"המפלגה הזו היא המזרח של סין, המערב שלה, הדרום, הצפון והמרכז" - כך הכריז נשיא סין, שי ג'ינפינג, כבר לפני שש שנים. לפי פרשנים רבים הוא היה יכול לתאר במילים אלה - ש"שאל" מהמנהיג מאו דזה דונג - גם את עצמו: מי שהתחיל בדרכים צנועות הפך לשליט כה חזק ודומיננטי, מי שמכונה "שחקן שחמט פוליטי מושלם". כוחו חזק עד כדי כך שבעיניים מערביות אפשר להגדיר אותו כהתגלמות של העריצות והרודנות, שלטון ברזל של אדם אחד שעומד ככל הנראה להתחזק עוד יותר - ועדיין רב הנסתר על הגלוי לגבי האיש האניגמטי.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אם לא תהיה הפתעה של הרגע האחרון, שי צפוי לקבל אישור לקדנציה שלישית חסרת תקדים. זה יקרה באירוע ענק, שיתחיל ביום ראשון, 16 באוקטובר: הקונגרס המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, שמתכנס לדיון מיוחד - ובו המנהיג מתכונן לקבל את התמיכה לעוד חמש שנים נוספות לפחות בשלטון, חמש שנים שבמהלכן הוא מתכנן להגדיל את השפעתו העולמית להיקף שגם בסין מתקשים לזכור.
"הקונגרס הלאומי ה-20 של ה-CPC (המפלגה הקומוניסטית הסינית) הוא קונגרס בעל משמעות רבה שיכונס ברגע מכריע", מציינת סוכנות הידיעות הסינית. "זהו רגע שבו כל המפלגה והעם כולו יוצאים למסע חדש לקראת בניית מדינה סוציאליסטית מודרנית מכל הבחינות". הקונגרס עצמו, כינוס בעל משמעות פרקטית סמלית וטקסית שנראה כאילו מונחה על ידי כוריאוגרף, מספק תמונת מצב למדיניות הרחבה של סין וההתנהלות של הממשל בבייג'ינג. אך מה באמת מונח על הכף?
"המשמעות עצומה. בכינוס תקבע זהות צוות ההנהגה המצומצם והמשפיע ביותר על סין למשך חמש השנים הבאות ומעבר לכך", מסביר נעם אורבך, פרשן לענייני סין, בריאיון למגזין N12. "אישוש וחיזוק הנהגתו של שי, זה מה שצפוי", הוא מעריך - וממהר לסייג: "קשה לדמיין משהו אחר. אך בסין אף פעם אי אפשר לדעת והפתעות קורות. במקרה הלא צפוי של פיחות במעמדו, ההשלכות על המפלגה - מעמדה בציבור, יוקרתה ויכולתה להמשיך לשלוט - עשויות להיות כבדות, שכן המפלגה מושקעת עד צוואר בפולחן האישיות של המנהיג כפי שלא קרה מאז מאו דזה דונג".
פולחן אישיות - ועוצמה חסרת תקדים
בהודעה הרשמית של בייג'ינג לקראת הפתיחה של הקונגרס, שמו של המנהיג מוזכר שוב ושוב: "הקונגרס שמתכנס השבוע יערוך חשבון נפש על עבודת המפלגה בחמש השנים האחרונות, כמו גם על ההישגים הגדולים והניסיון רב הערך של הוועד המרכזי של המפלגה עם החבר שי ג'ינפינג בליבה באיחוד והובלת המפלגה כולה והעם הסיני מכל הקבוצות האתניות".
ההודעה הסינית לקראת הקונגרס מחברת בין ישן לחדש - וממקמת את הנשיא הסיני הכל-יכול בשרשרת מנהיגים היסטורית. "על פי ההודעה הסינית, הקונגרס יניף את הדגל הגדול של הסוציאליזם בעל המאפיינים הסיניים, יקיים את תורת המרקסיזם-לניניזם, עם תורתו של מאו דזה דונג, עם תורתו של דנג שיאופינג - וגם יישם באופן יסודי את המדיניות שי ג'ינפינג לעידן החדש", מציין אורבך.
