דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (רביעי), שעוסק בליקויים בתחום הפנסיה בארץ, הקדיש חלק משמעותי לנושא הפנסיה התקציבית בצה"ל - סוגיה שעמדה בעבר במוקד השיח הציבורי. התחום הוסדר על ידי ועדת לוקר שהגישה את מסקנותיה בשנה שעברה אך המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, חושף כי הנתונים שהובאו בפני הוועדה היו חלקיים - ומידע מהותי הועלם ממשרד האוצר. כמו כן עולה מהדוח כי הרמטכ"ל גדי איזנקוט העניק הגדלות לפורשים מצה"ל, בשיעור של מאות מיליוני שקלים בשנה - בזמן שהסכומים המלאים לא היו ידועים למשרד האוצר.
ומה חשב המבקר על משבר הפנסיות המתקרב וניגודי העניינים בתחום? לחצו כאן
"צה"ל הערים קשיים על משרד האוצר בקבלת מסמך המדיניות המדויק של הרמטכ"ל בנושא הגמלאות והעביר רק נתונים חלקיים", קבע שפירא. לדבריו, הערכת הנטל הכספי של הפנסיות התקציביות הנהוגות בצה"ל הוערך בסכום נמוך מדי, מכיוון שהמידע היה חלקי ו"אגפים רלוונטיים במשרד האוצר הודרו מההליך".
לדבריו, החבות של המדינה - התשלומים שעליה לשלם כיום ובעתיד לפורשים - "מחושבת באופן מוטה ומוצגת באופן שעלול להטעות בנוגע ליכולת לממן אותה ובהשפעת הנטל שלה על תקציב המדינה". עוד עולה מנתוני הצבא כי עיקר ההוצאה על הגמלאות במשרד הביטחון היא בגין גמלאים בגיל העבודה, שטרם הגיעו לגיל 67 אך זכאים לתשלומי פנסיה תקציבית.
הדוח חושף ליקויים רבים בדרך החישוב וההצגה של החבות של הממשלה לפנסיה תקציבית על ידי אגף החשב הכללי במשרד הביטחון: מהבדיקה עולה כי הפער הגדול בין מקבלי הפנסיה התקציבית לאלו שמקבלים פנסיה צוברת (כלומר, המצטרפים לשוק העבודה בעשורים האחרונים) מטופל באופן לקוי.
הרמטכ"ל הגדיל פנסיות - הוועדה לא ידעה
אחד הגורמים שמגדיל את הפער לטובת מקבלי הפנסיות מצה"ל הוא הנוהל המכונה "הגדלת הרמטכ"ל". מפקדי הצבא, במשך שנים רבות, היו רשאים להגדיל את קצבת הפורשים. ישנן מספר סיבות להגדלת הפנסיה: איש קבע בן יותר מ-40 ששירת יותר מעשר שנים זכאי ל"הגדלה מירבית" של 2% עבור כל שנה, שמסתכמת ב-6% לגבר ו-3.5% לאישה (ההפרש נובע מהחישוב על פי שירות החובה). מגיל 40 עד 42 ההגדלה עולה ל-4%, ולאחר מכן הנתון יורד ל-2% ול-1%.
כמו כן לצבא עומדת האפשרות להגדיל את הקצבה במקרים חריגים, וגם במקרה שבו איש הקבע מוותר על חופשת פרישה למשל. זכאים נוספים להגדלות חריגות: הורה שכול מעל גיל 40, מקבלי עיטור לוחמי המדינה וניצולי שואה. המבקר התמקד בפעילות הרמטכ"ל הנוכחי, רא"ל גדי איזנקוט, ומצא כי הוא וקודמיו בני גנץ וגבי אשכנזי "הגדילו באופן גורף ובשיעורים גבוהים" את הקצבה, בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה מתקציב המדינה. בכך גדלה החבות האקטוארית ב-2.9 מיליארד שקלים תוך שנתיים בלבד - מ-2013 עד 2015, והסכום הסופי עשוי להיות גבוה יותר.
"לא הייתה בידי אכ"א רשימה מרכזת מלאה ומפורטת של ההגדלות האחוזיות, וממילא לא היו בידיהם נתונים בדבר עלות ההגדלות האלו ובדבר הגדלות חריגות", נכתב בדוח. עוד נטען כי שיעור ההגדלה הממוצע בשלוש השנים האחרונות עמד על כ-8.5%, ובשנת 2015 יותר ממחצית הפורשים (63.9%) קיבלו הגדלה של 7% ומעלה. 29% מהפורשים קיבלו יותר מ-10% וכ-15% קיבלו הגדלה בסך 14%.
