משרד החוץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90, חדשות)
ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90, חדשות

לאחר שיחות קדחתניות בין המדינה להסתדרות, הוחלט היום (שני) על ביטול השביתה במגזר הציבורי. בהסתדרות איימו להשבית את המגזר הציבורי ללא הגבלת זמן במחאה על פיטורי העובדים כתוצאה מהקמת תאגיד השידור הציבורי "כאן" וסגירת רשות השידור, אך היום הושג סיכום עם האוצר. לפי ההסכם, ‏170 העובדים בגילאי 40-50 ייקלטו בתאגיד ובשירות המדינה ועובדים מעל גיל 50 יצאו לפנסיה מוקדמת ויקבלו פנסיית גישור: ‏בנוסף, 550 עובדים מהרשות ייקלטו בתאגיד ויותר מ-100 יקלטו בשירות המדינה.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

בהודעה הרשמית והמשותפת נכתב כי מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הגיעו להבנות: "בתקופת תחילת שידורי התאגיד חלקם של עובדי רשות השידור שייקלטו בתאגיד יעמוד על כ-65%, וכ-100 עובדים נוספים ייקלטו לשירות המדינה במסגרת תקנים לא מאויישים". עוד הוחלט כי לא תהיה העסקה במיקור חוץ, ובנוסף הוחלט על שיפור דרמטי בתנאי הפורשים מהרשות המבוטחים בקרן פנסיה חדשה.

לפי נתוני ההסתדרות, כ-555 עובדי רשות השידור ייקלטו בתאגיד השידור הציבורי, ועוד יותר מ-100 עובדים בתקנים מלאים בשירות המדינה ב"תקנים לא מאוישים". הצדדים גם סיכמו כי חברות הפקה שיעסיקו את יוצאי רשות השידור יקבלו עדיפות בניקוד בקבלת תקציבים המיועדים ליצירה מקורית למשך תקופה שתקבע מיום התחילה. 

מחאת עובדי התאגיד (צילום: פלאש 90, תומר ניוברג)
מחאת עובדי התאגיד | צילום: פלאש 90, תומר ניוברג

"תקווה למאות עובדים"

השביתה הייתה אמורה לחול בכל משרדי הממשלה, האוניברסיטאות, בתי החולים הממשלתיים, רכבת ישראל ומוסדות רבים נוספים. בנוסף, בין מקומות העבודה שנכללו בסכסוך: נציב שירות המדינה, כנסת ישראל, עיריות תל אביב, ירושלים וחיפה, הרשות הארצית לכבאות והצלה, תאגידי המים שליד הרשויות המקומיות, הוועדות לתכנון ובנייה, רשות השידור, הרשות לניירות ערך, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הרשות השנייה, רשות הטבע והגנים, מד"א, רשות שדות התעופה, חברת חשמל, חברת הדואר, חברת נתיבי איילון, אגד, דן, הרכבת הקלה בירושלים.

יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקבי, שהיה שותף למו"מ, בירך על ההסכמות ואמר: "ההסכם הוא עוד צעד לתיקוון העוול שנעשה לעובדי רשות השידור". יו"ר הוועד המשולב של עובדי רשות השידור, משה שגב, אמר כי "ההסכמות שהושגו נותנות תקווה למאות עובדים שיוכלו להיקלט ולהישאר במעגל העבודה, בייחוד הבטחת הביטחון התעסוקתי לעובדים בגילאי 40-50. ראוי לציין גם את השיפור המשמעותי בתנאי הפרישה של עובדים המבוטחים בפנסיה החדשה".