שי ג'ינפינג עמד בראש ובמרכז המהלכים שהובילו את סין למעמדה הנוכחי כמעצמת-על. כאדם עם תדמית חזקה ויכולות פוליטיות חדות, מנהיג המפלגה הקומוניסטית הסינית השלטת ריכז בידיו כל כך הרבה עוצמה שרעיונותיו הפכו לחלק מהחוקה הסינית - כבוד שהיה שמור עד עכשיו רק למאו דזה דונג. המושג "הגות שי ג'ינפינג" או "המחשבות של שי ג'ינפינג" כבר נכנס ללקסיקון, והופך כל קריאת תיגר מול הנשיא לאיום על השלטון והמפלגה הקומוניסטית כולה. המזכיר הכללי של הקומוניסטים נחשב "ראשון בין שווים" בוועדה הקבועה של הלשכה הפוליטית, מה שנחשב כיום כמנהיגות עליונה.
מסע ה"טיהור" ששלח מיליונים למעצר
עד כמה עוצמתי המנהיג החידתי? על פי האנליסטים של סוכנות הידיעות רויטרס, שי חיזק את אחיזתו בממשל כאשר עקף אחריות של אחרים וקבע מדיניות כלכלית שבדרך כלל מנוהלת על ידי ראש הממשלה. והוא לא עצר בכך: שי נקט בקמפיין גורף לטיהור פקידים שנחשבו לא נאמנים, מושחתים או לא יעילים, ובנה את בסיס הכוח שלו על ידי איוש אותן משרות פנויות בבעלי בריתו, כמו ראש מחלקת הארגון הראשון שלו ג'או לג'י שהיה חבר ילדות, או צ'ן שי שהוא חבר מלימודיו של שי באוניברסיטה.
אחד מה"מטוהרים" הוא סגן השר לביטחון פנים לשעבר של סין, סון ליג'ון, שקיבל השבוע את גזר דינו על "פגיעה חמורה באחדות המפלגה": הוא נכלא לשארית חייו. כך בחר הממשל הסיני להציג את המקל שבידו לקראת פתיחת הקונגרס המרכזי שהמפלגה הקומוניסטית הסינית מכנסת אחת לחמש שנים. ה"גזר" הוא חיזוק מעמדו של הנשיא ומזכ"ל המפלגה שי.
בית המשפט הסיני אמר שפשעיו של סגן השר כללו מתן ולקיחת שוחד של עשרות מיליוני דולרים, מניפולציה בשוק המניות והחזקה בלתי חוקית של שני כלי נשק. סון לא לבד: השבוע קיבלו גם פקידים אחרים, שעל פי השידור הממלכתי הסיני CCTV היו חברים באותה ה"קליקה הפוליטית" של סון, עונשי מאסר ארוכים. בין הנענשים: שר המשפטים לשעבר פו ז'נגואה ושלושה מפקדי משטרה לשעבר של מחוזות שנחאי, צ'ונגצ'ינג ושאנשי. על פי פרשני רויטרס, הסינים לא מופתעים מגל המעצרים: המפלגה מודיעה על מעצר או גזר דין של פקידים בעלי פרופיל גבוה לקראת הקונגרס, כדי להזכיר לחברי המפלגה להיות נאמנים.
לא מדובר רק בכמה בעלי תפקידים שסרחו: במסגרת מסע הטיהורים של שי נחקרו עד היום לא פחות מ-4.7 מיליון פקידים, מתוכם 1.5 מיליון נעצרו. לשי יש שליטה מלאה במנגנון הביטחון הפנימי, ובמסגרת מסע ה"טיהור" המתמשך שלו הוא הפיל מפקדי משטרה ושופטים רבים. ודפוס השלטון הריכוזי שלו לא עוזר בכך: בשנת 2015 הוא הורה לפרלמנט ולגופים אחרים, כולל הקבינט ובית המשפט העליון, לתדרך אותו על דוחות העבודה השנתיים שלהם.
"על התקשורת לאהוב את המפלגה"
והוא דרש גם מכלי התקשורת ליישר קו ולהפוך לתעמולה בוטה. ב-2016 הוא קרא לתקשורת הממלכתית להביע נאמנות מוחלטת לקו של המפלגה: "שם המשפחה של התקשורת המרכזית הוא המפלגה, עליהם לאהוב אותה ולהגן עליה". מאז, חירויות התקשורת פחתו בהתמדה, בעוד שהתעמולה הקשורה לשי גדלה בהתמדה. שי הבהיר את תפקידה העליון של המפלגה בהכרזה ב-2017: "מפלגה, ממשלה, צבא, אנשים, חינוך; מזרח, דרום, מערב, צפון, מרכז: המפלגה מובילה הכול".
