כחלון. לאן נעלמו הנתונים? (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90, חדשות)
שר האוצר כחלון | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90, חדשות

המדינה הגישה הערב (ראשון) את תגובתה להצעת שופטי בג"ץ להחזיר את חוק מס דירה שלישית לדיון מחודש בוועדת הכספים. בתמצית, בהודעת המדינה נאמר כי לאחר ששר האוצר משה כחלון שקל היטב את הסוגיה, הוא מסר כי אינו מסכים לה, וזאת בשל השלכותיה על שוק הדיור. בנוסף, המדינה סבורה כי על פניו ההצעה מעוררת קושי משפטי במישור סמכות הממשלה והכנסת להסכים למתווה זה.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

בהודעת המדינה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין שוש שמואלי ורן רוזנברג ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, נאמר כי "בעקבות החלטת בג"ץ הובאה הסוגיה לפתחו של שר האוצר, ובתום שקילתה שקול היטב, מסר השר כי הוא אינו מסכים להצעה, בין היתר בשים לב להשלכות המיידיות שעשויות להיות לביטול החוק על שוק הדיור אחר שהושגה מגמה חיובית המתבטאת בירידה במספר הדירות להשקעה לחודש, וכן התמתנות חדה בעליית מחירי הדיור".

בנוסף, נאמר בהודעה כי "אחר בחינת ההיבטים המשפטיים הכרוכים ברעיון המוצע בזמן שעמד לרשות המדינה, היא סבורה כי על פני הדברים מעורר הרעיון קושי משפטי במישור סמכות הממשלה והכנסת לתת הסכמתם למתווה האמור, וכן במישור הדרך בה ניתן לבטל או לתקן דבר חקיקה. זאת, משום שהחזרת הליכי החקיקה לשלב בו היו נתונים ב-15.12.2016 - לצורך קיום הדיון השני בוועדת הכספים מחדש והצבעה מחודשת על הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית - משמעותה היא ביטול ההצבעה שהתקיימה בוועדת הכספים לאישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, ואף ביטול ההצבעה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. לפיכך, משמעותו של מהלך כאמור היא ביטול החוק, לאחר שהליך החקיקה הושלם, והחוק פורסם ברשומות.

"בשונה ממקרה בו מושב הדיון אל הרשות המינהלית לצורך קיומו מחדש של ההליך המינהלי (או חלקו), מהלך אשר הרשות המינהלית שקיבלה את ההחלטה מוסמכת להסכים לו, הרי מקום שעסקינן בתקיפת חוק שאושר במליאת הכנסת ופורסם ברשומות בספר החוקים, לא ניתן לבטלו אך מכוח הסכמת הממשלה או הכנסת".

עוד נאמר בהודעת המדינה כי "ישנו קושי בביטול החוק על דרך של מתן תוקף להסכמה דיונית של הממשלה ושל הכנסת, בלא הכרעה שיפוטית לפיה קמה עילה לביטול החוק מחמת פגם בהליך חקיקתו. לכך יש להוסיף כי מתווה מסוג זה אינו מעמיד הנחיה ברורה לעניין אופן ניהול הליכי החקיקה, ומותיר עמימות באשר להשלכות ביטול החוק על הציבור בתקופת הביניים.

"מעבר לרמה המעשית, ברמה העיונית המדינה סבורה כי נכון יהיה להתייחס לסוגיה זו לאחר שהרשות המחוקקת, אשר השאלה מונחת בעיקר לפתחה, תציג לגביה עמדה מלאה וסדורה".