפיפיור והמתינו לעדכונים שהוא יפתח את החלון ברגע שפיוס ימות. אבל אחות שלא עודכנה במזימה פתחה את החלון בטעות והעיתונאים חשבו וסיפרו שהאפיפיור מת. איטליה נדהמה כשב-6 באוקטובר חזר האפיפיור לחיים ולהכרה למשך יום אחד. ואז ב-8 באוקטובר קרסו המערכות בגופו והוא מת, הפעם באמת, ב-9 באוקטובר בבוקר.

הד"ר ריקרדו גליאצי ליסי (צילום: getty images)
מכר מידע על האפיפיור לעיתונים. ד"ר ריקרדו גליאצי ליסי | צילום: getty images

זו הייתה השעה של הד"ר ליסי: הוא חזר למרכז הבימה כרופא האחראי והחל לבצע כמה הליכי חניטה שהוא פיתח בעצמו. מדובר בחניטה שהוא הגדיר "מהפכנית": ליסי סיפר לעיתונאים שקיבל את האישור של האפיפיור פאצ'לי בעצמו לבצע את ההליך. לדבריו, פיוס ביקש שלא יוציאו את איבריו הפנימיים לפני החניטה כי רצה לשמור על גופו "כפי שנברא בידי האלוהים", והשתכנע ששיטת החניטה של הד"ר ליסי יעילה אחרי שהרופא המוזר הציג לו יד של נהג מרוצים שהצליח לשמר בשיטתו המוזרה. הד"ר כינס מסיבת עיתונאים והרצה על השיטה, ולאחר מכן הוא פיזר סביב האפיפיור המת תערובת של עשבי תיבול, תבלינים וחומרים טבעיים – שדומים, לדבריו, לאלו ששימשו לקבורת ישו. לאחר מכן עטף את גופתו של פיוס בכמה שכבות של צלופן.

כשהליך החניטה המהפכני הסתיים, החל רצף נורא של תופעות ושינויים טבעיים – רק שבמקרה הזה לחץ הניילון, השפעת הצמחייה והחום הרומאי הובילו לתוצאה הרת אסון. ד"ר אנטוניו מרגריטי תיאר את ההליך: "הגופה התפרקה תחת עיניהם המזועזעות של עוברי אורח בעקבות החניטה החריגה, הפטנט והביצוע של הרופא הראשי ליסי".

על פי עוד תיאורים של המבקרים, שהגיעו לראות את גופתו של האפיפיור שהוצגה במעון הקיץ של האפיפיורים קסטלו גנדולפו מדרום לרומא, הגופה התנפחה באזור הבטן בגלל הגזים שנוצרו במהלך הפירוק המואץ, הגוף האפיר – והחל להשתחרר ריח מבחיל. אנשי משמר הוותיקן שעמדו לצד הגופה נאלצו להתחלף בתדירות גבוהה יותר ויותר. חלקם לא עמדו בצחנה והתעלפו.

בתוך זמן קצר יחסית התברר שה"פטנט" היה שגוי: עטיפת הניילון לא רק שלא אפשרה שימור טוב של הגוף, להפך. פניו של האפיפיור התמלאו במאות קמטים. "זה היה הפירוק המהיר והדוחה ביותר שההיסטוריה של הרפואה המשפטית יכולה לזכור", הצהירו אז – אבל הסאגה המוזרה לא נגמרה כאן.

אחרי ההכנות בקסטלו גנדולפו, על פי כללי הטקס, גופתו של האפיפיור צריכה להגיע לוותיקן כדי שהמאמינים יוכלו להיפרד ממנו. אבל במהלך ההובלה לבזיליקת סנט פטר, העור לא עמד יותר בלחץ, והגופה התפוצצה – מה שתואר כ"פיצוץ נורא" ועל פניו של פיוס עלה חיוך מצמרר בזמן שגופו התפרק. למנהלי הטקס מהוותיקן לא הייתה ברירה: כללי הטקס מחייבים והמאמינים ציפו לגופתו של האפיפיור המת. הפתרון? חניטה נוספת.

במשך לילה שלם הם ביצעו בגופתו של פיוס ה-12 חניטה שנייה: העושים במלאכה לא הצליחו לתקן את הנזק שנגרם מהחניטה של הד"ר ליסי. לבסוף הם הסתירו את גופו של האפיפיור, וסביב פניו שצריכות להיות גלויות – הם יצרו מסכה של שעווה אטומה וחתומה בכסף. גופתו של פאצ'לי נשארה לתצוגה בסנט פיטר למשך תשעה ימים, לפני שהוא מצא סוף-סוף שלווה במערות הוותיקן. הד"ר ריקרדו גלזי ליסי פוטר במקום והורחק לנצח מהוותיקן, הוא גם איבד את תוארו כרופא.

האפיפיור פיוס ה-12 עם קשית חמצן (צילום: reuters)
תמונה שצילם הרופא ומכר לעיתונים. האפיפיור פיוס ה-12 עם קשית חמצן | צילום: reuters

גם אחרי השואה, ממשיך להאשים את היהודים

בעוד באיטליה פיוס ה-12 זכור בעיקר בגלל השתלשלות האירועים הקיצונית הזו, בישראל הוא מקושר בעיקר להתנהלותו בימי השואה. "הפספוס הגדול של פיוס הוא הממד האתי. לא רק שנאת יהודים – זה יותר מורכב, אם כי יש סוג של מורשת שקשור לאנטי-יהדות", מפרטת קונסוני. "אבל אני רוצה לשים דגש על מה שהיה מיד אחרי המלחמה – פיוס פותח בפולמוס ומאשים שוב את היהודים כרוצחי האל, הוא מחיה דיון 'פרו-שואתי' שאי אפשר לחשוב עליו היום. למרות השואה הוא מדבר במושגים אנטי-יהודיים, כאילו לא למדנו כלום. זו הבעיה היותר חמורה מבחינתי".

פניו של האפיפיור פיוס ה-12 מתחילים להתפרק (צילום: הוותיקן)
פניו של האפיפיור פיוס ה-12 מתחילים להתפרק | צילום: הוותיקן

"הוא לא עשה שיעורי בית – זו אנטישמיות. כאשר יש לו את ההזדמנות לתקן, הוא לא מתקן אלא מדבר על 'רוצחי האל', הוא מדבר נגד הקומוניזם", מוסיפה קונסוני. "מבחינה אתית פיוס ה-12 לא יכול לצאת טוב במבחן ההיסטוריה. היה חסר לו הממד האנושי, הוא לא עמד בציפיות שלנו מבן אדם ובטח שלא ממי שעומד בראש ממסד כל כך חשוב שהוא בחר שלא להפעיל בעת שכזו".