יעל עינב, מנכ"לית YCHINA שמתגוררת בשנגחאי, מספרת לנו על השנים תחת שלטונו של שי. "השנים האלה היו מאד דרמטיות מבחינת הקפיצה הטכנולוגית שסין עשתה בחלל, בים וביבשה עם 'פרויקט החגורה והדרך', תוכנית סחר עולמית ענקית שרשומה לחלוטין על שמו של הנשיא", היא מסבירה, "ורכבות מהירות מחברות כעת כמעט את כל סין".
שי כבר מתכנן את המשך הדרך - ולא מדובר רק בחמש שנים נוספות: כבר ב-2018 הקונגרס העממי הלאומי אישר את הסרת המגבלה של שתי הכהונות על הנשיאות, ולמעשה שי ג'ינפינג יכול להישאר בשלטון לכל חייו - חיים יוצאי דופן שיכולים להיכתב כמו סיפור תנ"כי.
הטרגדיה המשפחתית, המערה וה"לידה מחדש"
שי נולד כ"נסיך" לממשל הסיני, הפך לאיכר שגר במערה וחצב ממנה את דרכו עד למעמד המנהיג - שני רק למייסד הרפובליקה הסינית העממית. הוא נולד בבייג'ינג לפני קרוב ל-70 שנה, ב-1953 - בנו של מהפכן ותיק בשם שי ג'ונגקסון, אחד מהאבות המייסדים של המפלגה הקומוניסטית ומי שכיהן כסגן ראש הממשלה הסינית בתחילת דרכה. אבל הכבוד למשפחתו קיבל תפנית דרמטית כאשר אביו ביקר את הממשל ב-1962 במהלך מהפכת התרבות ונשלח לכלא.
אימו של שי ג'ינפינג התנערה מהאב בפומבי, אחת משתי אחיותיו לא עמדה בלחץ המהפכה שריסקה את המשפחה והתאבדה, בעוד הילד ג'ינפינג מבית שי הגיב אחרת לגמרי. בגיל 15 הילד שגדל בליבה של הבירה הסינית נשלח לאזור הכפרי ל"חינוך מחדש". הוא עבד בעבודת פרך בכפר נידח ועני ליאנגג'יאה במשך שבע שנים. בחלקן, נילד שנולד בנוחות של לב ה"עיר האסורה" בבייג'ינג עבר להתגורר במערה.
החוויה הזו כנראה תרמה מאוד לתדמית של המנהיג הסיני - בעיני העם ובעיני עצמו. בריאיון שהעניק בשנת 2000 הוא אמר: "אנשים שיש להם מעט מגע עם כוח, שרחוקים ממנו, תמיד רואים בו משהו מסתורי. אבל אני לא רואה רק את הדברים השטחיים - את הכוח, הפרחים, התהילה ומחיאות הכפיים. אני רואה גם את הבולפים (בתי המעצר של המפלגה בימי המהפכה) ויודע שאנשים יכולים לנשוף אוויר חם ואוויר קר. אני מבין פוליטיקה ברמה יותר עמוקה".
אחרי שהמפלגה הקומוניסטית הסינית שברה את משפחתו, אפשר היה לצפות ששי יפתח התנגדות להנהגה - אבל הוא ניסה דווקא לחזור ולהצטרף למפלגה 7 פעמים ונדחה שוב ושוב בגלל המוניטין של אביו. תמונת המצב השתנתה לבסוף ב-1974 בזכות התיידדות אישית: בגיל 21 הוא התקבל ויצא בדרך הקשה עד לפסגה. הוא התחיל כמזכיר מפלגה מקומי באזור קטן במחוז חביי, לפני שדילג לתפקידים בכירים יותר במקומות אחרים כולל ראשות המפלגה בשנגחאי, העיר השנייה בגודלה והמרכז הפיננסי של סין.
בדרך לצמרת הוא חרט על דגלו התנגדות לא מתפשרת במאבק בשחיתות. גם מנהיג סין באותן שנים, הו ג'ינטאו, שם לב למנהיג העולה ודחף אותו עד לגוף העליון הסיני בקבלת ההחלטות, הוועדה המתמדת של הפוליטבירו, בשנת 2012, בגיל 59, הוא נבחר לנשיא.