"איום בשביתה מדומה". יחימוביץ'
"איום בשביתה מדומה". יחימוביץ' | צילום:

ניסנקורן אמר כי נעשו מאמצים רבים ו"הגענו לפתרון שמציל את מטה לחמם של מאות עובדים, מונע מיקור חוץ, קובע שיפור דרמטי בתנאי הפרישה, ומסדיר גם קליטה בשירות המדינה". מנגד, ח"כ שלי יחימוביץ' שמתמודדת מול ניסנקורן אמרה כי "השביתה המדומה שאיש לא חשד שתתקיים הסתיימה למרבה הציניות בעיצומו של יום השואה, והמטרה הושגה: כותרות בעיתונים לטובת קמפיין בחירות נואש, שאליו גויסו בעל כורחם ככלי משחק כל העובדים במשק".

יחימוביץ' הוסיפה כי "המציאות המרה שבה מאות רבות של מפרנסים בעלי משפחות הולכים הביתה נותרה כשהיתה. ההסכם הרופס כבר היה חתום מזמן בין יו"ר ההסתדרות לבין שר האוצר, שותפו לקואליצית העסקנים בהסתדרות, עוד בטרם הוכרזה השביתה המדומה. ושיא הציניות: יו"ר ההסתדרות איים להשבית את המשק נגד הסכם שהוא עצמו חתם עליו לפני שלוש שנים, ובו הוטל כתם שלא ימחה על יחסי העבודה בישראל, המאפשר חיסול מקום עבודה ופתיחתו מחדש".

גם בארגון העיתונאים מתחו ביקורת על ההבנות ואמרו כי "יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מכר היום בנזיד עדשים את השידור הציבורי והפקיר את עיתונאיו. שלוש שנים לאחר שלא נאבק נגד השימוש בחוק כדי לפטר את עובדי רשות השידור, הוא בוחר שלא להיאבק גם נגד החוק שפוגע בעיתונאי תאגיד השידור הציבורי, שחלקם מגיעים מתוך רשות השידור עצמה, ונותן יד לפירוק ההתארגנות שלהם. בחסות הכרזה על שביתה מדומה, ניסנקורן בחר לשתף פעולה ללא שום מאבק עם מהלך בזוי וחסר נימוק ענייני שכל מטרתו היא להקל על ראש הממשלה להשתלט על השידור הציבורי".

צפו בריאיון המלא עם ניסנקורן (צילום: פלאש 90, אורי לנז, חדשות)
בירך על ההבנות. ניסנקורן | צילום: פלאש 90, אורי לנז, חדשות

לפני כשבועיים הפיץ משרד התקשורת את תזכיר החוק להקמת תאגיד החדשות החדש - שיחליף למעשה את שידורי החדשות של תאגיד השידור "כאן", שאמור לעלות לשידור בסוף החודש. "תחום החדשות יימחק מתפקידי תאגיד השידור הישראלי, ותבוטל חטיבת החדשות בתאגיד השידור הישראלי", נכתב בתזכיר. המדינה מבקשת לדחות את תחילת שידורי התאגיד ל-15 במאי 2017.

בשל הרצון בפיקוח, המדינה מעוניינת להוציא את שידורי החדשות מהתאגיד - מלבד שידורי החדשות בערבית. עם זאת, לפי התזכיר, העובדים שכבר נקלטו בתאגיד לא יפוטרו אם יסכימו לתנאים של גוף החדשות - שאמורים להיות זהים לאלו של התאגיד.

לפי הצעת משרד התקשורת, "יועברו, בכפוף להסכמתם, עובדי חטיבת החדשות בתאגיד השידור הישראלי, לתאגיד החדשות הציבורי שיוקם, באותם תנאי שכר וחוזי העסקה ובאותם תפקידים, והמנהל הזמני לא יבצע כל שינוי בתנאים ובתפקידים של עובדים אלה". בנוסף, החוק אוסר על פיטורים בחודשים הראשונים.

כמו כן, החוק כולל סעיף ספציפי שמדיח את ברוך שי, מנהל חטיבת החדשות של התאגיד. "עובד עובר ישובץ באותו תפקיד אליו שובץ בתאגיד השידור הישראלי, למעט מנהל חטיבת החדשות", נכתב. תנאי הסף למנהל החדשות אינו דורש ניסיון עיתונאי - וניתן להסתפק ברקע ניהולי.