ההחלטה על החיסכון הפנסיוני היא אחת החשובות בחיינו. אבל נראה שהציבור הישראלי מגלה חוסר הבנה בתחום, ומתקשה עדיין להבין כמה הוא צריך לחסוך ובאילו אפיקים, עד להגעה לגיל הפרישה. מסקר של העיתון "כלכליסט" לקראת ועידה בנושא, עולה ששליש מהנסקרים מקדישים חשיבה מועטה לנושא, וכמעט שני שלישים, בכלל לא התייעצו לפני שבחרו בקרן הפנסיה שלהם או בדקו את דמי הניהול שלה. אבל הבעייתיות היא לא רק בחוסר המודעות. כמעט מחצית מהנשאלים, חשים שהם אינם מצליחים לחסוך כסף משכרם החודשי, בין היתר בשל שחיקת השכר לצד עליית יוקר המחייה.
כשברקע הנתונים הללו, ניסינו לגבש כמה פרופילים וכמה עצות לחיסכון, שיאפשר לעובד ולעובדת לצאת לפנסיה בכבוד, יחד עם הפרשות באופן פרטי של החוסכים המתאימות לגובה שכרם החודשי:
אם אתם בני 30, שכירים, המרוויחים את השכר הממוצע במשק, נותרו לכם 34-37 שנות חיסכון. אם תפרישו על פי חוק הפנסיה בכל חודש כ-1900 שקלים, תהיו זכאית לקצבה חודשית של כ-6900 שקלים. כלומר, כדי לשמור על רמת חיים מינימלית שאליה התרגלתם - תצטרכו לחסוך קרוב ל-300 שקלים נוספים בחודש. אם מצבכם מעט פחות טוב, ואתם באותו גיל אבל מרוויחים שכר מינימום ההפרשה השוטפת החודשית שלכם תסתכם ב- 513 שקלים. עם הגיעכם לגיל פרישה לפי תזכו להשלמה שתספק לכם לפחות את שכר המינימום, שעומד היום על כ-4100 שקלים.
נעבור לבן 35, שעובד ומרוויח 15 אלף שקלים בחודש. אם לא חסכת לפנסיה, תצטרך בשלושת העשורים הקרובים להפריש 900 שקלים נוספים בכל חודש מעבר להפרשה הקבועה בחוק, כדי לעמוד ברמת המחיה שאליה התרגלת. אם לא, תזכה רק לשני שליש מהסכום שאותו אתה מרוויח היום. אם אתה מועסק בתפקיד ניהולי, בן כ-50 ורמת שכרך היא 20 אלף שקלים בחודש, עדיין תהיה זכאי לשני שלישים מהסכום שאותו הרווחת.
איך תשלימו את הסכום הזה? רק באמצעות הפרשה של קרוב ל-3,000 שקלים נוספים בכל חודש מהמשכורת לחיסכון. המספרים מבלבלים ומהיועצים הפנסיוניים קשה לפעמים לקבל תמונה מלאה. אבל חשוב לזכור שמדובר בעתיד שלנו, וכדאי שנבין לאיזה עתיד כלכלי בדיוק, אנחנו צועדים.