שי הוא בוגר החוג להנדסה כימית של אוניברסיטת טסינגואה, ונשוי לזמרת הזוהרת פנג ליואן, השניים מוצגים בתקשורת הממלכתית הסינית כ"זוג הראשון של סין", בניגוד גמור לזוגות נשיאותיים קודמים, שבהם הגברת הראשונה שמרה באופן מסורתי על פרופיל נמוך הרבה יותר. יש להם בת אחת, שי מינגזה, שלמדה באוניברסיטת הרווארד.
פרויקט הענק - והמשבר של מדיניות הקורונה
שי חותר במרץ למה שהוא מכנה ה"התחדשות גדולה של האומה הסינית". יש לו חזון משלו לעתידה של סין: תחתיו, סין חוקקה רפורמה כלכלית כדי להילחם בהאטת הצמיחה, צמצמה את התעשיות בבעלות המדינה ומנסה להפחית את הזיהום - במקביל לניהול פרויקט סחר בין-לאומי ענק, One Belt One Road, שמקשר את סין וכוחה הכלכלי, הפוליטי והמדיני.
אבל הקונגרס הסיני נפתח בזמן לא פשוט: המדיניות הקיצונית של שי במאבק בשחיתות דומה למאבק שלו במגיפת הקורונה שנולדה בסין. שי דרש "אפס קורונה" גם כשהעולם כולו כבר החל להשתחרר מהמגבלות. יעל עינב משנגחאי מספרת: "שמו של הנשיא גם קשור במדיניות האפס קורונה שהצליחה מאוד בשנתיים הראשונות ולא נעצרה כשהייתה צריכה בשנה האחרונה. הסגר בשנגחאי הוא נקודת מפנה גדולה בתודעה הלאומית. יש לפני הסגר ואחרי הסגר".
"שנגחאי נחשבה לפאר היצירה והקדמה - ואז התגלתה במערומיה", היא מסבירה. "זה קרה כמובן עם התערבות מסיבית מבייג'ינג: חוסר התפקוד של הרשויות בעיר הכי מתקדמת בסין הותירה חותם. כעת יש בפעם הראשונה מחשבות והרהורים של רבים לגבי המדיניות של 'אפס קורונה'. הייתה עזיבה די גדולה אחרי הסגר בעיר. המחשבות הן על הצורך ביותר חופש בחירה, לא עסוקים כאן כל כך בשאלת הנשיא".
והפרשן נעם אורבך מוסיף: "בתחילה העולם הגיב בהלם לסגרים חסרי התקדים בסין ואז אימץ אותן. סין הצליחה להיהפך בעיני עצמה כגיבורת ההתמודדות הנכונה מול הקורונה. בשנה האחרונה, כשכל העולם המשיך בחייו בעוד סין רק מגבירה את הסגרים, שלטון המפלגה הקומוניסטית שב להזכיר את אותו שלטון מאואיסטי שפועל מתוך אובססיה אידיאולוגית ומבצע צעדים קיצוניים, מוגזמים והרסניים".
הקשר עם פוטין והסדקים במורשת
הקונגרס הסיני מתכנס בזמן שבאירופה מי שנחשב ידידו של שי ג'ינפינג, הנשיא פוטין, נוגס באוקראינה ורומז על שימוש בנשק גרעיני. המצב הזה מטריד לא רק את שי, אלא את הנהגת סין כולה: בהודעה לקראת פתיחת הקונגרס נכתב כי "הקונגרס יסקור ביסודיות את המצבים הבין-לאומיים והמקומיים, יבין באופן מקיף את הדרישות החדשות לפיתוח מטרת המפלגה והמדינה במסע החדש בעידן החדש".
"אין ספק ששי יכול להשפיע על מוסקווה ובוודאי על וושינגטון", אומרת בביטחון יעל עינב. "התחושה בסין היא שארה"ב מבודדת את סין, ולא רק סין הולכת ומסתגרת בתוך עצמה. הבידוד הוביל למצב הנוכחי של מוסקווה, העניין הסתבך עם המלחמה המיותרת וההסתבכות בבוץ האוקראיני. הניסיון ליצור שותפים אסטרטגיים במיוחד באזור הוא מאמץ רב שנים של שי. כל אחד מקרב בעלי ברית משלו".
