מחירי הירקות ברשתות השונות מתבססים על המסחר שנערך עוד לפנות בבוקר בשוק הסיטונאי בין המגדלים לבין הסיטונאים. למקום מגיעים גם סוקרים כדי לפרסם את השווי העדכני של הירקות, אך בדיקה חדשה מגלה כי קיימים פערים של עשרות אחוזים בין תוצאות הסקרים - דבר שמעמיד את מהימנותם בסימן שאלה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"ההשפעה של הפער הזה היא הרסנית מבחינת הצרכן", אמרה עו"ד נילי אבן חן מהתנועה לאיכות השלטון. "כיוון שאותו פער של מחירים מהווה אינדיקציה למחירים שבסיכומו של דבר אנחנו פוגשים אותם בסופר וברשתות השיווק".
הפערים בין הסקרים הם גדולים, והפער הגדול ביותר בשנים האחרונות במחיר הפלפל האדום: על פי סקרי משרד החקלאות מחירו של הפלפל האדום גבוה יותר ממחירו הממוצע לפי סקר של חברת ירקום, חברה פרטית, ב-55%.
פער של עשרות אחוזים בין המחירים
גם מחירה הממוצע של הבטטה עולה כ-52% אחוזים יותר מאשר על פי ירקום. כך גם מחיר העגבנייה שלפי מועצת הצמחים גבוה ב-22% מן המחיר שנתנה לעגבנייה ירקום.
המחיר הממוצע של המלפפונים על פי משרד החקלאות גבוה ב-21% אחוזים מזה של ירקום וגבוה ב-11% מזה של מועצת הצמחים. מחיר הבצל על פי מועצת הצמחים גבוה ב-20% מהערך שנתנה לו ירקום ומחיר תפוח האדמה גבוה ב-16%.
"איך יכול להיות שבאופן עקבי לאורך שנה וחצי של בדיקות שאנחנו עורכים אנחנו רואים שיש פער?", שאלה עו"ד אבן חן. "הפער הזה יכול לנוע בין 10 ל-40 אחוזים של מחירים כלפי מעלה".
התנועה לאיכות השלטון העבירה פנייה דחופה בנושא למשרד מבקר המדינה וללשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עד שיתבררו הפערים הבלתי מוסברים בהערכת מחירי הירקות שאנחנו צורכים, ייתכן שנמשיך לשלם מחירים מנופחים ביחס לשווים האמיתי.
תגובת מועצת הצמחים: "המחירים המדווחים על ידי המועצה נוגעים רק לשתי דרגות האיכות הגבוהות של הפירות והירקות, ולכן נוצר הפער".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "צפוי שיהיו פערים מדגימה חסרה ומפער באיכות התוצרת. אף אחד מהסקרים לא משקף את כלל המכר".