"ליקויים רבים ומהותיים" בשוק הפנסיה בישראל - וביכולת המדינה לעמוד בתשלומי הפנסיה התקציבית: מבקר המדינה פרסם היום (רביעי) דוח חמור על תחום החיסכון הפנסיוני בישראל, שלדבריו מאופיין ב"כשלים הפוגעים באיכות השיווק והייעוץ הפנסיוני" - בהם ניגוד עניינים ובעלויות צולבות של החברות המשווקות ביטוחים. לדברי המבקר, הממשלה לא יישמה מספר החלטות בנושא במשך עשור - ולא נערכה ל"בור" שיווצר בעתיד, כאשר תידרש לשלם לאזרחים רבים פנסיה תקציבית בסכומים גבוהים.

ומה חשב המבקר על הפנסיות בצה"ל וההעלאות החריגות? לחצו כאן

"לאדם מן היישוב החוסך לפנסיה קשה לקבל ייעוץ אובייקטיבי שאינו מוטה בבואו לבחור את המסלול הנכון עבורו", נכתב בהסברים לדוח. "אם הוא אינו מאוגד במקום עבודה גדול, אז גם לא מן הנמנע שישלם דמי ניהול מקסימליים, שיקטינו את קצבתו בשיעור ניכר". משרד המבקר מצא כי דווקא האזרחים החלשים בחברה, שמשכורתם נמוכה, סובלים מפגיעה בקצבאותיהם ומשלמים דמי ניהול גבוהים תוך קבלת ייעוץ מועט: גם פנסיונרים משלמים דמי ניהול מקסימליים, דבר הפוגע בקצבתם.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, ציין כי המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת בעשורים האחרונים "העביר את הסיכונים אל העובד", וטען כי העובדים שמשתכרים מעט עשויים להיפגע מהשינויים שחלו בשנים האחרונות. "מועסקים המשתכרים שכר מינימום עלולים לאבד תוספות שכר מעל שכר המינימום אם המעסיק יגלגל עליהם את עלויותיו בפנסיית חובה", הסביר - וציין כי גם מענק עבודה לא בהכרח מכסה על העלויות. לדברי המבקר, למרות המאמצים הרבים של אגף שוק ההון במשרד האוצר, עדיין אין מענה מספק ששומר על האינטרסים של ציבור החוסכים.

חלק נוסף בדוח מפרט את תשלומי הפנסיה לגמלאי המדינה: בראש הטבלה השופטים, עם יותר מ-42 אלף שקלים בחודש, ואחריהם נבחרי ציבור עם כ-24 אלף ועובדי מערכת ביקורת המדינה עם קרוב ל-19 אלף שקלים. העובדים שיוצאים לפנסיה בגיל הצעיר ביותר הם אנשי צה"ל, שגיל הפרישה הממוצע בקרבם הוא 47 - ולאחריהם נבחרי ציבור (גיל ממוצע: 50) ושוטרים וסוהרים, שיוצאים לפנסיה בגיל 53.

כמה קיבלו הפורשים לגמלאות?
צילום:

"שיקולים זרים בשיווק הפנסיות"

אחד הגורמים המשמעותיים בקביעת הפנסיה שלכם הוא כמובן סוכן הביטוח, שלדברי המבקר "מצוי בניגוד עניינים מובנה בין האינטרסים שלו לאינטרסים של הצרכן". התבססות שכרם על עמלות מחייבת אותם בפועל לקדם מוצרים, גם אם הם אינם הטובים ביותר עבור הלקוח. גם רוב סוכנויות הביטוח וסוכנויות ההסדר הגדולות נמצאות בבעלות מלאה או חלקית של היצרנים - הגופים המוסדיים - והדבר מוביל לשיווק של "המוצר הפנסיוני" של חברת האם, למרות שהדבר עלול לפגוע באיכות הפנסיה ולפגיעה בזכויותיו ותנאיו של הלקוח.

"המשך קיומו של מודל תגמול הכולל פרסים והטבות עשוי להטות ולערב שיקולים זרים בהפצת החיסכון הפנסיוני, ומשום כך להתנגש עם חובות הנאמנות והאמון הקבועות בחוק", הוסיף המבקר. גם המסמך שנוסח לצורך כך, המכונה "מסמך ההנמקה" לא מבטיח שהמוצר הפנסיוני הוא אכן המתאים ביותר ללקוח. עוד עולה מהדוח כי במדינה ישנו מספר מועט של יועצים פנסיוניים יחידים, והדבר מקשה על מתן ייעוץ אובייקטיבי לאזרחים.

"לאור חוסר האפקטיביות של מודל עמלת ההפצה, על אגף שוק ההון להמשיך ולפעול ביתר נחישות לפיתוחו ולשכלולו של שוק ייעוץ פנסיוני תחרותי ואובייקטיבי - בין היתר, על ידי בחינת מודל התמחור לייעוץ פנסיוני בראייה כוללת של הכדאיות לכלל השחקנים בשוק", הסביר המבקר.

זיגזג פוליטי. כולנו תרוץ עם הליכוד? (צילום: מארק ישראל שלם, פלאש 90, חדשות)
"הממשלה לא נערכת", כחלון ננזף | צילום: מארק ישראל שלם, פלאש 90, חדשות

המבקר מזהיר מפגיעה ב"הוצאות חיוניות"

חלק ניכר בדוח הקדיש המבקר להזדקנות האוכלוסייה ולצורך של המדינה לשלם לגמלאים: "מערכת הפנסיה במדינה עומדת בפני אתגרים גדולים הנובעים מהעלייה בתוחלת החיים ומהירידה הצפויה במספר האנשים בגיל העבודה ביחס לאוכלוסייה המבוגרת. התמודדות הממשלה עם אתגרים אלה נמצאה לא מספקת, ועשויה לפגוע בחיסכון הפנסיוני". בהמשך הזהיר המבקר כי התופעה תוביל לקיצוץ משמעותי בשירותים חיוניים.

