הדמויות שהתגנבו בין השיחים לעבר הגבול נעו בשקט, עוצרות כל כמה מטרים כדי לבחון אם התגלו. כשהגיעו לגדר המערכת סמוך למטולה הן החלו משליכות חבילות לצד הישראלי. חבורת המבריחים לא ידעה שמישהו עוקב אחריהם, מתצפת וממתין למשלוח היקר בסבלנות. בצד הישראלי המתינו ה"קולטים", מי שאמורים לאסוף את החבילות. כוח מיחידה מיוחדת של המשטרה ושל צה"ל השתלט עליהם, עצר אותם ותפס את החבילות. בתוכן היו 15 אקדחים ו-36 ק"ג של חשיש בשווי שני מיליון שקלים.
מי שעומד מאחורי רשת הברחות הסמים של חיזבאללה כונה בפי אנשי המודיעין הישראלים "888". חאג' חליל חרב, מבכירי המפקדים בארגון הטרור חיזבאללה, הוא האדם שאחראי להברחות הסמים והנשק בגבולה הצפוני של ישראל. למרות שחרב הוא אישיות מוכרת ודומיננטית בחיזבאללה, עבור הציבור הישראלי הוא אנונימי לחלוטין. הוא שימש יועץ למזכ"ל הארגון חסן נסראללה, פיקד על הכוחות המיוחדים של חיזבאללה ונחשב לאחד הגורמים המובילים בתהליך בניין הכוח הצבאי של הארגון ב-30 השנים האחרונות. הכינוי הייחודי "888" הוענק לו בישראל משום ששמו מורכב משלוש אותיות ח' - 8 בגימטרייה.
איש עסקים או טרוריסט?
עסקאות סמים הן רק דרך מימון אחת, אולי ותיקה עבור ארגוני הטרור. כדי לממן את פעולותיו חיזבאללה מנהל מערך גידול והפצה של סמים לא רק בבקעת הלבנון, אלא גם בדרום אמריקה. ארגוני הטרור נדרשים לתשתיות מימון נרחבות כדי לקיים מערכת מקיפה של התחמשות, גיוס פעילים, אימונים, ומנגנונים צבאיים ואזרחיים תומכים.
התשתית הפיננסית של ארגוני הטרור נשענת על מקורות מימון שונים ומגוונים, בהם תרומות וארגוני צדקה, פשיעה מאורגנת כולל סחר בסמים ובבני אדם, תמיכה של מדינות דוגמת אירן, והקמת עסקים לגיטימיים לכאורה אשר ממומנים על ידי מדינות וגופים שתומכים בטרור ואת מרב הכנסותיהם מעבירים לארגוני טרור דוגמת חמאס, הג'יהאד האיסלאמי וחיזבאללה. היקף התקציב השנתי של ארגון כמו חיזבאללה או חמאס מוערך במיליארדי או מאות מיליוני דולרים בהתאמה. ללא תקציבים אלה אין לארגון הטרור הדלק לנוע קדימה, להתחמש ואף להתקיים.
ישראל מנהלת מערכה חובקת עולם בניסיון לעצור ולצמצם את נתיבי הכסף של ארגוני הטרור. המערכת הפיננסית העולמית ובייחוד הבנקים נדרשים לעמוד על המשמר ולשמש קו הגנה לאנושות בפני זרימת הכספים ליעדי טרור ולא לאפשר את פעילותם הפיננסית של חמאס, חיזבאללה והג'יהאד האיסלאמי אשר גם הוצאו אל מחוץ לחוק ברוב מדינות העולם. הבעיה היא שהכלים המשמשים את הבנקים אינם מסוגלים לזהות התנהגויות של לקוחות המעידות על מעורבות במימון טרור.
הבקרות, לכאורה, שהבנקים מיישמים מתמצות בהשוואה של שמות לקוחות אל מול רשימות טרוריסטים וארגוני טרור מוכרים – צעד חסר תכלית שכן אותם אנשים או ארגונים מודעים לכך שאסור לעשות איתם עסקים ומשתמשים בדרכים מתוחכמות להסתיר את מעורבותם. גם מערכות מתוחכמות לזיהוי קשרים בין אנשים מוגבלות, שכן המחבלים יודעים להסוות את פעילותם, זהותם וקשריהם בעולם הפיננסי. הבנקים מחויבים לזהות התנהגות חשודה במעורבות בטרור ובמימון טרור – וכיום יש גם אפשרות לזהות את הפעילות הפיננסית הקשורה בטרור ולמנוע או לצמצם את היתכנות ועוצמת הסבב הבא.