"רואה בחומרה את התופעה"
הנתונים הללו לא היו ידועים לוועדת לוקר ולחשבת הכללית, שהסתמכו על נתון לפיו ההגדלה עמדה על כ-6% בלבד. לאור זאת, קבע המבקר, ההגדלות ניתנו "ללא בחינת ההשפעה המצטברת על תקציב המדינה והחבות האקטוארית - מדיניות הרמטכ"ל בנושא הגדלת אחוז הגמלה של אנשי הקבע מהשכר הקובע הופעלה בשקיפות נמוכה, ויכולת הבקרה עליה מועטה". שפירא ציין כי לאור משקלו של תקציב הביטחון בכלל תקציב המדינה "יש חשיבות יתרה בהגברת השקיפות, הפיקוח והבקרה החיצוניים על תקציב זה".
"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התופעה של הגדלה גורפת של הגמלאות לאנשי הקבע בלא שתועדה סיבת ההגדלה וללא יכולת לבצע בקרה נאותה על ההגדלות, למרות השפעתן המשמעותית על תקציב הגמלאות של מערכת הביטחון", סיכם שפירא.
המידע הלקוי שהועבר מצה"ל הוביל לכך ש"הסיכום התקציבי שנחתם בין משרד האוצר ובין משרד הביטחון וצה"ל בנובמבר 2015 נוהל על ידי משרד האוצר באופן לא תקין ולא יעיל". מספר רשויות - אגף התקציבים, אגף שוק ההון ורשות המסים - לא עודכנו בהגדלות למרות השפעותיהן המשמעותיות.
שפירא קרא לרמטכ"ל "להנחות את אכ"א לתעד במרוכז ובאופן מלא ומפורט את ההגדלות האחוזיות, לרבות הסיבות להגדלה, ולעדכן אותן באופן שוטף". כמו כן ביקש המבקר מאיזנקוט "להנחות את אכ"א להפסיק להערים קשיים על משרד האוצר ולדאוג לשיפור השקיפות והבקרה". בנוסף קרא המבקר לבחון את הסכמי פנסיית הגישור השונים ואת המשמעות התקציבית שלהן, מכיוון שהן אינן כלולות בנתונים.
ממערכת הביטחון נמסר בתגובה: "צה"ל ומשרד הביטחון קיבלו לידיהם את הדוח, ובעקבות כך התקיימה סדרת פגישות מקיפה בין צמרת מערכת הביטחון לבין צוותי המבקר, על מנת להכיר את הנושאים העולים בדוח לעומקם, ולראות היכן ניתן להשתפר ולפעול למען הסדרת הנדרש. צה"ל מיישם את רוב ההערות המופיעות בדוח הלכה למעשה, כחלק מתהליך מתמשך של נקיטת צעדים חסרי תקדים, על מנת להביא לחיסכון משמעותי בהוצאה על כח אדם תוך הרחבת השקיפות. הביקורת נערכה שעה שצה"ל מצוי בעיצומו של תהליך ליישום שינויים רבים, בהם החלת מודל הקבע החדש שצפוי להביא להפחתה משמעותית בעלויות השכר והגמלאות והפחתת החבות האקטוארית הנובעת מהגדלות תקופת השירות. מאז תחילת הביקורת ננקטו בצה"ל צעדים נוספים, בהם מינוי צוות לבחינת היקף ההגדלות בגין תקופת שירות והידוק תהליכי הבקרה והפיקוח על מתן הגדלות אלה. נבהיר כי הגדלות תקופת השירות ניתנות לצה"ל כדין, בהתאם לחוק ולהחלטת הממשלה בנושא".
כמו כן הוסיפו כי: "צה"ל פעל לחיזוק שיתוף הפעולה עם גורמי הביקורת והאוצר באמצעות העברת דו"חות חודשיים למשרד האוצר ומינוי ועדה משותפת של צה"ל, משרד הביטחון והחשבת הכללית לשם שיפור תהליכי השקיפות. זאת, לצד תהליכים של ייעול כוח אדם הכוללים ירידה בהיקף כוח האדם בקבע, הפחתת היקף מכסות הפרישה, שינוי שיטת ניהול ההוצאה על השכר ועוד. על כן, ראוי כי לצד הביקורת יינתן ביטוי הולם גם למהלכים שעשה צה"ל בתקופה האחרונה אשר נותנים מענה ראוי לחלק משמעותי מהמלצות הביקורת".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק