ההפסדים בשוק ההון חילחלו למאיון העליון. (צילום: רויטרס)
ההפסדים בשוק ההון חילחלו למאיון העליון. | צילום: רויטרס

סיכומי השנה נמשכים במרץ - והלילה מצטרף סיכום שנה חברתי-כלכלי. מרכז אדווה מפרסם את הדוח השנתי שלו, תמונת מצב חברתית - וחושף בעיקר הפסדים כבדים למאיון העליון, בעקבות המשבר הכלכלי באירופה ובשוק המניות. רוב הנתונים מתייחסים ל-2011, אך בכל הנושאים מוצגת גם תמונה של כל העשור האחרון.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

שנת 2011, כך על פי הדוח, הביאה איתה יציבות מסוימת בהכנסות מרבית האוכלוסייה, או ירידה בשיעורים זעירים. השינויים המשמעותיים ביותר נרשמו דווקא בעשירון הגבוה ביותר, שהכנסותיו קטנו ב-7.4%. בחינה מעמיקה עוד יותר מגלה שמרבית הצמצום נרשם אצל המאיון העליון, שהכנסותיו קטנו בשנה הזו ב-20%, ובמונחים כספיים, מכ-106 אלף שקלים ב-2010 ל-85 אלף ש"ח ב-2011. מה שגרם ככל הנראה לעיקר הירידות הם ההפסדים הכבדים בשוק ההון ב-2011.

אבל גם לאחר הנפילה הזו, ההכנסה החודשית הממוצעת של שכירים במאיון העליון עמדה על 85,047 שקלים, גבוהה פי 2.1 מזו של משקי בית בשארית העשירון העליון, פי 7 מזו של משקי בית בעשירון השישי ופי 13.4 מזו של משקי בית בעשירון השני. ב-2011, המנכ"לים של 100 החברות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסה שלשלו לכיסם סכום שנתי כולל של 6.48 מיליון שקלים, או או כ-540 אלף שקלים בחודש. תגמול זה היה גבוה כמעט פי 60 מהשכר הממוצע במשק בשנת 2011, שעמד על 8,741 שקלים בקרב עובדים ישראליים ופי 130 משכר המינימום באותה שנה, כ-4,100 שקלים.

אי השוויון בישראל הוא עדיין מן הגבוהים בארצות ה-OECD. על פי מדד ג'יני, ישראל ממוקמת במקום ה-5 מבין 27 החברות בארגון. אי השיווין ניכר גם בין נשים לגברים - ב-2011 השכר הממוצע לחודש של נשים עמד על 6,600 ש"ח - 66% בלבד מהשכר החודשי של גברים. השכר לשעה של נשים עמד על 44.0 שקלים - 83% מהשכר לשעה של גברים. הפער בין שכר הנשים לשעה ובין שכר הגברים לשעה, שהצטמצם בתחילת העשור בעיקר עקב ירידה בשכר הגברים, התייצב מאוחר יותר, אך שב וגדל בשנתיים האחרונות.

מעמד הביניים המשיך להצטמצם, הוצאות משקי בית על בריאות עלו

על אף שהירידות הגדולות ביותר נרשמו בקרב המאיון העליון, גם למעמד הביניים לא היו הרבה סיבות לשמוח. ב-2011 הצטמק במעט המעמד הבינוני וחלקו בכלל משקי הבית עמד על 27.5%. המעמד הבינוני בישראל קטן ביחס למרבית ארצות ה-OECD.

הדוח, שחובר על ידי ד"ר שלמה סבירסקי והגב' אתי קונור-אטיאס, התייחס גם לתחום החינוך ולהשכלה הגבוהה. "מערכת החינוך לא הצליחה במהלך כל העשור האחרון לפרוץ את מחסום ה-50% של זכאות לתעודת בגרות בקרב גילאי 17", הם קבעו, "ב-2011, שיעור הזכאות לתעודת בגרות מתוך שכבת גיל זו עמד על 48.1%. בתחילת העשור נרשמו שיעורים דומים, אלא שמאוחר יותר היו ירידות".

באשר לתחום הבריאות - ב-2011 נמשך הגידול בהוצאה של משקי בית על ביטוחי בריאות פרטיים ומשלימים. ההוצאה החודשית של משקי בית בעשירון העליון גדלה מאוד, מ-457 שקלים ל-523 שקלים. ההוצאה של העשירון השישי קטנה רק במעט, מ-227 שקלים ל-223 שקלים; וההוצאה של העשירון השני גדלה מ-103 שקלים ל-110 שקלים.

מחברי הדוח ציינו כי הההשקעות במשק נמוכות יחסית לארצות העשירות, הן מתחלקות באופן בלתי שווה בין המגזרים השונים בחברה הישראלית והן מתרכזות במספר קטן יחסית של ענפי משק. ההשקעות נמוכות יחסית למרות שאין כיום מחסור במשאבים פיננסיים מקומיים, לטענתם. הם מוסיפים כי הדיון הציבורי בצמיחה התמקד בשנים האחרונות בשיעורי ההשתתפות של הציבור החרדי ושל הנשים הערביות בשוק העבודה. לעומת זאת, הדיון בעובדה שהעושר הפיננסי החדש בארץ אינו מוליד גידול משמעותי בהשקעות, שעשוי היה גם להגדיל את ההשתתפות בכוח העבודה, כמעט ואינו מתקיים.