תופעת ה"שוטף פלוס" מוכרת כיום לעצמאים ובעלי עסקים רבים בישראל. על כל מוצר או שירות שהם מספקים לגופים הממשלתיים מועבר תשלום לאחר זמן ממושך. מדובר בחודש ימים במקרה הטוב - "שוטף פלוס 30" - ולעתים התשלום מגיע לאחר יותר מארבעה חודשים מסיום העבודה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בעלי עסקים רבים, למודי ניסיון, מכינים את עצמם מראש לקראת עבודה עם גופים ממשלתיים. "מי שפותח עסק ורוצה לעבוד עם משרדי הממשלה, ואין ברשותו 100 אלף שקל תזרים מזומנים - אל תעשו את זה", מסבירה ענבר בזק, יועצת שיווק. "לא שווה לקחת הלוואות ולהיכנס לסחרור הכלכלי, בגלל מוסר התשלומים הנהוג כאן". גם מי שעובד עם הרשויות המקומיות, נאלץ להתמודד עם מוסר תשלומים דומה. אך האם הן בתמורה מקלות על הספקים בתשלומי החשבונות שלהם? התשובה שלילית.
לאור המצב הקיים, מונה צוות בדיקה ממשלתי שהגיש את המלצותיו לפני כשנה. המסמך שהוגש לממשלה קובע כי יש לקצר את ימי האשראי לספקים ל-30 ימים בלבד, ולקבוע מנגנון פיצויים במקרה של עיכוב בתשלומים. אך בפועל, ההמלצות אינן מיושמות והדחיינות חוגגת: משרדי הממשלה משלמים בפרקי זמן של שוטף פלוס 30-45 יום, בעוד שהרשויות המקומיות, בתי החולים ותאגידי המים מעבירות כספים בפרק זמן של שוטף פלוס 60-120.
הכישלון ביישום המלצות הוועדה מוביל למצב אבסורדי, אותו מתאר רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים. "העסקים הקטנים, העסקים הבינוניים והעצמאים נותנים כל חודש מחדש הלוואה ללא מועד פירעון למדינה ולרשויות", אומר להב. משמעות העיכוב הזה, בסופו של דבר, מגיעה גם לעובדים שמועסקים ע"י אותם בעלי עסקים, שממתינים זמן רב לכספם. הם, בינתיים, נאלצים לנקוט באותה מדיניות תשלום כלפי מי שמספק להם שירותים. בממשלה ובכנסת מודעים למציאות הקיימת, והיום מונחות על שולחן הממשלה כמה הצעות חוק פרטיות וממשלתיות. האם אחת מהן תאושר ואף תשנה את המצב? כלל לא בטוח.