פוטין ושי נפגשו לפני חודש באוזבקיסטן: שי העביר מסרים שהוגדרו כ"שאלות וחששות" של סין לגבי המלחמה באירופה, וגם כינה את פוטין "ידידי הוותיק". החששות של סין הם ככל הנראה מההשפעה הכלכלית של הפלישה. פוטין הודה באותו מעמד למנהיג הסיני על עמדתו ה"מאוזנת" לגבי הפלישה והוסיף, בסגנון לא אופייני: "אנו מעריכים מאוד את העמדה המאוזנת של חברינו הסינים בכל הנוגע למשבר באוקראינה".
במשך השנים שי טיפח יחסים הדוקים מאוד עם רוסיה של פוטין, המשבר באוקראינה ב-2014 רק חיזק את הקשר: כמו פוטין, שי נתפס כמנהיג חזק בעל אוריינטציה לאומנית שלא חושש להתייצב מול מה שמוגדר "אינטרסים מערביים". שי השתתף בטקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף 2014 בסוצ'י, וחתם על עסקת גז של 400 מיליארד דולר עם רוסיה. סין הפכה בשנים אלו לשותפת הסחר הגדולה ביותר של רוסיה.
שי ופוטין נפגשו גם ב-4 בפברואר לקראת אולימפיאדת החורף בבייג'ינג 2022 - כאשר שי פרס את "חיילי הקורונה" שלו שישמרו על "אפס הדבקה" בבירה בייג'ינג, פוטין ריכז את חייליו שלו בגבול אוקראינה. בוושינגטון טענו שסין של שי ביקשה מרוסיה להמתין לפלישה לאוקראינה עד לאחר סיום אולימפיאדת בייג'ינג ב-20 בפברואר וכך היה. מאז תחילת המלחמה, באפריל 2022, שי ג'ינפינג הביע התנגדות לסנקציות נגד רוסיה. ב-15 ביוני 2022, המנהיג הסיני חזר על תמיכתה של סין ברוסיה בנושאי ריבונות וביטחון. עם זאת, שי אמר גם שסין מחויבת לכבד את "השלמות הטריטוריאלית של כל המדינות" ואמר כי סין "כואבת מול להבות המלחמה שמתלקחות מחדש באירופה".
במרץ 2021 הוא אמר ש"המזרח עולה והמערב יורד" וטען שכוחו של העולם המערבי בדעיכה ותגובתו למשבר הקורונה היא דוגמה לכך. שי טען שסין נכנסת לתקופה של הזדמנויות. שי רמז לעתים קרובות ל"קהילה עם עתיד משותף לאנושות": סין של שי רוצה סדר עולמי חדש שמציב את בייג'ינג ואת שי במרכז. תחת שי סין, יחד עם רוסיה, התמקדה גם בהגברת היחסים עם החלק הדרומי הגלובלי.
בטייוואן מודאגים כבר מהמהלכים הצפויים של שי אחרי הכינוס והבעת האמון: מנהיגת טייוואן הזהירה השבוע את בייג'ינג ש"האי לעולם לא יוותר על אורח חייו הדמוקרטי" בנאום לכבוד יום האומה שלה, הנשיאה צ'אי אינג-ון השוותה את פלישת רוסיה לאוקראינה לכוונה של המשטר בבייג'ינג להשתלט יום אחד על טייוואן. נעם אורבך מדגיש: "בתחילת שלטונו של שי, מורשתו הייתה רעיונות פנים-מפלגתיים מעורפלים כמו 'שגשוג מתון', כשבפועל התמקד בטיפול בשחיתות וחיזוק אחיזתו ואחיזת המפלגה בשלטון. מאז 2020, מורשתו הפכה מזוהה יותר מכל עם מדיניות האפס קורונה. ובנקודה זו גם נצפו לאחרונה סדקים במעמדו. לקראת המשך שלטונו, מהלך להבטחת 'שלמות המולדת' באמצעות החזרת טייוואן לחיק סין היא המורשת המועדפת והרצויה ביותר".
שאלתי את אורבך אם להערכתו סין תפלוש לטייוואן, והוא השיב: "כמובן שאין לדעת, אבל אפשר להציע גורמים שעשויים להביאו לכדי פלישה או לפחות תקיפה. ככל שההערכה תהיה שארה"ב לא תתערב, יגדל הסיכוי לפלישה. ככל שמעמדו בשלטון יהיה בסכנה, ככל שיצופה ממנו לפלוש והימנעות מפלישה תצטייר כלפי פנים כחולשה, כך יגבר הסיכוי שתהיה פלישה".