החשבון החשוד מאלג'יר ללבנון
לקוח במדינה במערב אירופה מתחיל לקבל העברות כספים בין-לאומיות מאלג'יר. ההיקפים בהתחלה אינם גבוהים ועומדים על כ-4,000 אירו בחודש. הלקוח הינו עובד בכיר בחברה מוכרת והסכומים המתגלגלים בחשבונו הם בסדר גודל של עשרות אלפי אירו בחודש. כעבור מספר חודשים מעביר הלקוח 20,000 אירו לחשבון בנק בלבנון. כשנשאל למטרת ההעברה, סיפר כי קרוב משפחתו, בעל שם משפחה שונה כמובן, מתחתן. הבנק התרצה ואישר את ההעברה.
צעד זה "הכשיר" במנגנוני הבנק את המסלול הזה, ומכאן ואילך אותו לקוח אוסף לחשבונותיו עשרות אלפי אירו ומדי כמה חודשים מעביר את הכסף ללבנון. מדובר במקרה אמיתי שזוהה באמצעות THETARAY, סטארט-אפ ישראלי, ומסביר כיצד ניתן למנוע את התחמשות ארגוני הטרור במסלול הפיננסי: החברה אינה מגדירה כללים או פרמטרים שקובעים מראש אם המקרה חשוד או לא. המערכת מזהה התנהגויות חריגות ומסבירה את הסממנים המחשידים שמעלים את החשד לעבירות פשיעה חמורה ובפרט מימון טרור.
את ניסיון העברת הכספים ללבנון זיהו בחברה הישראלית באמצעות כמה פרמטרים: הלקוח שכיר והמערכת זיהתה הכנסה קבועה ממקור חדש, ללקוח אין זיקה מוכרת ללבנון והיקפי הכסף הנכנס ממדינה זרה (אלג'יר) היו דומים לסכומים שיצאו ללבנון – מה שמרמז על ניצול הלקוח כאיש קש להעברת כספים. כמו כן, הלקוח הגדיל את הפעילות השוטפת בניגוד לפרופיל העסקי ולהתנהגותו הנורמלית בחשבון, הוא מתגורר באזור המוכר כאזור בעל אוריינטציה דתית קיצונית והחל לתרום כסף לארגון צדקה מקומי חוקי הקשור באיסלאם רדיקלי.
כל פרמטר בפני עצמו איננו מעיד על מעורבות בטרור או במימון טרור, אך כשהמערכת מספקת את התמונה השלמה לפעולותיו של הלקוח נוצרת בהירות מסוימת לגבי הפוטנציאל. המקרה נחקר באמצעות המערכת, זוהו קשרים בין הבנק בלבנון וחיזבאללה, והבנק הפסיק את פעילות הלקוח ודיווח לרשויות.
הכסף המלוכלך מאירופה ומאפריקה
חודש לאחר סיום מבצע "שומר החומות" רצועת עזה עדיין לא החלה לקבל את כספי הסיוע שהובטחו לה, כמיליארד דולר, לשיקום הרצועה. ניסיון העבר מלמד כי הכספים המיועדים לשיקום הרצועה זולגים מהר לחידוש האמל"ח ובניית מנהרות הטרור אצל חמאס, ולכן מדינת ישראל לא מאפשרת לכספים להיכנס לרצועה. העברת הכספים לחמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה ולחיזבאללה בלבנון נעשית בדרכים יצירתיות, שונות ומגוונות. בשנים האחרונות נעשים מאמצים גדולים למנוע מהכספים לעבור, אך הם עדיין מצליחים לזרום – גם אם חלקית בלבד.
רק לאחרונה איתרה חברת THETARAY העברה של עשרות אלפי אירו לחיזבאללה מאלג'יר דרך בנקאי צרפתי בכיר ששימש איש הקש להעברת הכספים. החברה חתמה על הסכמים עם ממשלות ועם בנקים מובילים באירופה ובמדינות המפרץ כדי למנוע העברות כספים לאירן. ארגוני הטרור השונים פועלים בצורה מתוחכמת לקבל כספים מבלי שיאתרו את מקורם, חלקם דרך חברות קש שונות באירופה ובאפריקה וחלקם בכספי סמים וסחר בבני אדם.
כך קרה גם עם חנות טקסטיל לייצור בגדים למעמד הביניים-נמוך במערב אירופה. החנות קיבלה חומרי גלם מבנגלדש וייצרה את הבגדים במפעל בבלגיה. בעל החנות נולד במרוקו ועבר לבריסל. ההתנהלות הפיננסית של העסק הייתה מוכרת וקבועה: הכנסות ממכירות בסדר גודל של 50-40 אלף אירו בחודש והוצאות בהיקפים של כ-45 אלף אירו בחודש. כל הפעילות הבין-לאומית הייתה עם בנגלדש ובלגיה, וגם קצת עם גרמניה, בריטניה וארה"ב. בפרופיל הלקוח הצהירו בעלי החנות על רשת משפחתית ענפה של אנשי טקסטיל ואכן בחלק מהמדינות שעימן העסק המשפחתי עבד שמות המשפחה היו זהים לשמו של בעל העסק.