מהדוח עולה כי בעשור הקרוב צפויה להיות עלייה משמעותית בתשלומים לבעלי פנסיה תקציבית, ואנו נחוש את ההשפעה עד לשנת 2039: "סך תזרים ההוצאה בגין פנסיה ביחס לתוצר צפוי לעלות בשנים הקרובות מכ-3% תוצר ב-2009 לכ-3.5% תוצר ב-2029. ההוצאה בגין פנסיה צוברת צפויה לגדול מכ-1% תוצר לכ-1.8% תוצר בהתאמה. לאחר מכן צפויה התייצבות בהוצאה על הפנסיה הצוברת משום שבשלב זה מתמצה הגידול במשקל העובדים בפנסיה הצוברת".

הצורך בתשלומים רבים לבעלי פנסיה תקציבית יגרור השלכות לא פשוטות, לדברי שפירא: "הדבר עשוי להביא לגידול בסך הוצאות הממשלה על הפנסיה, היעדר היערכות עלול להביא בשנים הקרובות למצב שבו יעמדו מקבלי ההחלטות בפני הוצאה תקציבית הולכת וגדלה, שעשויה לחייב קיצוץ בהוצאות חיוניות". המבקר ציין, תוך התבססות על הניתוח הכלכלי של בנק ישראל, כי בעוד כשני עשורים הגידול בתוצר יהיה גבוה והתשלומים יירדו מכיוון שעובדים חדשים אינם זכאים לפנסיה תקציבית.

מהדוח עולה כי ההתחייבות לפנסיה תקציבית מהתוצר נמצאת במגמת עלייה בעשור האחרון: ב-2003 עמד הנתון על 48.6% וכיום הוא 56.4%, והדבר נובע בעיקר מגידול חלקה של מערכת הביטחון בהתחייבות הפנסיונית (מ-17.8% ל-23.9%). ההתחייבות המלאה של הממשלה לפנסיה התקציבית הייתה בסוף 2015 כ-746 מיליארד שקלים, לא כולל פנסיית גישור תקציבית למשרתים בצה"ל.

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא (צילום: פלאש 90, חדשות)
המבקר יוסף שפירא | צילום: פלאש 90, חדשות

נזיפה לכחלון: "התמהמה"

"הממשלה לא נערכה כראוי להזדקנות האוכלוסיה ולצורך בהעלאת גיל הפרישה. לאי-העלאת גיל הפרישה לנשים צפויות להיות השפעות שליליות מהותיות על המשק ועל הנשים המבוגרות הפורשות לפנסיה", הוסיף המבקר - שטען כי שר האוצר משה כחלון התמהמה בטיפול בנושא. "כחלון השתהה בהקמת ועדה ציבורית לבחינת גיל הפרישה לנשים, והקים אותה רק תשעה חודשים לאחר החלטת הממשלה 145 להתאמה הדרגתית של גיל הפרישה, וכשלושה חודשים בלבד לפני המועד הקבוע בחוק גיל הפרישה להגשת המלצות הוועדה לשר", הסביר שפירא.

"כמו כן השר לא הגיש לממשלה תכנית לטיפול בגירעון התפעולי והאקטוארי של המוסד לביטוח לאומי ולא פעל לתיקון הליקויים שנחשפו בדוח מבקר המדינה", הוסיף. שפירא קרא לראש הממשלה ושר האוצר לקבל החלטה בנושא בהקדם האפשרי "על מנת לאפשר לנשים, למעסיקים ולממשלה להתאים את עצמם לשינוי ולהיערך בין היתר לשילובה של האוכלוסייה המבוגרת בשוק העבודה". עוד ציין המבקר כי החלטת ממשלה מ-2005, שנועדה להגדיל את השתתפות העובדים במימון הפנסיה התקציבית ולהגביר את השוויון בין עמיתי הפנסיה התקציבית לעמיתי הפנסיה הצוברת, לא יושמה עד היום. 

בהמשך הדגיש המבקר כי הדוח מציג "ליקויים רבים ומהותיים", בהם העובדה כי מספר שכירים נפגעים מהמדיניות הקיימת. כמו כן ציין כי הערכת הסכום שנועד לתשלום הפנסיות (החבות האקטוארית לפנסיה תקציבית) מוטה כלפי מטה ולכן אינה משקפת את החבות. מקרה נוסף המדגים את הטיפול הלקוי הוא העובדה כי גופים שונים מחשבים את גיל התמותה הצפוי - נתון חשוב לצורך חישוב הפנסיה - באופן שונה: "הלמ"ס, אגף שוק ההון והמוסד לביטוח לאומי משתמשים במודלים שונים". לדברי שפירא, המדיניות הקיימת מתבססת על ההערכה כי אנשים שעובדים ומובטלים מגיעים לאותו גיל - דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הנתונים.

"ללא תיקון הליקויים יקשה על הממשלה להבטיח ביטחון סוציאלי נאות לאזרחים בעתיד. על הממשלה להמשיך ולהתמודד עם הבעיה של הבטחת פנסיה נאותה לאוכלוסייה המבוגרת במדינה בעתיד, ולהימנע מגלגול נטל התחייבויותיה הסוציאליות לדורות הבאים", סיכם.  

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק