אם שאלתם את עצמכם למה יתגעגע נגיד בנק ישראל היוצא, סטנלי פישר, התשובה שלו היא "בעיקר לאיכות השיחות בין האנשים. ההתלהמות, ההתרגשות, הרעשים שאנשים עושים, אלה החיים אצל הישראלים. זה הרבה פחות מנומס, אבל הרבה יותר מעניין ממה שיש במקומות האחרים".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
האגדה מספרת שבאחד השבועות הראשונים של המשבר, בספטמבר 2008, עמד פישר לטוס לחו"ל, המזוודה הייתה כבר על המסוע, אלא שאז הוא החליט לחזור כשהבין את חומרת האירועים הכלכליים. "זה היה מוצדק", אישר פישר את הפרטים. "החשש הכי גדול היה אז שמשהו יכול בכל יום לקרות, ולא ידענו לאן אנחנו הולכים. חשבנו שאולי אנחנו חוזרים למיתון הגדול של שנות השלושים במאה העשרים. חשבתי שיהיה יותר טוב להיות כאן".
זאת הייתה ההצלחה שלו, אבל הכישלון הגדול ביותר שלו היה מחירי הדיור. פישר הולך ומשאיר אותנו עם מחירי דיור בלתי נתפסים, ועם חוסר סיכוי של זוגות צעירים לרכוש דירה. "אני משאיר את המשק בתעסוקה מלאה, דבר שלא יכולנו להשיג לו העלינו את הריבית כדי לטפל במחירי הדיור", הוא טוען. "השאלה על בועת הנדל"ן לא חשובה. השאלה היא אם מחירים עולים יותר מדי מהר, ולשאלה הזאת התשובה היא כן".
גם המצב שנוצר כעת בעייתי משום לאף אחד אין אינטרס שמחירי הדיור יירדו באופן חד מדי. דבר שכזה עלול להעמיד את הבנקים בסכנה. "לא רק את הבנקים, גם את הציבור", מבהיר פישר. "אלו שקנו דירות, שיש להם דירות, לא רוצים שהמחירים יירדו בקצב מהיר. כמה אחוזים בשנה זה בסדר, אבל לא יותר".
הציבור לא אוהב את הבנקים, ועוד יותר מכך הוא לא אוהב את הטייקונים. פישר יכול להבין זאת. "קנאה זה מאוד טבעי אצל בני אדם. הפופוליזם זה דבר שמפחיד אותי יותר מכל דבר שאני רואה במשק. אדם עשיר, טייקון, הוא שרוף. מחליטים ישר שהוא מושחת. זה לא נכון לגבי חלק גדול מהם. אנחנו צריכים אנשי עסקים מוצלחים ומוכשרים במשק אם אנחנו רוצים לצמוח". פישר יכול להבין את הכעס על התספורות, על המינוף, גם על ההתנהגות חסרת האחריות בכסף ציבורי. אבל יש דבר אחד שהוא לא מוכן לקבל: "אי אפשר לקחת דוגמה, או שתיים, או ארבע, ולהגיד 'זה מה שקורה בכל המשק, אז נפסיק. נפסיק עם הסכמי חוב'. זה יהיה מאוד מסוכן. אם אנחנו רוצים שכולם יפשטו את הרגל כשהם נכנסים לבעיות, אז אפשר לעשות את זה. אבל זה לא טוב למשק לטווח הבינוני והארוך. אנחנו צריכים לשמור על איזון".
"לו יכולנו לקדם את תהליך השלום, היינו מרוויחים"
קשה היה שלא לחוש במהלך כהונתו של פישר כנגיד בנק ישראל, את הציניות שלו כלפי הפוליטיקאים הישראלים. "אני זוכר שכשהשתתפתי בישיבת הממשלה על התקציב הראשון שלי, אז אחד השרים שאל אותי אחר כך 'ראית המון פגישות מהסוג הזה, מה אתה חושב עלינו?', אז אמרתי שהתהליך פחות או יותר אותו דבר בכל העולם, אלא שבארץ עושים הרבה יותר רעש בתהליך".
פישר גם לא טרח להסתיר דעות פוליטיות ומדיניות. הוא דיבר לא פעם על האופן והצורך להגיע להסדר עם הפלסטינים בטענה שזה יעזור לכלכלה הישראלית. "ברגע שאתה אומר שאין פרטנר, זה אומר שאתה לא מוכן להיכנס למשא ומתן", אומר גם היום הנגיד היוצא. "לו יכולנו לקדם את תהליכי השלום שהיו בסוף תקופת ממשלת אולמרט, היינו מרוויחים".
לפישר יש המלצה ברורה לגבי זהות האיש שצריך להחליף אותו, אבל בין אם זה יהיה הוא או אדם אחר, פישר חושב שהליך הבחירה בנגיד החדש מתארך יתר על המידה. "הייתי מעדיף לשבת עם המחליף שלי ולקחת חודש, לעבור על כל דבר שאנחנו עושים ולהסביר".
ומה באשר לעתידו של פישר? "אני מקווה שאמצא עבודה שתאפשר לי להיות חלק גדול מהזמן בארץ ולגור כאן. לחיות חיים דו-יבשתיים", אומר פישר. "אני ממש לא יודע מה יהיה הג'וב הבא. אני מכיר המון ישראלים שיודעים, אבל בכל פעם שאני מבקש מהם להגיד לי משום שזה חשוב גם לי, הם לא מוכנים להגיד לי".