אלא שבחודש מסוים המערכת זיהתה את שינויי ההתנהגות האלה: עבודה עם לקוח חדש בבלגיה – חברה מתעשיות רפואיות בהיקפים גדולים יחסית, העברת כסף מפקיסטן בהיקף של כעשרת אלפים אירו, משיכת מזומן חריגה, ועלייה בהיקפי הפעילות חוצת הגבולות ובהעברות לארה"ב, גרמניה, קטר ובריטניה. נוסף על כך, זוהתה עבודה עם גורמי צדקה המזוהים עם החמאס ומותרים על פי חוק, העברות קטנות בצירוף המילים "תרומה" או "צדקה", עלייה הדרגתית בהיקף המחזור החודשי למאות אלפי אירו ומכירה של בגדים ללקוח חדש ברצועת עזה דרך יבואן ישראלי.
בתיאור התרחיש ניתן להראות ויזואלית את הקשרים בין המדינות ולסמן בארה"ב את העסק ככזה שנחקר על ידי ה-FBI בחשד למעורבות בפשיעה חמורה. החברה מבלגיה קיבלה כספים מאירן וכך עבדה השיטה: זרימה של כסף מאירן ומפקיסטן דרך החברה הבלגית ובמישרין, הזרמה של כסף לחברות בתחום המתכות בגרמניה שייצרו חומרי גלם שעשויים לשמש גם לצרכים צבאיים והתנהגות פיננסית חריגה בפרמטרים רבים שכל אחד בפני עצמו איננו מעורר חשד.
לא סיוע ליתומים
בישראל הוקם מטה חדש: המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון. המטה מרכז ומתאם את הפעילות הממשלתית למאבק בתשתיות הפיננסיות של ארגוני הטרור, פעילי הטרור וגורמים המעורבים במימון טרור יחד עם המוסד, השב"כ ואגף המודיעין ותוך שימוש ביכולות שפותחו בתוך הארגונים ובחברות סטארט-אפ מקומיות.
במקרה נוסף עקבו גורמי ביון אחרי עסק קטן שזוהה על ידי המערכת בשישה חודשים שונים. בחודש הראשון, כחצי שנה לפני שהבנק זיהה חשד כלשהו בפעילות הלקוח, המערכת זיהתה את ההתנהגויות החריגות האלה: פעילות חריגה בהיקפה ללקוח בסיכון גבוה, קבלת כספים חריגה ללקוח שמתגורר באזור סיכון, ערך מצטבר חריג של פעילות בחשבון (לעומת לאוכלוסייה ולעומת ההיסטוריה של הלקוח), היקף הפקדות חריג, היקף משיכות חריג וחשיפה למדינות בסיכון גבוה.
הלקוח קיבל העברה קטנה עם אזכור של אימו המנוחה. בהעברה נמסר בטקסט חופשי כי סכומים גדולים יועברו בהמשך. הלקוח שלח כעשרת אלפים אירו בחודש לקמבודיה וגאנה בליווי המילים "סיוע הומניטרי". בהמשך העביר הלקוח כ-150 אלף אירו למרוקו בצירוף המילים "סיוע ליתומים". עורך דין באפריקה קיבל מהלקוח מספר העברות באותו חודש בסך 5,000 אירו כל אחת. ההצדקה העסקית הייתה תשלומי שכר לימוד. במקביל, מקבל כספים מחברת אנרגיה בטוניס העביר כספים לאנגליה.
המערכת זיהתה את ההתנהגויות החריגות, היקפי המשיכות הגבוהים ללקוח שעובד עם מדינות בסיכון גבוה למימון טרור, ואת ההיקפים החריגים של ההפקדות וההעברות לחשבון. מאות מילוני דולרים זורמים כך בהעברות כספים ובעסקאות סמים – מנסים לעקוף את המערכות הבנקאיות על פני הגלובוס.
היכולת לזהות התנהגויות חריגות, גם בסכומים משמעותיים וגם בסכומים קטנים, מספקת מענה ראוי לתפקיד של הבנקים בהגנה מפני מימון טרור. לרגולטורים לקח שנים לזהות גורמים הקשורים בטרור ולהוסיף אותם לרשימות – בין אם מדובר בבנקים במדינות כמו קטר, בחברות או בעמותות. ישראל, מצדה, מנצלת טכנולוגיה מתקדמת ובינה מלאכותית כדי לעבוד יחד עם סוכנויות הביון ברחבי העולם לסיכול נתיבי הכסף החשאיים.