"אין לי יומרות לדעת מה קורה בראשו. אך סין תחתיו מפגינה חשש גדול מאוד מהשפעות מערביות ולכן עושה הכול כדי למנוע ולצמצם אותן", הוא מחדד. "רעיונות דמוקרטיים-ליברליים הם ללא ספק האויב הגדול ביותר של המפלגה הקומוניסטית הסינית". כך למשל צפון קוריאה, שסין היא עורק התקשורת הכמעט בודד שלה לעולם, משמשת לעיתים כפיון במאבק הזה.
וההיצמדות לעקרונות הכלכליים והמדיניים מופיעה גם במטרות הקונגרס הקרוב: "כל חברי המפלגה והאנשים מכל הקבוצות האתניות ברחבי המדינה יתגייסו לעבוד יחד למען בניית סין למדינה סוציאליסטית מודרנית מכל הבחינות וקידום ההתחדשות הגדולה של האומה הסינית בכל החזיתות". האם סין באמת סוציאליסטית? "כמו כל ססמה, ביטוי, או עקרון של המפלגה הקומוניסטית של סין, הערפול מובנה בתוכו", משיב אורבך. "הביטוי זה ספציפית נטבע בידי דנג סיאופינג בשנות השמונים, עיקרו שסין מובילה שיטה סוציאליסטית שבניגוד למודל הסובייטי מאפשרת שוק חופשי, יוזמה כלכלית חופשית ותחרות".
העונש הכבד לנערים שהעזו להרים ראש בהונג קונג
"החידוש של שי ג'ינפינג הוא הוספת המילים 'לעידן החדש', וכך הוא הוכנס במפורש לחוקת המדינה החדשה", אורבך מסביר. "המשמעות, כמובן, מעורפלת מאוד. אבל הבה נודה שזה נשמע יפה". מה הקשר בין המיליונרים של סין לממשל? האם הם כפופים להנהגת המפלגה? מה הקשר ביניהם? "לא מזמן שי החליט פחות או יותר על דעת עצמו להוריד את מיודענו ג'ק מא מגדולתו", מציין אורבך בתשובה. "המסר לכל יתר המיליארדרים הקטנים יותר ממנו בסין ברור. השוק החופשי בסין חופשי עד גבול מסוים - אך הגבול הזה שקוף ובלתי נראה".
ולא רק התוכניות של שי לגבי טייוואן מעוררת דאגה. נציבות זכויות האדם של האו"ם, מישל בצ'לט, הגישה דקות לפני סוף כהונתה דוח דרמטי, שקבע כי סין מבצעת מעצרים שרירותיים ומפלים נגד בני המיעוט האויגורי ומיעוטים מוסלמים אחרים בחבל שינג'יאנג, ואף טענה שמעשי סין צריכים להיחשב לפשעים נגד האנושות. לקראת הקונגרס, בייג'ינג מזכירה גם לתושבי הונג קונג שסופחה מי השליט: חמישה בני נוער מהונג קונג נידונו השבוע לשלוש שנות מאסר על כך שדגלו בהפלת ממשלת בייג'ינג. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש ב"חוק הביטחון הלאומי" בבית המשפט נגד ילדים מתחת לגיל 18 בהונג קונג. האופוזיציה הפוליטית בעיר כמעט ונעלמה מאז 2020 ולא במקרה.
הממשל של שי מסכם בהודעה את מה שצפוי בקונגרס - ומה שבקרוב ירגישו כל תושבי סין, ולא רק הם: "כל חברי המפלגה ואנשים מכל הקבוצות האתניות ברחבי הארץ יתגייסו להמשיך ולקדם את התוכנית המשולבת ואת האסטרטגיה המקיפה הארבע-שכבתית באופן מתואם, כדי לקדם שגשוג משותף לכולם, לקדם את הפרויקט החדש והגדול של המפלגה - בנייה של קהילה עם עתיד משותף לאנושות". דמותו של שי, ומעשיו שנועדו למקם אותו ואת סין במוקד הכוח העולמי, הם חלק מאותו "עתיד משותף לאנושות" - חזון של איש אחד, שהולך להיות עוצמתי יותר מכפי שמישהו צפה, כשהוא חי במערה וניסה להתגבר על הטראומה של כליאת אביו והתפרקות משפחתו.